יש אליפות! (אבל מה היא שווה בלי האלופות?)

1. שאלת האטרקטיביות היא השאלה היחידה שלא תישאל בשולחן סדר הפסח השני שיארגן לעצמו מיטש גולדהאר בחמישי בערב, לסיכום האליפות השלישית ברציפות של מכבי ת"א. אטרקטיביות היא לא שאלה שמעלים בכלל, בפרט לנוכח העובדה כי מכבי ת"א היא אלופה לא מלהיבה שאלמלא ערן זהבי, לא ברור באיזה מקום הייתה מסיימת בטבלה בשלוש העונות האחרונות. גולדהאר מצטיין בפרקטיקה, והפרקטיקה שלו יקרה מאוד ככל שאנחנו מדפדפים עונות.

יש כמה דברים חשובים שנמצאים על הפרק עוד לפני שנוגעים בשאלת האצטדיון החדש שיוקם או לא יוקם בסופרלנד בראשון לציון. קודם כל כי במדינת ישראל לוקח שנים לבנות כזה אצטדיון. מה שעומד על הפרק קודם כל זה להביא את מכבי ת"א, אחרי 11 שנה - לשלב הבתים של ליגת האלופות, בפרט לאחר שאופ"א הגדילה (שוב) את הבונוס הבסיסי לעלייה לבתים, והעמידה אותו על 12 מיליון אירו (שש פעמים המחיר של ערן זהבי). גם במונחים של האירו המתמוטט זה עדיין למעלה מ-50 מיליון שקל - לפני תמלוגי טלוויזיה נוספים מאופ"א וסולד-אאוט מובטח בשלושה משחקי צ'מפיונס ביתיים. ברור שעלייה לשלב הבתים של ליגת האלופות תאפשר לגולדהאר לסיים סוף-סוף עונה אחת בלי הפסד, אחרי שנים ארוכות בהן הוא שופך מכיסו כ-50 מיליון שקל בעונה. אלו סכומים משמעותיים גם בשביל טייקון קניונים מיליארדר. כדי לבנות שושלת ארוכת טווח באמת - מכבי תצטרך להעניק לגולדהאר שנים כאלו.

ואם מכבי ת"א אכן תפתח כאן שושלת, אז ככל שזה נוגע לספורט הישראלי - אתה לא יודע איפה זה ייגמר. לשושלות בספורט הישראלי - כדורסל גברים ונשים, כדורעף, כדוריד, כדורמים - אין כמעט אח ורע בעולם המערבי. אם נקודת הזמן הזו מקבילה ל-1972 במונחים של כדורסל ישראלי, אני תמיד נזכר בראיון שהעניק עו"ד שמעון מזרחי לאלכס דורון במעריב ב-1973. הוא דיבר אז על השקעה בגביע אירופה כיעד אסטרטגי ראשוני. "אם נגיע לרמות הגבוהות באירופה, תהיה לנו פחות בעיה בזירה המקומית", אמר אז מזרחי, ולאו דווקא התכוון לעניין הספורטיבי. ארבע שנים לאחר מכן זכתה מכבי בגביע האירופי הראשון שלה, והפעם הראשונה שלא זכתה באליפות מאז 1969 הייתה רק ב-1993. בשנים האלה ביססה מכבי את מעמדה הכלכלי והייתה יכולה להרשות לעצמה, עד היום, את מה שאחרות לא היו יכולות להרשות לעצמן, בלי להזדקק לגולדהאר כלשהו.

כדי שמכבי תגיע לשלב הבתים של ליגת האלופות היא צריכה להשאיר קודם כל שני פקטורים משמעותיים במועדון: את ג'ורדי קרויף, שמוכיח כל פעם מחדש שהוא יודע איך לנווט את הכסף של גולדהאר, ואת ערן זהבי שספורטיבית ושיווקית שווה כל שקל שמושקע בו, כי הוא מייצר כפליים. נכון לעכשיו, לא נראה כי השניים יעזבו. קשה לומר את אותו דבר על טל בן חיים. כדי שקרויף יצליח לשמור על רמת הישראלים בסגל שלו, הוא חייב להביא תחליף הולם. מאחר וקרויף כבר הוכיח בעבר כי אין לו שום בעיה להציץ בסגל של הפועל ת"א 2010/11 ולשלוף משם - אז כנראה ששי אבוטבול לא יגיע לקרית שלום, אבל בן שהר זו בהחלט אופציה.

השלב הבא הוא כמובן שדרוג הזרים. מכבי צריכה להחליף את כל הזרים, אולי למעט נוסא איגיבור, והרבה זמן אין לה. המשחק הראשון במוקדמות ליגת האלופות צפוי להיות ב-14 או ב-15 ביולי, בעוד שלושה חודשים בערך. הזר הכי משמעותי הוא שוער, אם בכלל יתבקש להביא זר לתפקיד, וכאן עלולה לקום או ליפול העונה הבאה של מכבי ת"א, אחרי שנפלה בקיץ הזה עם מינויו השגוי של אוסקר גרסיה ומבצע "צוק איתן". מכבי צריכה שוער, בלם, קשר אחורי וחלוץ. כולם זרים, לפני שדיברנו על מאמן.

למרות שלוש האליפויות הרצופות, במכבי עבדו בפרק הזמן הזה שלושה מאמנים. לא מן הנמנע שמכבי תיאלץ - כי הוא לא מאמן מבריק - להשאיר את פאקו שנה שנייה, כדי להימנע מתהליך בנייה חדש שאין לה את הזמן שנחוץ לו.

כי עוד לא נגענו בשאלת היריבות. ההצלחה של קבוצות כמו לודוגורץ או מאריבור השנה באירופה - שהקפיצה את הניקוד שלהן - יהפכו את הדרך לליגת האלופות לקשה מאוד. מכבי עשויה לא להיות מדורגת אפילו לא במשחק השני שלה במוקדמות. זה מחיר של חוסר מסורת באירופה. על הדברים האלה דיבר ב-1973 שמעון מזרחי.

2. מישהו הקפיץ אתמול אחרי חצות בדף הפייסבוק של מאור בוזגלו את הסרטון אותו העלה הקשר עצמו ובו הוא נראה מזמזם לאחר המשחק הראשון העונה בין ב"ש למכבי, בו ניצחה ב"ש 2-3 משלושער של אליניב ברדה - את השיר "איך זה לקבל שלוש". סוג של התרסה. מוטב לבוזגלו, כל עוד הוא שחקן של מועדון כמו הפועל ב"ש, להימנע משירי לעג בשלבים מוקדמים של העונה, כי כבר במשחק האחרון בין הקבוצות בבלומפילד הוכיחה ב"ש שהיא מסוגלת לעלוץ מתיקו 0-0. במאני-טיים, ב"ש עושה במכנסיים.

במחצית אתמול טען באזניי אורן סגרון, אחד מעשרות השחקנים שעברו במועדון מאז האליפות האחרונה ב-1976, כי כבר 18 שנה - מאז הגביע היחיד בו זכתה - ב"ש עושה במכנסיים במעמדים כאלה. נדמה שאסור לשפוט אותה על כך. ב"ש חייבת לעבור עוד הרבה שלבים בדרך כדי להתמודד על תואר מול מועדון - בהווייתו הנוכחית - כמו מכבי ת"א. מדובר על תקציב, ייצור הכנסות, הצלחה באירופה, ורכישת שחקנים מוכחים - כאלה שמשחקים בהרכב הראשון של הנבחרת. ברגע שתעבור את השלבים האלה, היא תנצח משחקים כמו אתמול. בשלב הזה, העניין גדול עליה. וזה לא כזה נורא. ליברפול לא לקחה 25 שנה אליפות באנגליה, מארסיי לקחה אליפות אחת בצרפת ב-23 שנים, אתלטיקו מדריד עשתה את זה פעם ב-19 שנה.

הפועל ב"ש מועדון גדול בקנה מידה ישראלי. כרגע, זה גם משהו.

3. משפט אחרון על יניב קטן. הפרנצ'סקו טוטי של מכבי חיפה, שסמי עופר (לא כולל יציע האורחים) נפרד ממנו כל כך יפה שלשום. מתברר כי בכדורגל הישראלי - זה שבו שפיגל נכנס להסגר ערב דרבי, זהבי חוזר מחו"ל למכבי ת"א, ועטר עובר להפועל חיפה - נאמנות למועדון זו המעלה הכי גדולה שאוהד מבקש מאליליו. קטן, כמו עומר דמארי (שסירב למכבי ת"א), כמו אלי אוחנה, היה מסוג השחקנים שידע שאין לו מה לחפש מעבר למקום שעשה אותו. זה לא עניין מושכל, זה עניין מובנה. אין הרבה שחקנים כאלה, ואולי טוב שכך. אנחנו נהנים כל כך להעריך אותם.