"אם דרעי יכול להיות שר הפנים, גלנט יכול להיות שר בכל משרד"

משה כחלון ויואב גלנט ידעו שזה יגיע, וזה אכן הגיע: התנועה לאיכות השלטון פנתה אתמול (ב') לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה שלא למנות את האלוף במיל' גלנט לשר הבינוי. הסיבה: פרשת הקרקעות במושב עמיקם.

התנועה דורשת גם שמשרד מבקר המדינה יחשוף את הדוח המלא והמפורט שמסר מבקר המדינה הקודם, מיכה לינדנשטראוס, ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ב-26 בינואר 2011. היום "גלובס" חושף חלק מהעיוותים בטיפול הרשויות בפרשה.

תקציר הפרשה

ראשית, תזכורת קצרה לגבי פרשת הקרקעות, שעיקריה נחשפו לראשונה על-ידי העיתונאי קלמן ליבסקינד ב"מעריב" ופרטים נוספים נחשפו בהמשך בתחקירים נוספים, כולל ב"גלובס": גלנט בנה בביתו תוספת של 40 מ"ר ללא היתר, ובתוך כך הוא השתלט על שטח ציבורי במושב לטובת סלילת דרכי גישה וחניה לביתו, והשתמש בו במשך שנים למרות דרישות לפינוי.

בתצהיר לבימ"ש השלום בחדרה טען גלנט שפנה לרשויות התכנון וביקש היתר בנייה "טרם ביצוע הבנייה", אבל זו הייתה אמירה לא נכונה, משום שגלנט פעל להכשיר את הבנייה הלא חוקית בדיעבד ורק אחרי חשיפתה.

■ דעה: יואב גלנט כבר מזמן נענש ושילם את החוב לציבור

נוסף על כך, גלנט תפס חזקה על 35 דונם בשטח פתוח בסמוך למושב (מטע הזיתים ששתל) בתוך ניצול מעמדו ובהליך פרוטקציונרי ברמ"י: הוא קיבל חוזה עיבוד עונתי אבל לא עיבד את הקרקע. הוא פלש בהמשך ל-28 דונם נוספים, וגם בהם נאחז לאורך שנים למרות דרישות לפינוי. בהודעה לרמ"י שבה ביקש אישור לנטיעת זיתים, טען גלנט שהחלקה החקלאית "מעובדת על-ידי זה מספר שנים" - טענה שגם היא התבררה כלא נכונה.

בהודעה הקצרה שפרסם מבקר המדינה עם מסירת הדוח החסוי ליועמ"ש נאמר: "מהממצאים עולה חשש לכך שרשויות שונות נהגו בעניינו של האלוף גלנט בדרך מקלה ולפנים משורת הדין, ולכך מצטרף חשש שהדבר אף נבע מרום מעמדו. לא ניתן להתעלם בהקשר זה גם מן התרבות הכללית הבלתי תקינה שנחשפה בפנינו במהלך הבדיקה באשר להתנהלות רשויות המינהל. בדיקת תפקודם של אלה ראויה לבחינה נפרדת".

החטא הקדמון

תחקיר "גלובס" חושף חלק מהעיוותים בטיפול הרשויות בפרשת הקרקעות, ונקודת ההתחלה היא התרבות שהייתה נהוגה במושב. עמיקם הונהגה אז, בשנות ה-90, בידי קצינים בכירים בדימוס משייטת 13, שבה שירת גם גלנט. במושב היו כמה נחלות לא מאוישות, שהקרקעות שלהן עובדו על-ידי חברים במושב, והייתה שם תרבות של פלישה לקרקעות. על-פי נתוני רמ"י, חברי המושב פלשו לכ-2,000 דונם מחוץ לשטח המוקצה למושב.

החטא הקדמון המשותף: גלנט רכש נחלה לא מאוישת בשנות ה-90'. שטח נחלה סטנדרטי כולל 5 דונמים סביב הבית (חלקה א') ועוד 35 דונם שטח לעיבוד חקלאי (חלקה ב') בתוך משבצת הקרקע של המושב, אבל מנהיגי המושב הגיעו עם גלנט להסכם שלפיו הוא יוותר על זכויותיו בשטח החקלאי, שטח שכבר עיבדו אחרים.

ההסכם הזה הוסתר ממנהלי מחוז חיפה ברמ"י. מבחינת רמ"י גלנט קיבל חזקה על מלוא הנחלה. בהמשך, זה היה הבסיס ליוזמה של גלנט לקבל בכל זאת 35 דונם, במקום אחר - יוזמה שנתמכה באופן גורף על-ידי חבריו בהנהלת המושב. וכך נולדה הטעיה נוספת: לרמ"י נמסר כאילו 35 הדונמים שמבקשים להקצות לגלנט מצויים בשטח המשבצת של עמיקם, בעוד שלמעשה זו הייתה קרקע של רמ"י. כמה תושבים בעמיקם אמנם התריעו על כך, אך בשלב הראשון בכירי מחוז חיפה ברמ"י לא רק שהעלימו עין, הם ביצעו סדרת מהלכים להכשרת העניין. בסופו של דבר נמסרה הקרקע לגלנט "לפנים משורת הדין", בניגוד לכל הכללים.

הדבר החמור יותר הוא שמחוז חיפה ברמ"י פתח בהליכי חקירה, עד כדי הטרדה של תושבים בעמיקם שהתריעו על הפרשה. המבקר קיבל על כך עדויות, אבל לא חקר את התנהלות רמ"י בענין זה.

תמיכה גלויה של מנהל המחוז

בפרשה הזאת יש גם מעורבות צבאית מיוחדת במינה. לאחר שנשמעו תלונות על כך שגלנט פורץ דרך גישה לביתו בתוך פלישה לשטח ציבורי פתוח, נכנסה לתמונה היחידה המטכ"לית לאבטחת בכירים, שפעלה להכשרת הדרך. הנימוק היה שדווח על ניסיון פריצה לבית גלנט וכן נימוק ביטחוני - יצירת דרך מילוט חירום עבור האלוף.

ל"גלובס" נודע כי טיפול היחידה המטכ"לית בענין גלנט היה חריג. אנשי היחידה פעלו כדי להכשיר את הפלישה לשטח הציבורי, בלי להתחשב בדרך שכבר הייתה קיימת ובלי לבדוק אלטרנטיבות. היחידה המטכ"לית פנתה למועצה האזורית מנשה כדי להכשיר זאת וגם לסלול על חשבונה את הדרך הבלתי חוקית שפרץ גלנט.

הנהלת המושב תמכה בגלנט בתהליך נוסף, שבו הוגדלה חלקה א' של גלנט מ-5 דונמים ל-6.5 דונמים, על חשבון שטח ציבורי פתוח. הדבר סייע לגלנט לשנות את מיקום בית המגורים המפורסם שלו, בניגוד לתוכנית המקורית המאושרת.

כך, הסיוע המשמעותי ביותר ניתן לגלנט לאור יום, על-ידי מחוז חיפה במשרד הפנים. מדובר בעצימת עיניים והימנעות מהפעלת אמצעי אכיפה נגד עבירות הבנייה והשימוש החורג של גלנט. חמור מכך, כשהגיעו הדברים להליך משפטי ב-2007, מנהל המחוז יגאל שחר צייד את גלנט במכתב תמיכה, ולפיו אין לנקוט פעולות נגד גלנט בגין עבירות הבנייה, אלא להמתין עד שהחריגות יוכשרו בדיעבד.

מן הראוי שמבקר המדינה הנוכחי יחשוף את הדוח החסוי על פרשת קרקעות גלנט, וישפוט כל אזרח איך טופלה הפרשה ואם הוא ראוי לתפקיד שר בממשלה. האם ייתכן שמי שביצע עבירות בנייה ופלש לקרקעות יתמנה לשר הבינוי, האחראי (בינתיים) על רשות מקרקעי ישראל (רמ"י)? האם ייתכן שמי שפלש לשטח המיועד לרווחת הציבור יוכל להתמנות לתפקיד שר להגנת הסביבה? ויותר מכך, האם מי שאמר לא אמת בדיווחים לבית המשפט ולרשויות המדינה ראוי לכהן כשר? היועמ"ש וינשטיין עצמו אמר לאחר קבלת הדוח כי הוא לא ישן כל הלילה, ולמחרת בוטל המינוי של גלנט לרמטכ"ל.

בראיון לערוץ 2 אמר אתמול גלנט שאלה טענות ממוחזרות הנוגעות לעניין ישן שכבר אינו רלוונטי. גורם בכיר בסביבת כחלון אמר: "אם אריה דרעי יכול לחזור למשרד הפנים, יואב גלנט - שלא הואשם ולא הורשע ושילם על טעות באובדן הרמטכ"לות - יכול לכהן בכל משרד, כמובן בכפוף לחוות-דעת משפטית".