האם ההיסטוריה חוזרת?

עמק הסיליקון רותח בימים אלה. חברות סטארט-אפ מגייסות כספים בשוויים מרשימים, יש מי שיגידו מופרכים. משקיעי ההון סיכון בוואלי מתחרים ביניהם על העסקאות החמות ומפנקים את היזמים בתנאי השקעה שלא נראו כאן מאז סוף שנות התשעים העליזות. וגם היום, ממש כמו אז, האתגר המשמעותי ביותר העומד בפני חברות ההיי-טק הצעירות הוא גיוס כוח אדם איכותי בקצב מסחרר ולהספיק לקטוף אותם משוק העבודה לפני שהמועמדים המוכשרים יקבלו הצעות עבודה מהחברה שמעבר לכביש. המשכורות מרקיעות שחקים, המסעדות מלאות ובתים למכירה או להשכרה נחטפים במהירות. מי שהיה שם קודם וחזה בהתפוצצות הבועה לפני כחמש עשרה שנה לא יכול שלא לתהות האם ההיסטוריה פשוט חוזרת על עצמה באופן די מדויק ואכזרי.

אבל מי שלא היה כאן אז, מי שלא חווה בעצמו את המהירות שבה דברים יכולים להתרחש, יתקשה להאמין שהחגיגה עומדת להסתיים בהתנפצות כואבת, ממש כמו בפעם הקודמת. ואולי לא?

על פי נתוני דאו ג'ונס, לפחות 70 חברות פרטיות גייסו בשנים עשר החודשים האחרונים סכומי כסף גבוהים בשוויים של למעלה ממיליארד דולר. המכנה המשותף לכל החברות האלו הוא שאילו היינו עכשיו בסוף שנות התשעים הן כבר היו מנפיקות את עצמן בקול תרועה גדולה, מספקות רווחים זמניים למשקיעים הראשונים שלהם ומרגע ההנפקה היה גורלן תלוי בתנודות הבורסה עד להתפכחות משקיעי השוק מהחלום המתוק וההתרסקות המרה. אבל בימים אלה, במציאות שונה ומפוכחת יותר, כל 70 החברות האלו דחו את הנפקתן הציבורית והחליפו אותה בגיוסי הון פרטיים שציידו אותן במזומנים, הדוחים את הצורך למכור מניות לציבור עד לעיתוי הנכון מבחינתן.

על פי הדיווחים המגיעים מעמק הסיליקון, אין כל בעיה לגייס מאות מליוני דולרים עבור החברות המבטיחות וסבבי הגיוס מתרחשים תוך ימים ספורים. ברבים מהמקרים המשקיעים הם אנג'לים וקבוצות עובדים מגוגל, פייסבוק ודומותיהן, המתאגדים ביחד לצורך ההשקעה. מבחינת המשקיעים הפרטיים יש כאן הזדמנות לקנות מניות שערכן יעלה משמעותית בזמן ההנפקה הציבורית, לכשזו תגיע תוך זמן סביר. ומבחינת החברות המגייסות יש כאן מידה ראויה של שמרנות וזהירות, הנובעות מן הסתם מהלקחים שהופקו בשלהי תקופת הבועה הקודמת. וטוב שכך.

כי עיון בנתונים שפירסם הדאו ג'ונס בשבוע שעבר מלמד, שהרבעון הראשון של שנת 2015 ספג ירידה דרמטית במספר ההנפקות הציבוריות ובסך הכל הכספים שגוייסו בהן. רק 17 חברות מגובות הון סיכון הנפיקו ברבעון הראשון השנה לעומת 40 חברות ברבעון המקביל של שנת 2014. סך גיוסי הכספים מהציבור ירד ב-59% מ-3.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון של שנת 2014 ל-1.3 מיליארד דולר ברבעון החולף. גם בכמות האקזיטים וערכם ניכרה ירידה משמעותית בצפון אמריקה ברבעון הראשון השנה: 181 עסקאות רכישה התרחשו בערך כולל של 4.91 מליארד דולר, בהשוואה ל-255 עסקאות ברבעון הראשון של שנת 2014 בערך כולל של 14.07 מליארד דולר, ירידה של 65%.

סימני האזהרה מתרבים

תמרור האזהרה הזה דווקא נתקל במגמה הפוכה בכל מה שקשור להשקעות פרטיות: סך ההשקעות הגלובליות של קרנות הון סיכון ברבעון הראשון השנה היה הגבוה ביותר אי פעם, 27.4 מליארד דולר, עלייה של 51% יחסית לרבעון המקביל של השנה שעברה. שמונה עשרה חברות פרטיות גייסו כספים ברבעון הזה בשווי חברה של למעלה ממיליארד דולר והצטרפו לשורה ארוכה של חברות שמועמדות להנפקה ציבורית בעתיד הנראה לעין. וזו בעיה נוספת: כמות ההנפקות הציבוריות העומדות בתור היום תדרוש נכונות של השווקים הציבוריים לקלוט אותן. ההערכה היא, שמספר ההנפקות הציבוריות הנדרש הוא כפול ממספר ההנפקות שהתרחשו בשנת 2000, שהיתה שנת השיא של הנפקות בכל הזמנים.

האם ההשקעות הפרטיות המתרחשות לנגד עינינו בשנה האחרונה יצדיקו את השוויים שלהן בהנפקות ציבוריות או שמא הירידה בהנפקות ברבעון הראשון מסמנת את תחילתו של המורד התלול בדרך לאכזבה ולהתפכחות? לא נותר לנו הרבה זמן לחכות ולהיווכח במו עינינו לכאן או לכאן. אבל, אם לשפוט על פי רמת הפעילות, קצב ההשקעות והערכות השווי בעמק הסיליקון ובאומת הסטארט-אפ, משקיעי ההון סיכון - מוסדיים ופרטיים - עדיין אופטימיים למדי, למרות סימני האזהרה ההולכים ומסתמנים סביבם.

יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל