חלקי הפאזל שמרכיבים את תמונת המשק הישראלי

כמעט בכל יום מתפרסם בישראל נתון מאקרו, כאשר רובם של הנתונים לא זוכה להתייחסות רבה במיוחד מצד הציבור הרחב, וזאת על אף המשמעויות שמספק כל נתון ברמה הציבורית וברמת אפיקי ההשקעות - הן הפיננסיים והן הריאליים.

תפקידם של נתוני המאקרו הוא לשקף באופן סטטיסטי את המציאות באופן מדויק ככל שניתן, ובין היתר לסייע גם למקבלי ההחלטות המרכזיים בהתוויית המדיניות הכלכלית. הגופים המרכזיים המספקים נתוני מאקרו בישראל הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל ומשרד האוצר, כאשר התדירות של מרבית הנתונים היא חודשית.

ניתוח הסביבה הכלכלית, תוך הסתייעות בנתוני המאקרו מהווה הכרח לאלה העוסקים בתחום של ניהול השקעות - הן איגרות חוב והן מניות, כאשר אחד האתגרים הגדולים בעולם של זרימת מידע אינסופית הוא סינון מבין שלל הנתונים ומתן משקל משמעותי יותר לנתונים בעלי ההשפעה הגדולה יותר.

המשמעות העיקרית של נתוני המאקרו בעולם ההשקעות היא היכולת לתרגם את הנתון לביסוס הערכות באשר להתפתחויות כלכליות עתידיות, כגון ריבית בנק ישראל, מדד המחירים לצרכן ועוד. דוגמה לכך היא אחוז הבלתי מועסקים במשק, העומד כיום על רמה נמוכה יחסית של 5.3% - רמה אשר ודאי נוטעת תחושת ביטחון תעסוקתי בקרב העובדים, המתרגמים את הביטחון לצריכה בהיקפים גדולים יותר, שתורמת להגדלת הביקושים ועשויה לתרום לעלייה במחירים. במקרה שתואר, הנתון הספציפי של משק בו האבטלה נמוכה, תומך בחשיפה עודפת לאפיק הצמוד שייהנה מאינפלציה גבוהה יותר. כמובן שבתהליך של בחירת תיק השקעות יש לקחת בחשבון נתונים נוספים, ולא להסתמך על נתון אחד בלבד.

דוגמה נוספת היא פרסום מדד המחירים לצרכן על-ידי הלמ"ס מדי 15 לחודש. נציין כי המדדים בישראל הם עונתיים, ובסמוך לפרסום כל מדד מפרסמים כלכלנים רבים את הצפי שלהם לקריאה הצפויה בו. במקרה שהקריאה המתפרסמת נמוכה או גבוהה מהצפי הממוצע, יגיב לכך שוק האג"ח באופן מיידי. קריאה גבוהה מהצפוי תוביל לביצועים עודפים של איגרות החוב הצמודות, ולהפך. מעבר לכך, יש לבחון את האינפלציה הצבורה אשר מהווה איתות לתוואי הריבית של בנק ישראל. ככל שסביבת האינפלציה מתונה יותר, כך ניתן להותיר את הריבית המוניטרית נמוכה יותר - נתון המהווה סביבה תומכת לאג"ח בכלל ולאלה שבמח"מ הארוך במיוחד.

מנהלי הרכש משפיעים על הריבית

נתון מרכזי בזירת המאקרו אשר מעובד ומפורסם על-ידי בנק מקומי הוא "מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים", המבוסס על תשובות איכותיות (יותר, פחות, או ללא שינוי) באשר להערכות העתידיות של מנהלי רכש בישראל. רמה של מעל ל-50 נקודות מעידה על התרחבות, ופחות מכך על התכווצות.

היתרון הגדול בנתון הוא היותו צופה פני עתיד עבור המגזר העסקי, המהווה חלק משמעותי מסך התוצר המקומי. נציין אגב כי הקריאה האחרונה במדד שפורסמה עבור חודש פברואר הייתה 48.7 נקודות, המצביעה על צמיחה עתידית מתונה בהשוואה למדד מנהלי הרכש העולמי שקריאתו הצביעה על 52 נקודות. גם במקרה הזה, הנתון מהווה תמיכה בשוק האג"ח, שכן צמיחה מתונה - במידה שאכן תהיה, תוביל למוטיבציה גבוהה יותר בקרב חברי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל להותיר את הריבית נמוכה לזמן ממושך. וכפי שצוין, הנהנים העיקריים מכך יהיו מחזיקי האג"ח הארוכות.

נתון מאקרו מעניין נוסף המתפרסם אחת לחודש הוא המדד המשולב המפורסם על-ידי בנק ישראל|. הייחוד בנתון הוא היותו שקלול של מספר נתוני מאקרו מרכזיים המפורסמים על-ידי הלמ"ס, כגון ייצור תעשייתי, יבוא מוצרי צריכה והתחלות בנייה. המדד מביא לידי ביטוי מספר גורמים. האחד, קצב הצמיחה הממוצע של התוצר העסקי, והשני הוא קצב הצמיחה המחזורי. המדד המשולב מהווה כלי נוסף בו נעזרת הוועדה המוניטרית לקביעת מתווה הריבית - ככל שהמדד חיובי יותר, כך ייטה בנק ישראל למדיניות מוניטרית מצמצמת יותר, ולהפך.

גם בהקשר המנייתי ניתן לומר כי לנתוני המאקרו השפעה ניכרת, שכן לדוגמה שער החליפין המושפע מתוואי הריבית ישפיע על תוצאות החברות היבואניות והייצואניות, ואילו ביקוש משמעותי לדירות ישפיע לחיוב על חברות יזמיות בתחום הבנייה למגורים. מנגד, משק בו קיימת צמיחה משמעותית של הצריכה הפרטית מספק תנאי רקע נוחים לרשתות השיווק הפועלות באותו משק. נעיר כי גם בזירת המיקרו יש לרדת לעומקם של דברים ולבצע ניתוח ספציפי של כל מניה ומניה, ולא להסתפק בבחינת נתוני המאקרו בלבד.

בשורה התחתונה, מעקב מסודר אחר נתוני המאקרו יאפשר למשקיע לאסוף את חלקי הפאזל ולהרכיב את תמונת המצב של המשק הישראלי, ובכך לקבל החלטות השקעה מושכלות יותר.

* הכותבים הם מנהלת מחלקת המחקר במנורה מבטחים פיננסים ומנהל השקעות בכיר בקרנות בית ההשקעות. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

 המדד המשולב למצב המשק