גן עדן לשרלטנים: כשמדעי המוח ולימודי המנהיגות מצטלבים

אם קראתם לאחרונה ספר עסקים חדש, עברתם הכשרת מנהלים או השתתפתם בוועידה כלשהי בנושא מנהיגות, כנראה שראיתם שקופית, דיאגרמה או אנימציה של המוח האנושי.

ההתלהבות ממדעי המוח (neuroscience) גבוהה מאוד. היכן שהמדע הזה מצטלב עם לימודי מנהיגות, הוא מאיר קליפת מוח שלמה של קואוצ'רים, אנשי שיווק ומנהלים - ובאופן בלתי נמנע גם שרלטנים ואנשי מכירות חלקלקים.

הפאנלים על מדעי המוח זכו השנה, למשל, לרישום שיא בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס - מה שגרם לכמה אקדמאים מתחום הניהול להתלונן על כך שמדענים ולא פרופסורים לעסקים הפכו לאטרקציה הגדולה של המפגשים.

באחד הדיונים הללו, פרופ' טניה זינגר ממכון מקס פלאנק לקוגניציה ומדעי המוח, חשפה מחקר ראשוני שהראה שתרגילים אינטנסיביים באמפתיה, נטילת פרספקטיבה ואכפתיות יכולים לשבור הרגלים אנוכיים ולשנות את "החומרה של המוח" באופן שהופך אנשים להיות יותר אלטרואיסטים. הכלכלן רוברט שילר אמר באותו הפאנל שתוצאות כאלה יכולות לזעזע את הנחות היסוד של הכלכלה האורתודוקסית. למחקר הזה יש השלכות גם על תחום המנהיגות.

במשך עשרות שנים אנשים למדו וחקרו ארגונים, כאילו המנהלים שלהם ניתנים להחלפה זה בזה - כמו "האדם הכלכלי" שהמחקר של פרופ' זינגר מאתגר כעת את קיומו. אחר-כך החלו החוקרים לזהות את הסוגים והחשיבה השונים של בכירים בארגונים, ואת ההשפעה של התנהגותם על החברות שלהם.

כעת, "אני קורא כל מה שאני יכול להשיג על מדעי המוח", אומר אייבי סמית מבית הספר לעסקים Chicago Booth, שחוקר את היתרונות של חברות שממנות מנהלים "חסכניים". לדבריו, "אנחנו מניחים שהתנהגות כמו חסכנות משקפת דפוס חשיבה, אבל השאלה היא - מה יכול להשתנות"?

ובכן, מוחות יכולים להשתנות - זה כבר ברור. מחקר ידוע הראה לפני כמה שנים שההיפוקמפוס - אזור בחדר הצדי של המוח - של נהגי המוניות הלונדוניות הקלאסיות התרחב במרוצת השנים, כדי לזכור את כל מפת הבירה הבריטית. אם המדע המודרני יכול לגרום לנו לשנות מנהלים מסוג אחד (מנהל אנוכי, נניח) לאחר (אלטרואיסטי) - זה יכול לפתוח בפנינו קשת של אפשרויות חדשות להכשרה ולפיתוח.

"היזהרו מנוירו-שטויות"

אלא שזהירות היא התנהגות מתחייבת כאן. מדענית המוח מולי קרוקט ציינה בשיחת ה-TED שלה, תחת הכותרת "היזהרו מנוירו-שטויות", שיותר אנשים מסכימים עם ממצאי מאמר מדעי עם תמונה של המוח מאשר עם אותו מאמר ללא איור כלשהו. "אתם רוצים למכור משהו? תכניסו לתוכו מוח", סיכמה.

גם כאשר מדע המוח הוא סולידי, לעיתים הוא רק מסביר רעיונות שכבר היו ברורים ממחקרים פסיכולוגיים או התנהגותיים. יש גם בעיות אתיות: מנהל חסר מצפון ישתמש בטכניקות אימון מוח כדי לשפר את ביצועי הצוות שלו בחתירה ליעדים גרועים או קצרי-מועד (חבר פאנל אחר בדאבוס ציין שללא "הזרקה של ערכים", תרגילי מוח יניבו זן קטלני במיוחד של "צלפים אכפתיים").

אפשרות אחרת היא שמנהל ישתמש בשיטות ישירות יותר, כמו סמים שמגבירים קוגניציה, כדי לשפר את ביצועיו הוא, מבלי להתחשב בתופעות הלוואי.

למרות הבעייתיות האפשרית, מנהיגים צריכים לאמץ שיטות חיוביות וסולידיות לשיפור תפקוד המוח - ממש כמו שמנכ"לי חברות צריכים לעשות מספיק פעילות גופנית כדי למזער את הסיכוי שלהם ללקות בהתקף לב.

יום יבוא וסריקת מוח תנתח פוטציאל של עובדים

כתוצר-לוואי של מחקריה בתחום פציעות ראש, ברברה שהקיאן מאוניברסיטת קיימברידג' מצאה שיזמים מסוגלים יותר לקבל החלטות "לוהטות", כמו השקעה מסוכנת, מאשר המנהלים שעובדים איתם.

על סמך הממצא הזה, חברות יכולות לעצב קורסים שיהפכו מנהלים שמתעבים סיכונים לטובים יותר בקבלת החלטות מסוג זה, שמעורב בהם סיכון.

קחו את נהגי המוניות בלונדון ואת ההיפוקמפוס המפותח שלהם. כאשר הטכנולוגיה הופכת את השליטה בידע (רחובות לונדון) לפחות חשובה, ותופעות כמו שירות Uber מתקיפות את השוק הסגור שלהם, אולי צריך להעביר אותם כעת סדנה להכשרת מוחות יזמיים יותר.

בעיה ארצית אחת היא הזמן. פרופ' שהקיאן ממליצה על משחקים כדי להפוך את ההכשרה למהנה יותר. ספר חדש, Neuroscience for Leadership, שכתבו מדענית מוח (טרה סוורט), מאמנת מנהלים (קיטי צ'ישולם) ופסיכולוג (פול בראון), מציין שפיתוח חלק מהיכולות הללו עדיין "מותנה במוטיבציה ורצון אדירים, ובשנים של אימון, חשיבה ומשוב". לרוב המנכ"לים אין שנים כאלה, אבל ליורשיהם יהיו.

יום אחד, סריקת מוח תגלה למגייסי כוח האדם על הפוטנציאל של המועמדים שלהם ואיך לממש אותו - הרבה יותר מאשר רזומה עם תואר MBA.