זאת הייתה אמורה להיות תרופת פלא. פרובנג' (Provenge) הבטיחה להפוך את מערכת החיסון של הגוף לנשק נגד מחלות, שיציע תקווה חדשה לאחד מכל שבעת הגברים שמאובחן עם סרטן הערמונית. בתחום שידוע כ"אימונותרפיה" (ריפוי חיסוני) זה היה אחד הטיפולים הראשונים שזכו באישור רשויות הבריאות בארה"ב. כאשר מינהל המזון והתרופות, FDA, העניק לפרובנג' את האור הירוק ב-2010, המשקיעים נהרו למניית דנדראון, החברה שייצרה את התרופה, ושיגרו את שווי השוק שלה לכ-8 מיליארד דולר.
אנליסטים היללו את התרופה שוברת הקופות החדשה, וצפו לה מכירות שיא של מעל 4 מיליארד דולר בשנה - אבל בסוף 2014 דנדראון פשטה רגל. התברר שפרובנג' הייתה כישלון מהדהד. מכירות שנתיות של 300 מיליון דולר בלבד נפגעו על ידי תג המחיר הגבוה, 93,000 דולר למחזור של טיפול, והופעתן של תרופות טובות יותר. מניית החברה שנגעה בשיא של 54 דולר ב-2010 סיימה עם שווי של כמה סנטים. נכסי החברה נמכרו בפחות מ-500 מיליון דולר במכירת חיסול בפברואר השנה.
שקיעתה של דנדראון היא תזכורת נוספת לכך שחברות רבות שעובדות על תרופות מהפכניות נכשלות, אבל היא לא הצליחה לשכך את ההתלהבות בשוק המניות כלפי תעשיית הביומד, שקיימת בה פעילות תוססת של מיזוגים ורכישות ב-12 החודשים האחרונים. החברות במגזר הזה מציעות לרתום שני עשורים של התקדמות אדירה במדע הגנטיקה כדי ליצור תרופות חדשות לכמה מהמחלות הקטלניות ביותר. אם הן יצליחו הן יצילו אינספור חיים ויספקו רווחים גורפים למשקיעים שנוהרים למגזר בשנתיים האחרונות.
במה שנוגע למימון, מצבה של תעשיית הביומד מעולם לא היה כה טוב. המשקיעים מציפים את המגזר בכסף. מדד מניות הביומד Arca בבורסת ניו יורק עלה ביותר מ-200% מתחילת 2011, ל-4,131 נקודות, בהרבה מעל עליית מדד S&P הכללי, שהייתה 64%. בקצב הזה, בעוד זמן לא רב יגיע השווי המצרפי של חברות הביומד בארה"ב ליותר מטריליון דולר.
קבוצות הפארמה הגדולות, שניצבות בפני אובדן בלעדיות על חלק גדול מהתרופות שלהן ובפני צנרת תרופות בפיתוח עם פערים גדולים, עוסקות בקניית חברות ביומד במחירים מפולפלים. חברות צעירות יותר יכולות לגייס מימון בקלות יחסית, תחילה דרך מיזמי הון סיכון ואחר כך בשווקים הציבוריים. ב-2014 היו 82 הנפקות ראשוניות לציבור של חברות ביומד, לפי נתוני קרדיט סוויס, לעומת השיא של 67 הנפקות שנקבע בשנת 2000.
זיכרונות משנת 2000
עבור כמה משקיפים, התרוממות הרוח הזו מזכירה בצורה מפחידה את השוק השורי שקדם לקריסת מניות דוט הקום והביומד בשנת 2000. מנגד, משקיעים, אנליסטים ומנהלים רבים אומרים שהפעם זה שונה. אז, המשקיעים הימרו על ההבטחה של מדע הגנום האנושי, שבדומה לבום האינטרנט של אותה התקופה, לא הצליח לממש מיד את הציפיות שתלו בו. כיום, לעומת זאת, משקיעים בטיפולים מתקדמים יותר כאשר פריצות הדרך המדעיות של העשור שעבר מגיעות למסחור.
"אנחנו בעידן אחר. שלא כמו בבועות בעבר, שלא הייתה בהן הרבה מהות, יש לנו כעת מדע נהדר, שמוביל לריפויים פורצי דרך", אומר רון רנו, מנכ"ל ראנה תרפיוטיקס, קבוצת ביומד ממסצ'וסטס.
אבל אם השוורים טועים, ההשלכות על המשקיעים הן הרסניות - הם יפסידו מאות מיליארדי דולרים - אבל גם על החולים. אם השווקים ייכנסו לפאניקה, תעשיית הביומד תתקשה לגייס מימון, וזה יפגע במאמציה לגלות את התרופה פורצת הדרך הבאה.
למגזר הביומד נדרש יותר מעשור כדי להתאושש מפקיעת הבועה בשנת 2000. יש שחוששים שקריסה דומה כיום תחזיר את מהפכת הרפואה הגנטית אל המסלול האיטי שלה.
Gelead הפילה את השוק
המשקיעים כבר עצבניים. בחודש שעבר, Gelead, יצרנית גלולה נגד שחמת כבד C בעלות של 1,000 דולר ליום, גרמה לגל מימושים במגזר הביומד בעקבות אזהרה שהיא פרסמה על כך שאסור להשתמש בגלולה שלה בשילוב עם תרופה מסוימת למחלת לב. שילוב של שתי התרופות גרם להאטה בלתי רגילה בדופק בתשעה חולים, ואחד מהם מת מדום לב.
האנליסטים היו אופטימיים לגבי השלכות האזהרה על Gelead, ובוודאי על חברות ביומד אחרות, אבל זה לא מנע מהתיקון למחוק את כל העלייה שנרשמה במארס במדד Arca של מניות הביומד בניו יורק. זו הייתה הפעם השלישית בחצי שנה שהמשקיעים מיהרו להשליך מניות ביומד בגלל בעיות ב-Gelead, שהייתה בסוף השבוע שעבר קבוצת הביומד הגדולה ביותר עם שווי שוק של 150.9 מיליארד דולר.
ובכל זאת, כמה שוורים מצביעים על עצם קיומן של מניות ביומד גדולות כעל סימן לכך שחששות הבועה הם מוגזמים. ב-2001, שווי השוק המצרפי של חמש קבוצות הביומד המובילות היה 82 מיליארד דולר. כיום, השווי של Gelead, אמג'ן, ביוג'ן, סלג'ן וריג'נרון הוא מעל 500 מיליארד דולר. Gelead גדולה יותר מחברות תרופות ידועות ממנה, כמו גלקסו-סמיתקליין, סאנופי ובריסטול מאיירס-סקוויב. ביוג'ן גדולה מאסטרה-זנקה ואילי לילי.
הצלחת קבוצות הביומד הללו, שנוסדו בסוף שנות ה-70 או ה-80, מראה שמודל הביומד גמיש ועמיד, אומר ראבי מרוטרה, אנליסט ביומד בקרדיט סוויס. זה מבשר טובות לכמה מן הקבוצות שהשלימו באחרונה הנפקות ראשונות, כמו בלוברד ביו, שמתמחה במחלות נדירות. שווי השוק שלה עלה בכמעט 400% ל-4 מיליארד דולר מאז הנפקתה ב-2013.
"שוקי ההון יודעים זו הפעם הראשונה שחברות ביומד מצליחות יכולות לשמור על שווי שוק גבוה מ-100 מיליארד דולר. לכן, למשקיעים כדאי לשלם יותר תמורת מניות קטנות ובינוניות בהווה, שיוכלו להיות אולי המנצחות של העתיד", אמר מרוטרה.
אחרים טוענים שהקפיצה הגדולה קדימה במדע הגנטיקה מייצרת כעת תרופות אפקטיביות, וזהו ההבדל הברור ביותר מהבועה של שנת 2000. "לפני שנות ה-90 הייתה לנו רק הבנה גולמית של מדע הגנום - זו הייתה קופסה שחורה מבחינתנו", אומר קווין סטאר, שותף בחברת ההון סיכון Third Rock Ventures, שגייסה 1.3 מיליארד דולר להשקעות בחברות ביומד ומדעי החיים. "בשנת 2000 היה לנו הגנום האנושי, והיו לפתע הרבה השקעות בחברות שניסו להבין את הגנומיקה - אך הן לא יישמו את המדע למשהו שאפשר היה להשקיע בו".
סטאר, שעבד בחברת הביומד מילניום בשנים 1998-2003, זוכר איך האופוריה הראשונית סביב הגנטיקה התחלפה בהבנה שהרבה מהגילויים החדשים לא היו ניתנים לתרגום לתרופות חדשות.
"חשבנו שאם מוצאים את הגן שגרם למחלה, יהיה אפשר בפשטות לפתח תרופה כלשהי בשבילו. הטכנולוגיה הבטיחה הרבה, אבל אז הבנו שזה ייקח עשרות שנים", הוא אומר.
מצד שני, אומר סטאר, ידע מדעי משופר כיום מצטלב עם מהפכת הדאטה הגדולה, שמקילה על פיצוח כמויות גדולות של נתונים. במקביל, ההתקדמות באוטומציה ומזעור הפכו את פיתוח התרופות לזול יותר.
שווי שוק מוגזם?
מדע הגנום מייצר תרופות מהפכניות חדשות, מריפוי לשחמת הכבד מסוג C עד טיפולים אימונולוגיים, אבל יש המאמינים שהסיכויים של החברות אינם מצדיקים את שווי השוק האטמוספירי שלהן.
"תחושת הבטן שלי היא שהתמחורים במגזר הביומד תמיד גבוהים מדי", אומר עמית רוי, אנליסט תרופות בחברת המחקר העצמאית Foveal. "אנחנו צריכים לחשוב על אילו חולים הולכים לקבל את התרופה החדשה. תמיד חוזרים על אותה טעות: התרופה מדהימה, אבל לא מדהימה מספיק".
רוי מאשים כמה אנליסטים ב"רישום כפול" בתחזיות המכירות שלהם. כאשר תרופה חדשה קרובה לקבל אישור רגולציה, כמה אנליסטים מניחים שהיא תינתן לכל החולים שיכולים ליהנות ממנה. אך כאשר תרופה יריבה מקבלת אישור, האנליסטים שוב מבצעים את אותו חישוב - למרות ששתי התרופות רודפות אחרי אותו מספר חולים.
אפילו אנליסטים אופטימיים מודים שקשה להצדיק את תמחורי הביומד הנוכחיים בעזרת מדדים מסורתיים. "כשאני מביט על תמחור, השיטה הישנה ששימשה אותי כבר לא עובדת", אומר מארק שיינבאום, אנליסט ב-ISI אברקור. "כמעט כל המניות שאני מסקר נסחרות מעל גילום תזרים המזומנים שלהן, לעתים בעשרות אחוזים מעליו". שיינבאום אומר ש"אפשר להגיע למחירי המניות הנוכחיים רק אם מניחים מחקר ופיתוח פוריים בהרבה בעתיד מכפי שהם היו במבט ארוך מאוד בעבר".
איאן ריד, מנכ"ל פייזר, הודה לאחרונה שהוא מודאג מתמחורים "אופטימיים" של מניות ביומד - אך פייזר הייתה אחת משלוש החברות שהיו מעורבות בחודש שעבר במלחמת השתלטות על פארמסיקליס, יצרנית תרופה לסרטני דם. פייזר הציעה 19.8 מיליארד דולר עבור החברה הזו, לפי מקורות יודעי דבר, אבל פארמסיקליס נקנתה בסופו של דבר על ידי AbbVie, שהציעה עסקה של 21 מיליארד דולר.
ריצ'רד גונזלס, מנכ"ל AbbVie, מתאר את מאבק ההשתלטות כ"אחד התחרותיים שאני ראיתי". מבחינת כמה משקיפים, תג המחיר של 21 מיליארד דולר לחברה שמייצרת רק תרופה אחת הוא ההוכחה שהמגזר סובל מהתחממות-יתר.
מהאומדנים של גונזלס עולה שהתרופה הזו תגיע למכירות שיא שנתיות של 11.5 מיליארד דולר, לעומת תחזית ממוצעת של 6 מיליארד דולר בוול סטריט. סקר בזק של מעל 300 אנליסטים מצא שכמעט 90% מהם סבורים ש- AbbVie שילמה יותר מדי עבור פארמסיקליס.
"האם אלו מחירים ללא כל יחס למציאות? נראה שכן", אומר ברנט סונדרס, מנכ"ל אקטביס שהפיקה את ההשתלטות הגדולה ביותר של 2014 - קניית יצרנית הבוטוקס אלרגן ב-70.5 מיליארד דולר. הוא מסביר ש"יש כמה תחומים בביומד שמתנהגים כמו מרוצי חימוש".
אחד מהם הוא שחמת כבד מסוג C. זה תחום שבו מציעות כבר שתי יצרניות טיפולים, ויצרנית שלישית תצטרף בקרוב לקלחת. כמה משקיעים חוששים שהתרופות לא יוכלו להשיג מחירים גבוהים עם כה הרבה תחרות.
העסקאות לא ייפסקו
כמה עורכי דין ובנקאים אומרים שמחירים גבוהים יקשו על חברות פארמה גדולות להצדיק בפני בעלי המניות שלהן רכישות של חברות ביומד. ג'פרי לוין, שותף בחברת עורכי הדין קדוולדר, וויקרשם וטאפט, אומר שהתמחורים הגבוהים ושוק ההנפקות הבריא גורמים לכמה מקבוצות הפארמה הגדולות לחפש חברות ביומד קטנות יותר ובמקרים רבים פרטיות, שבהן המדע בשלבים המוקדמים של הפיתוח מסוכן יותר, אך פוטנציאל ההצלחה גדול בהרבה.
אבל רק מעטים מאמינים שחברות הפארמה בעלות שווי השוק הגדול יפסיקו לבצע עסקאות ביומד במחירים גבוהים בזמן הקרוב, מפני שהן זקוקות נואשות למוצרים חדשים שימלאו את הצנרת שלהן, שהתדלדלה בשנים של תת-השקעה במו"פ וכישלונות בפיתוח. בקושי חולף יום ללא קפיצה במניית חברת ביומד. שמות שמוזכרים בימים אלו כיעדים אפשריים להשתלטויות כוללים את Receptos, יצרנית מקליפורניה של תרופות להפרעות אוטו-אימוניות כולל טרשת נפוצה, וביומארין, שמפתחת טיפולים למחלות תורשתיות נדירות.
"מאחר שמחלקות המו"פ ברוב חברות הביג פארמה לא מפיקות מוצרים חדשים עם הכנסות שיכולות להחליף את התרופות שמאבדות את הגנת הפטנט, החברות הללו מוכנות לשלם פרמיות עבור תרופות חדשות שקיבלו אישור רגולטורי או עומדות לקבל אותו", אומר פרנק אקילה, עורך דין במשרד סליבאן אנד קרומוול. "כיום, בדרך כלל מדובר על מוצרי ביומד".
תיקון גדול במחירי מניות הביומד בסך הכול יעזור לחברות הפארמה הגדולות לרכוש נכסים מבטיחים במחירים נמוכים יותר. אבל זו תהיה בעיה מבחינת חברות הביומד הצעירות או חברות ההון סיכון שמימנו אותן בסבב הגיוס הראשוני שלהן.
"אני חושש שכמה כישלונות בודדים בפרופיל גבוה יפגעו גם באחרים, ובכך ינחיתו מכה על המגזר כולו", מזהיר סטאר. "כשרואים את ההצלחות, רואים את מנטליות העדר של המשקיעים".
כמה הן שוות-ביומד ותרופות
מניות הביומד
כתבות
ני"ע
