"בנקים הם לא סלולר, חשוב לוודא שהם יהיו רווחיים"

"אני בנקאי. בעסקי, במהותי, ובמרכז המחשבה והזמן שלי. שמרן? כן אנחנו שמרנים. לפעמים לוקחים סיכון - אבל הוא תמיד מדוד, ואחרי בדיקות מקיפות. שום דבר לא בשליפה, לא ביצר, או אגו. חברים שלי בבנקים צוחקים עלינו. אז נכון, אנחנו בנק קטן, אבל אנחנו בטח לא כאלה 'נעבכים'. אנחנו מנהלים עסק טוב, רווחי, יציב, מבוסס עם תהליכי גידול אורגני". כך גדעון (גידי) שובל, בן המשפחה בראשות כנה וזלמן שובל, המחזיקה בבנק הכי פרטי בישראל, 88% בבנק ירושלים , הבנק השביעי בגודלו.

שובל ג'וניור נולד ביום שנוסד בנק ירושלים, לפני 52 שנה. הוא לקח את הזמן, למד, ניסה דברים ולפני 16 שנים, ב-1999, נכנס לעסקי המשפחה כמנכ"ל "יצוא" חברת השקעות המשפחתית, המחזיקה בבנק והוביל את המערכת לארגון מחדש. "מתברר שחלק מההשקעות שעשינו היו טובות, חלק פחות. עשינו כמה אקזיטים טובים והבנק שהיה נכס מרכזי הפך לנכס העיקרי".

- תאפיין את הבנק כחברה עסקית.

"אנחנו חברה לא ממונפת בהחלטה ובמהות, אנחנו לא לוקחים כספי ציבור ועושים בהם שימוש שמישהו מכנה 'נועז' לכל מיני קניות. לא לקחתי מינופים שלקחו אחרים, פי 40 ו-50 מההון, ותאמינו לי שהייתי מקבל גם יותר מאחרים. אצלנו לא ראיתם ולא תראו מה שקרה בחברות אחרות, ולא ראוי שאמנה אותן ואת שמות משפחות השליטה בהן".

- מה לגבי משיכת דמי ניהול?

"ממש לא. אנחנו יושבים בדירקטוריון, מקבלים שכר דירקטורים כמו כולם, וכשמחלקים דיבידנדים - אנחנו נהנים מההצלחה. צריך לציין שגם בשנים הקשות כאשר המפקח על הבנקים הגביל את חלוקת הדיווידנדים בבנקים - רק אנחנו והבינלאומי יכולנו לחלק את המקסימום האפשרי על ידי הפיקוח".

בנק ירושלים, שמנוהל בשנים האחרונות ע"י אורי פז, רשם לעצמו שנה מצוינת אשתקד, הכוללת זינוק ברווח הנקי ל-66.3 מיליון שקל לעומת 17 מיליון שקל בלבד בשנת 2013. התשואה על ההון עמדה על 9.2%.

הגורם המרכזי לשיפור בתוצאות הוא הצמיחה בפעילות האשראי הקמעונאי של הבנק, שעד לפני כמה שנים עסק בעיקר באשראי בנדל"ן ובמשכנתאות. בנק ירושלים רשם קפיצה של 23% בהכנסות המימון ל-317 מיליון שקל.

כאמור, כחלק מהתוכנית האסטרטגית של הבנק, הוא התמקד בצמיחה בתחום האשראי הצרכני, כאשר הוא עושה זאת במתכונת של מעין גוף אשראי חוץ בנקאי, כלומר מאפשר ללקוחות ללוות כספים גם כשאינם מנהלים אצלו את חשבון העו"ש.

- הבנק מתגאה בכך שאינו גובה עמלות עו"ש ושהוא תחרותי. אבל בהלוואות למשקי בית, שזה מנוע צמיחה משמעותי אצלכם, אתם גובים ריבית ממוצעת של פריים 9%. זה לא מוגזם?

"אלה הם מרווחי האשראי המקובלים באשראי צרכני, כולל בשוק כמו ארה"ב ובמדינות מערביות אחרות שיש בהם תחרות גבוהה".

- כדי להגביר את התחרותיות מקדם המפקח דודו זקן הנפקת תעודת זהות בנקאית אישית לכל לקוח, הכוללת את דירוג האשראי שלו בבנק. כשזה ייצא לפועל ויהיו לכם יותר פרטים על הלקוחות, תורידו מחירים?

"בנושא תעודת הזהות, חבל על הזמן, במובן השלילי. לקוח פוטנציאלי לא יסחב איתו ערימות של ניירת ויעבור בין הבנקים כדי לקבל הצעות. הדרך הנכונה היא מאגר דירוג אשראי חיובי ושלילי לכל לקוח, במדדים אחידים. לקוח יקבל דירוג כמו חברה.

הכוח של הבנקים הגדולים נובע משליטה על האינפורמציה. המידע על הלקוחות - זהו קניין פרטי, אבל הבנקים הגדולים השתלטו עליו, ובכך הם מקטינים ואפילו מונעים מהלקוחות את יכולת המעבר ויכולת התמחור, ואני לא רואה מישהו שמעז לזעזע את זה".

- אז מה אפשר לעשות כדי שבכל זאת תורידו ריביות בהלוואות?

"לצורך הגדלת התחרות בתחום הזה, אנחנו מצפים מהמפקח על הבנקים החדש שימונה וממשרד האוצר לתת הקלות שיאפשרו כניסה או הרחבה של בנקים מהסוג שלנו. לטעמי, בבנקים קמעונאיים עם נתח שוק של פחות מ-10% כמו בנק ירושלים, אגוד, יהב ומרכנתיל, אני חושב שבנק ישראל צריך לעשות חשיבה, כיצד לאפשר להם להתרחב, כפי שנהוג בעולם. הכנסה או הרחבה של שחקנים קטנים יוריד את הסיכון הסיסטמי שברובו מגיע מהבנקים הגדולים.זה עניין של יציבות לפעול להוריד את נתחי השוק של הבנקים הגדולים".

- במה צריך לתת הקלות?

"אני חושש שלמשל רמת הלימות הון (היחס בין ההון העצמי של הבנקים לנכסי הסיכון ובראשם תיק האשראי) שנדרשה מהבנקים הקטנים-בינוניים בישראל גבוהה מדי. זה משהו שדורש חשיבה מחודשת בנושא הזה".

- יש תוכניות לשינויים במערכת הבנקאית, כמו של מי שמסתמן להיות שר האוצר הבא, משה כחלון.

"אני חושב שבמפץ גדול לא יפתרו פה את השיטה. חייבים להיות מפצים קטנים, ומשהו מאוד הדרגתי. אני נגד שבירה של הבנקים הגדולים. אני חושב שאם נתח שוק של שני הבנקים הגדולים יירד ב-10 שנים בכ-2% בכל שנה לטובת שחקנים אחרים זה יהיה המון ויהיה נאה. אסור לבוא במכת גרזן למערכת הבנקאית, אלא עם תער של מנתח פלסטי עדין. בנקים הם לא סלולר, ולא מתקנים להתפלת מים. הבנקים מחזיקים בנכסי סיכון, וחשוב לוודא שיישארו רווחיים".

"הגודל אינו המטרה"

למרות התוצאות הנאות בבנק ירושלים אשתקד, והאופטימיות לגבי המשך הצמיחה, הוא עדיין נותר שחקן זניח בענף הבנקאות הישראלי. הבנק נסחר לפי שווי שוק של כ-532 מיליון שקל, ונתח השוק שלו הוא 1%-3% בלבד ברוב תחומי הפעילות.

"הגודל כשלעצמו, אצלנו, זה לא מטרה ומעולם לא היה. אנחנו מסתכלים על תשואה מותאמת סיכון, לא על רווח או גודל אבסולוטי. כמו כן, היום אפילו בהשוואה לסטנדרטים של בנק קטן בארה"ב, הוא לא נחשב בנק קטן".

- אבל כל פירמה רוצה להיות גדולה.

"אצלנו אין אגו, אין גדול זה יותר טוב, יש יותר רווח מותאם סיכון, זה מה שמעניין, לא הנתח שוק, וזאת להבדיל מחשיבה בבנקים מסוימים. פעם היו בנקים שכשעשו תוכניות בונוס הכניסו אלמנט של נתח שוק, שזה נורא, כי זה גם מגדיל סיכונים. כמו כן, הפיתוח שלך כשנתח שוק שלך קטן, הוא יותר גדול, וכך גם היכולת לצמוח. פוטנציאל הצמיחה יותר גדול לעומת הבנקים הגדולים שכבר לא יכולים לצמוח".

למרות ההצהרות כי הגודל אינו משמעותי, בבנק ירושלים מנסים לקדם בימים אלה מהלך שיגדיל את הפעילות שלהם משמעותית, והוא מיזוג עם בנק דקסיה, המתמחה במתן אשראי לרשויות המקומיות. לפני כשלושה חודשים הגיש בנק ירושלים הצעה למיזוג עם בנק דקסיה, הנסחר לפי שווי של כ-520 מיליון שקל. דקסיה נמצאת בשליטת דקסיה העולמית המבקשת זה זמן רב להיפטר מהשקעה בישראל. במסגרת המיזוג המוצע משפחת שובל תרד מהחזקה של 88% בבנק ירושלים להחזקה של 60% בגוף הממוזג. אלא שמבנה בעלי המניות הסבוך בבנק הכולל חמישה סוגים של בעלי מניות עם זכויות שונות מקשה על התקדמות העסקה. "רכישת דקסיה תביא לשיפור משמעותי בתשואה להון, תוך הקטנת הסיכון", אומר שובל.

- למה אתה חושב שהסיכון יקטן?

"תחום הרשויות המקומיות הוא בעל קורלציה נמוכה לקווי העסקים האחרים שלנו שהם בעיקר ממוקדי נדל"ן. ככה שאנחנו משפרים את הפיזור של תיק האשראי, ובתחום שהוא בעל קורלציה נמוכה לשאר תחומי הפעילות שלנו".

- עברו שלושה חודשים מאז שהגשתם את ההצעה. למה לא התקדמתם?

"את זה צריך לשאול את דירקטוריון דקסיה".

- ובכל זאת, אפשר להניח שאתה יודע איפה הדברים עומדים.

"אני אהיה מאוד זהיר, ואומר שזה ייקח שם עוד הרבה זמן. גוף כמו דקסיה הוא גוף מאוד ביורוקרטי. זה גוף דו-ראשי, הנמצא הן בבלגיה והן בצרפת".

- יש להם הצעה גם ממישהו אחר?

"לא שידוע לי, וזה פרט באמת משמעותי, כי קצת תמוה שבהיעדר הצעות נוספות טרם נכנסו איתנו לתהליך בדיקה משותף. אני אפילו עוד לא קורא לזה מו"מ".

- אז אתה יושב ומחכה לתשובה?

"אנחנו רשאים בהצעה לחזור בנו ולהסיר אותה. אני לא יודע כמה זמן נחכה, אבל הקמנו צוות משפטי מאוד רציני לטפל בנושא הזה. מיזוג עם דקסיה יהפוך אותנו לבנק עם הרווחיות והיעילות הגבוהות ביותר בישראל באופן משמעותי, כך שזה ייצר ערך לכל סוגי בעלי המניות בדקסיה".

- אם דקסיה לא ייצא לפועל תעשו רכישה או מיזוג עם בנק אחר?

"שמנו את יהבנו על דקסיה היות שעשינו ניתוח וחשבנו שזה מעניין. אנחנו לא עושים רכישות לשם רכישות. לא מעניין כותרת בעיתון, מעניין תשואה".

- אבל אין בכם יצר לגדול עם האמצעים שיש לכם?

"אין יצר. איש עסקים חייב להיות עם ריסון עצמי. נוחי דנקנר, לדוגמה, הטעות הכי גדולה שלו היא שהוא התחיל לחשוב שהוא מידאס. הוא היה צריך לשים סביבו אנשים שאומרים לו בוא תחזור לקרקע".

מבנק דקסיה נמסר: "דירקטוריון בנק דקסיה ישראל קיבל מכתב הצעה לרכישת מלוא מניות הבנק על ידי בנק ירושלים ומיזוגו בהמשך לתוך בנק ירושלים. דירקטוריון הבנק הסמיך את ועדת הביקורת של הבנק, המורכבת מדירקטורים חיצוניים, לבחון את הצעת בנק ירושלים ולבצע את כל הנדרש לשם בחינת ההצעה. הועדה והדירקטוריון בוחנים ושוקלים את הנושא לטובת הבנק וכלל בעלי המניות וימסרו את תשובתם ישירות לבנק ירושלים ולמנהליו".

"כשאין גרעין שליטה המנהלים שולט בבנק"

- אתם מחזיקים ב-88% מבנק ירושלים. אין החזקה בהיקף כזה במערכת הבנקאות בישראל, שדווקא הולכת למודל של בנקים ללא גרעין שליטה. אתה חושב שהמודל של שליטה כמעט מוחלטת בבנק עדיין רלוונטית?

"גרעין שליטה גדול מנטרל או מקטין למינימום מה שנקרא בעיית הסוכן, שבה למנהל הבנק יש ניגוד עניינים. בבנקים שאין בהם גרעין שליטה, למעשה מנהלים שולטים בבנק, ומסתכלים על הדברים מנקודת המבט שלהם, שאינה תמיד תואמת את בעלי המניות".

- אבל בבנקים כאלה המשקיעים המוסדיים הם בעלי המניות המשמעותיים. הם לא מסוגלים לפקח על ההנהלה?

"אם אתה משקיע מוסדי שמנהל מאות מיליארדים, אין לך תמריץ או יכולת לפקח על ההנהלה כמו גרעין שליטה גדול, שגם יושב בדירקטוריון וגם יכול לתת גיבוי למנהלים לפעולות. המשקיעים המוסדיים נמדדים על בסיס שבועי בתשואות שהם משיגים, ולכן הם מתמרצים את המנהלים לקחת סיכונים בטווח הקצר".

על שכרו של מנכ"ל הבנק, אורי פז: "אני בתחרות גם על נכסים אנושיים"

לפני חצי שנה עלתה להצבעה באסיפת בעלי המניות של בנק ירושלים תוכנית התגמול של מנכ"ל הבנק אורי פז שמאפשרת לו לקבל שכר בעלות של עד 5.5 מיליון שקל. התוכנית לא זכתה לרוב הנדרש באסיפה, שכן באותה תקופה הייתה טיוטה של האוצר שקבעה רף של 3.5 מיליון שקל לשכר הבכירים במגזר הפיננסים (מאז יוזמה זו נתקעה על רקע פיזור הכנסת).

בבנק ירושלים ניצלו את האפשרות בחוק שלפיה הדירקטוריון יכול לאשר את השכר גם ללא האסיפה, ואישרו את התוכנית. בבנק ישראל ככל הנראה לא אהבו זאת כ"כ, וביקשו באחרונה מהדירקטוריון לדון בכך שוב, שהחליט למרות הכול לאשר את תוכנית השכר.

- לא הבנתם את הרמז של בנק ישראל, שביקש מכם לדון שוב בתוכנית התגמול?

"יש לי הרבה מה להגיד בנושא הזה, שמאוד קרוב ללבי. כשאורי מונה בקדנציה הראשונה ב-2010, היו אז הוראות לבנקים בנושא, שהתבססו על כללים בינלאומיים. אורי היה המנכ"ל החדש הראשון שהכללים הבינ"ל האלה, חלו עליו, ואז בנק ישראל עקב מקרוב, ראה, אישר ובדק כל קוצו של י'. למעשה החוזה שלו היום הוא בגדול המשך החוזה שלו. אין שם איזו דרמה חדשה".

- ובכל זאת עלות שכר של 5.5 מיליון שקל בשנה זה לא יותר מדי למנהל של בנק קטן?

"בואו נעשה סדר. השכר מורכב מעלות קבועה ועלות משתנה התלויה בביצועים. עלות השכר הקבועה שלו היא ברף התחתון לעומת מה שמקובל בבנקים אחרים. באשר לעלות המשתנה, בארבע השנים האחרונות, ולהבדיל מבנקים אחרים, אורי לא קיבל בונוסים, כמו ששאר חברי ההנהלה לא קיבלו בונוסים, וגם העובדים לא קיבלו בונוסים גדולים".

- ועדיין מדובר ברמות שכר גבוהות למדי, לא?

"אנחנו כחלק מהמערכת הבנקאית, מושפעים מרמות השכר שקיימות בבנקים אחרים. אם מישהו שהוא בכיר בבנק גדול מרוויח מיליונים וגם יש לו מצנח זהב, וכלובי זהב, יהיה לי קשה להתחרות ולהביא אותו אליי. אורי, למשל, כשהיה בבנק הפועלים, הרוויח הרבה יותר מהיום, אולי בכפולות של 2 ו-3 ממה שהוא מרוויח בבנק ירושלים. הייתי מאוד שמח שמחר יגידו 'מנהל בנק לא מרוויח מעל X מסוים'. אני הייתי נהנה ברמה הכי אינטרסנטית שלי, אבל אנחנו חיים פה, ואני נמצא בתחרות גם על נכסים אנושיים".