מבוי סתום בקריירה

תחושת תקיעות בעבודה ובקריירה היא אחת התחושות הנפוצות והקשות ביותר בקרב עובדים. בדרך כלל היא לא תוקפת סתם, אלא תלויה בבחירות העובד בעבר או בהתנהלותו בהווה. בשל כך, גם השינוי המיוחל לרוב מצוי בשליטתו.

למי זה קורה?

תחושת התקיעות נפוצה בקרב עובדים שבחרו בעבודתם רק בגלל הכסף. קשה לסרב לעבודה רווחית, וקשה גם לעזוב אחת כזו, אך החיים דינאמיים ומזמנים לעובד צרכים חדשים: עניין רב יותר, זמן רב יותר למשפחתו, רצון לקחת חלק בעיסוק בעל משמעות חברתית, ועוד. ואז מגיעה תחושת המבוי הסתום.

דבר דומה קורה לאנשים שלוקחים על עצמם עבודה בלי להבין עד תום את מהותה; לאנשים שבחרו בעבודה קלה ונוחה, התקבלו אליה בקלות, ובהמשך לכך, לא לקחו על עצמם שום אתגרים במהלך תפקודם בה, ולא עשו דבר כדי לשכלל את כישוריהם; לאנשים שמתמחים בעניין ספציפי ובתחום נקודתי ועוסקים בו לאורך זמן, אך עם השתנות צרכי השוק הוא הופך להיות פחות מבוקש; לאנשים שפועלים במצב של טייס אוטומטי, ולא עצרו זמן רב לחשוב על ערכיהם, צרכיהם ומניעיהם האמיתיים; לאנשים שנשארים בעבודתם רק מתוך פחד לעזוב.

התחלה של שינוי: יתרונות וחסרונות

כשחשים תקיעות בעבודה חשוב לא להחליט שום דבר בפזיזות. כדאי להתחיל בעריכת רשימה נקייה ומפורטת של יתרונות וחסרונות: מה טוב בעבודתי? מה טוב בתפקידי ובתחום עיסוקי? אילו משימות ומצבים גורמים לי להרגיש טוב בעבודה, ובאיזו תדירות זה קורה? ולחילופין - מה פחות עובד בשבילי? מה אני לא אוהב? מה חסר לי בעבודה, ונראה שיכול לשפר משמעותית את תחושתי?

רשימת היתרונות תהיה קצרה משמעותית מרשימת החסרונות, אך אורכה פחות חשוב ממידת החשיבות של כל אחד מפריטיה (לכל פריט, בכל רשימה, יש משקל שונה). לאחר שמשלימים את כתיבת הרשימה כדאי להכניסה למגרה, ולחזור להציץ בה כעבור זמן מה. יתכן שהדברים הרשומים בה ייראו אחרת, חלקם אף יימחקו, ואולי יוספו חדשים.

חסרונות ללא שליטה

כעבור זמן, לאחר שהרשימה שונתה מעט בהתאם לנקודות המבט השונות בזמנים השונים, אפשר לעבור לשלב הבא: מה עושים עם זה?

חשוב לזהות אילו מהפריטים הרשומים ברשימת החסרונות ניתנים לשליטה ולשינוי, ואילו לא תלויים בשום צורה בעובד. לגבי הפריטים שנראים כבלתי ניתנים לשליטה - חשוב לבדוק לעומק אם הם באמת כאלה.

גם אחרי חשיבה מעמיקה לא תמיד תושג שליטה מלאה, אך גם שליטה חלקית יכולה להוביל לשינוי, או למזעור ההשלכות השליליות לעובד. אפשר גם למצוא דברים שקשה לשנות לבד, אך בשיתוף אדם נוסף זה אפשרי ואף בבחינת win-win situation. לדוגמה, מערכת יחסים בעייתית עם קולגה יכולה לזכות בהזדמנות לקבל טיפול, לראשונה, ולשפר את מצבם של שני העובדים, בנפרד וביחד.

חסרונות שניתנים לשינוי

תחת כל פריט ברשימת החסרונות שזוהה כפריט שניתן לשינוי, יש לכתוב בקצרה כיצד ניתן לשנותו.

למשל, תחת הפריט "אני לא מסתדר עם חברי לחדר" אפשר לכתוב: "לבקש מהבוס העברה לחדר אחר". תחת הפריט "העבודה רוטינית ואני משועמם" אפשר לכתוב: "לייצר לעצמי משימות חדשות שנראה לי שאהנה מהן, וכך לפתח את תפקידי לכיוונים חדשים, שבבוא הזמן ירשימו את המנהל שלי ויגרמו לו לקדם אותי", או: "לדבר עם הבוס ולבקש תחומי אחריות נוספים, משימות חדשות או תפקיד חדש ושונה בארגון".

זמן לאקטיביות

לאחר שמתוודעים לשינוי האפשרי ("לפתח את תפקידי לכיוונים חדשים", "לבקש משימות חדשות"), יש לכתוב לצד כל רעיון לשינוי את הדרך להשיג אותו. לתקשר עם הבוס, למשל, זה טוב ויפה, אך לא לכולם יש בוס קשוב ונוכח, וככלל, לא מומלץ להישען רק על חסדי אחרים.

דרכים אקטיביות הן, לדוגמה: "לצאת להכשרה בתחום שההנהלה רוצה לטפח בארגון" (כדי לפתח את תפקיד העובד לכיוונים חדשים ולזכות במשימות חדשות על רקע הבנת ההנהלה את תועלתו, ולא רק מתוך ניסיון להיענות לבקשתו), או למשל - "לעשות תעודת הוראה" (מה שיאפשר לעובד משועמם, שמרגיש תחושת שליחות בלתי ממומשת, לשלב את המשך עיסוקו בהוראה בתחומו).

במקביל לשינוי הנקודתי, ולו לטובת השקט הפנימי של העובד, הוא יכול לנקוט גם בצעדים לטובת העתיד הרחוק יותר. הוא יכול להתחיל לטפח את רשת הקשרים ולעדכן את קורות החיים שלו, והוא יכול להתחיל ללמוד לתואר שני במנהל עסקים (או בכל תחום רלוונטי אחר) כדי לפתוח לעצמו אפשרויות חדשות בקריירה.

לשנות, ולו במעט

ברור שעבודה חדשה מובילה לשינוי מידי, אך מניסיוני, במסגרת משבר התקיעות, האדם חווה תהליך פנימי של "ברח או הילחם". הוא יכול להחליט לברוח - אך הפזיזות המאפיינת בריחה צפויה להובילו לאותו מקום. והוא יכול להילחם: לשנות, ולו במעט.

הכרתי לא מעט עובדים שהגדירו את עבודתם כשנואה עליהם באופן מוחלט, ולאחר שאיתרנו גורם נקודתי שמפריע להם וטיפלנו בו, החלו ליהנות ממנה והודו לעצמם שלא עזבו אותה בפזיזות.

כדאי לזכור ששינוי קל והדרגתי עדיף משינוי דרמטי. שינוי דרמטי לרוב כרוך בסיכון גבוה יותר, ואיש לא מבטיח שתוצאותיו טובות יותר (במיוחד אם הוחלט בפזיזות). שינוי קטן יכול להפתיע לטובה. מכונית תקועה בחול יכולה לחזור למסלול גם רק בזכות הזזה קטנה קדימה.

הכותבת היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ועם אנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם כאל כאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם.

פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.