בדיקת "גלובס": כמה באמת עלה לכם החיסכון הפנסיוני?

כמה משלם החוסך הישראלי עבור "הזכות" לתת את כספי הפנסיה הצוברת שלו לניהול הגופים העסקיים שמנהלים את קופות הגמל, קרנות הפנסיה החדשות וביטוחי המנהלים? אם תשיבו שהעלות מסתכמת בגובה דמי הניהול שמשלם העמית, אתם טועים. ישנן הוצאות נוספות, שמוכרות כ"כפל דמי הניהול בפנסיה", ואלו הסתכמו ב-2014 בקצת פחות מ-0.2% מהצבירה.

מבדיקת "גלובס", אשר כללה 23 תיקי גמל, ביטוח חיים ופנסיה מהגדולים והמובילים בשוק הפנסיוני, בהם מנוהלים למעלה מ-512 מיליארד שקל, עולה כי ההוצאות הישירות ששילם הציבור הישראלי אשתקד עבור ניהול ההשקעות שלו, בנוסף לדמי הניהול, הסתכמו בכ-880.5 מיליון שקל. הוצאות אלו היוו כ-0.17% מהנכסים הצבורים בממוצע, ובסך הכול מדובר על תוספת בגובה של כחמישית מדמי הניהול שנגבו באפיקי החיסכון לטווח ארוך.

השונות בין הגופים השונים משמעותית. מצד אחד ישנם הגופים שגובים כ-0.2% מהצבירה בהוצאות ישירות - בעיקר קבוצות הביטוח הגדולות, שמאופיינות בהשקעה גדולה יותר בחו"ל ובאפיקי השקעה אלטרנטיביים וריאליים (ש'זוללים' יותר הוצאות ישירות).

זאת, במטרה שהמוסדיים יגוונו את ההשקעות שהם מנהלים - בעיקר מבחינה גיאוגרפית, כדי לשפר את מבנה תיק החיסכון של הציבור, וכפי שהאוצר כיוון לכך כשהתיר את ההוצאות הללו מלכתחילה. נציין כי בשנים האחרונות המוסדיים הגדולים מנפקים תשואות יפות, תוך פיזור התיק לחו"ל בשיעורים שלא היו בעבר. לצד אלו ישנם גופים שמסתפקים במאיות אחוז בודדות.

כך או אחרת, ב-2014 ההוצאות הישירות הגבוהות ביותר היו בתיקים של אקסלנס, מגדל וכלל ביטוח. מהצד השני בולט בית ההשקעות ילין לפידות עם הוצאות ישירות בשיעור מינורי בהרבה, כשהוא גם לא גובה דמי ניהול מההפקדות מלקוחות הגמל שלו - שלא כמו רבים מהגופים הפעילים בתחום (שגובים דמי ניהול מהצבירה ומהפרמיות גם בקופות הגמל).

התשלום המצרפי בדמי הניהול גדל

נציין כי ההוצאות שנגבו ישירות מתיקי החוסכים בקרנות ההשתלמות דומות לאלו שנגבו בקרנות הפנסיה - כששני האפיקים הללו הינם שווקים צומחים שנהנים מתזרים הפקדות גדול ועקבי, בעוד שחברות הביטוח גובות את ההוצאות הישירות הגבוהות ביותר בביטוחי המנהלים.

רבות דובר על דמי הניהול הגבוהים שמשלם הציבור הישראלי עבור ניהול החיסכונות לטווח ארוך שלו - אותם כספים שאמורים לשמש אותו בתקופת הגמלאות, ושנחסכים באפיקי הפנסיה הצוברת, אצל חברות הביטוח ובתי ההשקעות ודרך קרנות הפנסיה החדשות וקופות הגמל לתגמולים, כמו גם קרנות ההשתלמות.

לאחר שנים של נסיקה, החלה בשנים האחרונות מגמה של הוזלה בדמי הניהול - מחיר ניהול החיסכון - כשיעור מהנכסים, בשניים משלושת אפיקי החיסכון, וזאת לצד גידול נמשך בהיקף השקלי של התשלום המצרפי בדמי הניהול.

מבדיקת "גלובס" עולה עוד כי חמש קבוצות הביטוח הגדולות וחמשת בתי ההשקעות המובילים שבחנו, גבו ב-2014 יחדיו כ-5.6 מיליארד שקל בדמי ניהול (כולל פעילויות גמל והשתלמות נוספות שלא נכללו בבדיקת ההוצאות הישירות).

באופן לא מפתיע, ודי מכעיס, בעוד שהירידה בדמי הניהול בגמל ובפנסיה מורגשת גם אצל לקוחות שהחלו לחסוך באפיקים אלה בעבר, הרי שבביטוחי המנהלים החלטות של הלקוח מהעבר הרחוק לא ניתנות לשינוי והמחיר לא יורד. למעשה, ב-2014 שילמו המבוטחים בחברות הביטוח דמי ניהול הגבוהים פי 2, ואף יותר מכך, מאלה ששילמו עמיתי קרנות הפנסיה החדשות וקופות הגמל. זאת, למרות שדמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים היו נמוכים יותר ב-2014 מאשר ב-2013.

דמי הניהול הכפולים - הרצוי (על ידי סלינגר) והמצוי

כבר בתחילת כהונתה, בשלהי 2013, התעמתה הממונה על שוק ההון דורית סלינגר עם הגופים המוסדיים, ומנהלי השקעות מתמחים כמו קרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי, סביב ההוצאות הישירות הנוספות בחיסכון הפנסיוני - אותן היא סימנה כ"דמי הניהול הכפולים".

לפני כשנה אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הגבלת גובה "דמי הניהול הכפולים בפנסיה", כשקבעה לראשונה רף להוצאות הישירות שמורשים המוסדיים לנכות מחשבונות החוסכים, נוסף על דמי הניהול, ברמה של עד 0.25% מהנכסים לשנה.

הרף שאושר גבוה בעשרות אחוזים מהרף המקורי שאותו ביקשה לקבוע סלינגר, והוא גם כולל החרגות להוצאות בגין עסקאות מימון פרויקטים של תשתיות ועסקאות נדל"ן שאינן נספרות להגבלה. הוראה זו תקפה לארבע שנים, ולאחר מכן תיבחן מחדש.

התשלומים הישירים האלה מתאפשרים על מנת לממן הוצאות לשירותי השקעות חיצוניים, בין היתר בכוונה לשפר את התשואה לעמית ולהוביל את המוסדיים להשקיע כספים גם באפיקים בחו"ל ואצל מנהלים חיצוניים מתמחים. מדובר בחשיפה לקרנות השקעה וקרנות נאמנות זרות שבהן משקיעים הגופים את כספי העמיתים, ובהוצאות נלוות נוספות כגון עמלות בגין ביצוע עסקאות ברוקראז' וקסטודיאן.

 כמה עלה לכם באמת החיסכון הפנסיוני ב 2014

 שיאני דמי הניהול הכפולים