"פייננשל טיימס": משהו רע מאוד עובר על כלכלת פולין

במשך 90 שנה, ספורטאים פולנים ובינלאומיים התחרו באיצטדיון רובוטניצ'י קלוב ספורטובי (Skra) במרכז ורשה. המוני צופים ראו בו שיאים נשברים ואלופים פולניים מוכתרים.

אבל במתקן הזה כיום אין זכר להיסטוריה שלו. ספסלי עץ שבורים או מעוותים מכערים את משטחי הבטון המתפורר, וערימות פסולת פזורות לאורך גדרות המתכת החלודה. מגדל השידור שננטש מזמן זרוע בחלונות שבורים ובטון מרוסק.

איך הפך האיצטדיון הזה - נכס ששווה עשרות מיליוני אירו בלב בירת פולין - לעזובה כזו הוא שאלה שעומדת כיום במוקד מאבק משפטי בין עיריית ורשה למשקיע זר שטוען שפינויו מהאתר הוא דוגמה בוטה לפרוטקציוניזם פולני.

פולין עברה טרנספורמציה דרמטית מאז שהדמוקרטיה הגיעה אליה ב-1989. התהליך הזה הואץ בעשור הראשון להצטרפותה לאיחוד האירופי, כאשר השקעות זרות ישירות זרמו פנימה, והפכו את פולין למדינה מרכז-אירופית מהירת צמיחה שעוברת גלובליזציה מואצת.

בשנים 2004-2013 זרמו למדינה 160.5 מיליארד אירו בהשקעות כאלה, כמעט פי שלושה ממה שזרם לפולין בשנים 1989-2003, לפי נתוני הבנק העולמי. הגאות הזו הפכה את פולין למדינה היחידה באיחוד האירופי שלא גלשה למיתון במשבר הפיננסי של 2008-2009. מ-2004, כניסת ההון הזר כאחוז מהתמ"ג זהה כמעט במדויק לתנודות בתמ"ג הפולני.

אבל כמה מהמשקיעים הזרים מתלוננים על טיפול לא הוגן בפולין. הפרשה של איצטדיון Skra היא אחת מכמה סכסוכים בין רשויות פולניות למשקיעים זרים זועמים, שמגנים את מה שהם רואים כניסיונות של גופים לאומיים או מקומיים לקדם יריבים פולניים על חשבונם.

ההשקעה באיצטדיון נעצרה

"האם הייתי רוצה לחזור ולהשקיע בפולין?", שואל מייקל הולנד, שמייצג את הקבוצה האירית שקנתה את הזכויות ל-60% מהאיצטדיון ב-2006. "התשובה המוחלטת היא לא".

התוכנית הייתה להקים מרכז ספורט מודרני עם פארק רחב ידיים באתר האיצטדיון, אבל היא נעצרה בפתאומיות בינואר 2014, כאשר לקבוצתו של הולנד, גלובל פרטנרס אינבסטמנט פאנד, נאמר שאין לה כבר זכויות בשטח שמשתרע על כ-200 דונם.

הולנד טוען שרשות מקומית שללה מן הקבוצה את הזכויות המשפטיות שלה, מפני שהיא התנגדה לכך שמשקיע זר יפתח מחדש את האתר, ואגב כך יצרה תקדים משפטי בפולין. הרשות המקומית מכחישה את הדברים.

"העובדה שאנחנו משקיע זר פוגעת בנו", אומר הולנד. "אנחנו נדהמים בייחוד מכך שזה יכול לקרות בפולין, מדינה חברה באיחוד האירופי".

למרות יציאה של השקעות זרות ישירות נטו ב-2013 מפולין בגלל משבר גוש האירו, פולין נראית עדיין בעיני משקיעים רבים כיעד קורץ, הודות לאוכלוסייה הגדולה, העלייה ברמת החיים והמיקום הגיאוגרפי במרכז אירופה. יצרנים גרמנים הפכו את מערב פולין לרשת אספקה רחבה למפעלים שלהם מעברו הגרמני של הגבול. 70% מהבנקאות בפולין נמצאים בשליטת מוסדות מחו"ל. חברות שירותים פיננסיים רבות מארה"ב ומאירופה פתחו בפולין שלוחות למיקור חוץ של שירותים.

אבל שוק המניות הפולני, התשתית התעשייתית וכוח העבודה נשלטים עדיין בידי חברות ממשלתיות רבות עוצמה שמופעלות על ידי ביורוקרטים שתפקידם הוא להבטיח שתזרימי מזומנים יגיעו אל קופת האוצר הלאומי. שבע מעשר החברות הגדולות במדינה נמצאות בשליטה ממשלתית.

"במונחי מימון, השקעות זרות הן חלק חשוב מאוד מהכלכלה שלנו, ופולין זקוקה למקורות מימון ארוך טווח כדי לשמור על מומנטום צמיחה חיובי", אומר אנדז'י קלשיק, מנכ"ל PZU, חברת הביטוח הגדולה במדינה, שמוסיף: "זה לא רק עניין של התייחסות נכונה והוגנת למשקיעים זרים, אלא יותר של וידוא שהתנאים הם נכונים כדי שבעתיד הם ימשיכו להגיע לפולין".

מגזר אחד שכבר רואה יציאה המונית של משקיעים זרים הוא תעשיית גז הפצלים הפולנית. זה היה תחום מבטיח לשעבר להשקעות של קבוצות נפט וגז עולמיות גדולות, אבל ההליכים הביורוקרטיים והניירת גרמו לשבעה מתוך 11 הגופים המשקיעים להרים ידיים ולצאת מהמדינה, אחרי השקעה כוללת של 500 מיליון דולר משנת 2010.

מגזר האנרגיה ומשאבי הטבע הוא כר נרחב להתגוששויות בין משקיעים זרים לבין ורשה, שמצטיירת כלא להוטה להתיר לחברות מחו"ל להיכנס לתעשייה הזו. בסוף 2014 אותת לכאורה סגן ראש ממשלת פולין, יאנוש פייכוצ'ינסקי, שחברות פולניות צריכות לקבל עדיפות בתחום זה. "מבחינתי לא יעלה על הדעת שאנחנו נכניס לתמונה שחקנים זרים, אנחנו יכולים לעשות את זה לבד", הוא אמר.

מכרז האנרגיה שהשתבש

רוברט זיידלר, שותף בפירמת עורכי דין בוורשה שמתמחה בתעשיית האנרגיה, וייצג בעבר את פולין בתיקי בוררות בינלאומיים, אומר שפולין - כמו מדינות רבות - מהססת להניח למשקיעים זרים להיכנס אל סקטור כה חשוב לביטחון האנרגיה. "כמדינה אנחנו לא מעוניינים להעניק ויתורים גדולים למשקיעים לא ידועים", הוא אומר. "אנחנו רוצים להיות בעלי שליטה מסוימת".

אך השאיפה לשליטה לא מגינה על פולין במקרה של הפרת חוקי האיחוד האירופי. הפרה כזו, טוענת החברה הבריטית דארלי אנרג'י, התרחשה במכרז לרישיון כרייה שניתן בשנה שעברה.

דארלי ביקשה רישיון לכריית אשלג בחוף הבלטי הצפוני של פולין בנובמבר 2012, ולמכרז לא הוגשו הצעות נוספות במשך ארבעה חודשים. אך אחרי שתהליך המכרז הוארך מעבר ליעד המקורי, חברת הכרייה הממשלתית הפולנית KGHM הגישה הצעה, וקיבלה את הזכויות לאתר האשלג ב-1 באוקטובר 2014, כמעט 700 יום אחרי הגשת ההצעה של דארלי.

חוקי האיחוד האירופי בנושא "עזרה ממשלתית" אוסרים על מדינה חברה לספק סחורות ושירותים בתנאים מועדפים, להתערב בצורה שמעניקה יתרון לחברה מסוימת, או לקבל החלטות שמעוותות את התחרות.

"פולין קיבלה החלטה מודעת לתמוך בצורה פעילה באלופות הלאומיות שלה", אומר פיליפ ג'פקוק, מנהל בדארלי. "זה לא הולך לעודד משקיעים בינלאומיים לחשוב על פולין. למה אנשים צריכים להביא את כספם למקום שבו דבר כזה יכול לקרות".

הממשלה טוענת שמועד הגשת ההצעות במכרז האשלג נדחה מפני שארבע חברות הגישו בסופו של דבר הצעות. "במהלך ההערכה של ההצעות, סדר ההגשה שלהן אינו חשוב", מסר משרד איכות הסביבה הפולני. "לדעת המשרד, הליך הטיפול בהצעות למכרז זה תאם במלואו את החוק".

חברת מיידזי קופר הקנדית הגישה תביעה דומה אחרי שהיא זכתה בשני זיכיונות כרייה שנשללו ממנה אחרי ש-KGHM הביעה התנגדות לזכייתה.

משרד איכות הסביבה הפולני עומד על דעתו שהוא אינו מעדיף חברות פולניות על פני זרות, ומסר שהמכרז יפורסם מחדש כדי להשלים את המידע החלקי שסופק למתמודדים במכרז המקורי.

"בעיקרון, הממשלה תאמר שהיא רוצה למשוך משקיעים זרים", אומר קלישק מחברת הביטוח PZU. "אבל בפועל, על בסיס כל מקרה לגופו, ב-25 השנים האחרונות הרשויות בפולין לא תמיד שמרו על העיקרון הזה, ולעתים הן פעלו כדי להגן על החברות המיוחדות שלהן".

ארגון OECD כתב בדו"ח מפברואר על פולין שנחוצה עבודה נוספת כדי "להנמיך חסמים" לעידוד תחרות שוק ולצמצם את ההשפעה של רשויות המדינה על המשק הפולני, כדי לשפר את התחרותיות שלו.

"רשויות לאומיות ומקומיות ממלאות עדיין תפקיד חשוב במגזרים תחרותיים פוטנציאליים של הכלכלה", נאמר בדו"ח, שהמליץ על "הפרטה של סגמנטים תחרותיים במשק, בייחוד של חברות כרייה וכימיקלים".

לפי הדירוג של OECD, לכלכלת פולין יש הרמה הגבוהה ביותר של שליטה ממשלתית ביחס לכל מדינה אחרת באיחוד האירופי. מבין המדינות שנסקרו בעולם, רק להודו הייתה רמה גבוהה יותר של בעלות מדינה מגבילה.

הדיונים המשפטיים בתביעות של דארלי ומיידזי צפויים להתגלגל שנים רבות. בקהילת העסקים בוורשה יש אמנם אהדה רחבה למשקיעים זרים, אך יש גם כאלו שאומרים שסיכונים כאלו הם חלק מהותי מתהליך ההשקעה.

"קל מאוד להפגין ביטחון עצמי גבוה מפני שהצלחת במקומות אחרים, ולא להבין כמה אתה עיוור", אומר פרסטון סמית, שותף בקבוצת הייעוץ CEE בוורשה, שמספקת מודיעין עסקי.

אם הקרן של הולנד תקבל אישור להביא את תביעתה בנושא איצטדיון Skra בפני בית המשפט העליון בפולין, כפי שהוא מקווה, עורכי הדין של הקרן יעלו בדיון נושאים כמו נאמנות לחוזים ונהלים ראויים.

רשויות עיריית ורשה טוענות שהן היו זכאיות לתפוס חזקה על אתר האיצטדיון מפני שהמשקיעים מאירלנד לא הוכיחו שהם משקיעים ראויים. גלובל פרטנרס טוענת בתגובה שלא יכלה להוכיח מאומה מפני שהרשויות לא אישרו את בקשתה לביצוע עבודות התחזוקה המתחייבות.

"כדי לשמר את המתקן הזה או לעבוד עליו, צריך לבקש רישיון בנייה", אומר הולנד. "יד אחת שלהם מתלוננת שאנחנו לא מתחזקים את האתר, ואילו היד השנייה אינה מאפשרת לנו לעבוד עליו".

ברטוש מילצ'רז'יק, דובר עיריית ורשה, אמר שהצעות התיקונים של החברה האירית נדחו מפני שהן כללו גם בקשות להקמת מבני מגורים.

בעוד שהסכסוך על האיצטדיון עושה את דרכו לדיון ממושך בבית המשפט העליון, האיצטדיון היחיד בוורשה לאתלטיקה נשאר קרוב לחורבן. תוכנית ההשקעות העירונית לשנה זו אינה כוללת כל השקעה באתר זה.

"עיר הבירה ורשה משוכנעת שהמצב עם גלובל פרטנרס לא יפגע בשיתוף פעולה עם משקיעים פוטנציאליים", אמר דובר העירייה. "אנחנו מעודדים יזמים להשקיע בעירנו בכל רגע".

החברות הזרות שתובעות

בבתי משפט פולניים ובינלאומיים, כמה חברות זרות טוענות ששאיפת המדינה להגן על האינטרס הלאומי שלה אומרת ששיקולים מקומיים גוברים על הזכויות של הון מחו"ל.

אבריס קפיטל פרטנרס, קרן אקוויטי פרטי מלוקסמבורג, תובעת את פולין על סך 500 מיליון אירו לפחות בטענה שהמפקח הפולני על הבנקאות החליט שהיא אינה ראויה לקנות בנק פולני. חברת כרייה קנדית תבעה את ממשלת פולין על כך שחברה ממשלתית יריבה שלה קיבלה יחס מועדף. חברה בריטית הגישה תלונה דומה למוסדות האיחוד האירופי.

אינבאנרג'י, חברת אנרגיה אמריקאית, אומרת שחברה בת של טאורון, עוד חברה ממשלתית פולנית, חזרה בה מחוזים מחייבים שעליהם חתמה. המקרה הזה גרם לקבוצת חברי קונגרס בארה"ב להזהיר את ורשה לחשוב פעמיים על הרס יחסי ההשקעות בין שתי המדינות.

"אם הקהילה הפיננסית רואה את פולין כמקום שבו לחוזים אין כוח משפטי, מתעוררת השאלה אם משקיעים במדינה יוכלו לקבל מימון", אומר ג'ו קונדו, היועץ המשפטי של אינבראנרג'י. טאורון טוענת שהחלטותיה "עולות בקנה אחד עם החוק והרגולציות הפולנים". שום חברה לא טענה עדיין שהממשלה פועלת נגד משקיעים זרים, אך הסכסוכים המשפטים הם הסחת דעת מוזרה בימים שבהם פולין מקדמת את פוטנציאל ההשקעות בה.

 מיזמים