שואה-ביזנס

סביר להניח שהשם רוני קלינסקי, מנכ"ל "הקרן לרווחת ניצולי השואה", לא אומר לכם כלום, אבל שווה בהחלט שתכירו אותו. קלינסקי מרוויח 523 אלף שקל בשנה, כולל הוצאות. משכורת לא רעה בכלל, אם אתה איש עסקים במגזר הפרטי. אבל כשאתה עומד בראש עמותה חברתית שאמורה לדאוג לרווחת ניצולי השואה, ומכניס לכיסך סכום כזה, אתה דואג קודם כל לרווחתך הפרטית על גבם של ניצולים קשישים ורעבים ללחם.

קלינסקי לא לבד. קלינסקי הוא חלק מה"שואה-ביזנס" המפואר שמתקיים במדינת ישראל בחסות ממשלת ישראל וכולל למעלה מ-50 עמותות וארגונים המטפלים בניצולי השואה, וכל אחת ואחד מהם גוזר קופון נאה על חשבונם. וכאילו כדי להוסיף חטא על פשע, לכל הארגונים האלה יש ארגון גג, ששמו "מרכז הארגונים לניצולי שואה", שעלות שכרו של המנכ"ל שלו, אבי רוזנטל, עומד על כ-360 אלף שקל בשנה. ואיפה שכר הדירה שמשלם הארגון למשרדיו? כיבוד? הוצאות נסיעה?

במקרה יצא לי לעבור בתחילת השבוע ליד המשרדים של קלינסקי וחבריו בקומה הראשונה של בית צרפת ברחוב תובל בת"א - משרדים מפוארים שעלותם, אני מניחה, בהתאם. דו"ח של הארגון העולמי לרווחת הניצולים שיצא בתחילת אפריל קבע שהקרן מוציאה יותר מדי כסף על שכר, כנסים וכן, באופן לא מפתיע, על שכירת משרדים. מה שמדהים הוא שקלינסקי והיו"ר שמחפה עליו בדבקות, אבי דיכטר, המקבלים כספים מוועדת התביעות ומשרד האוצר, דרשו השנה שהוצאות התפעול של הקרן יעמדו על 10 מיליון שקל. עשרה מיליון. לא פחות, כי לטענתם אין במה לקצץ. בעקבות הדו"ח שוקלת ועדת התביעות להעביר את תכנית הסיעוד שהופקדה בידי הקרן, לגופים שהגישו הצעה זולה משלה. זאת אומרת, לקחת ממנה את בור השומן.

תראו איזה אבסורד מקומם: במקום שממשלת ישראל תשלם את הכסף ישירות לניצולי השואה - כמו שאמר בן ברננקי ראש הפד לשעבר, "תוריד להם את הכסף מהליקופטר" - היא מעבירה להם פרוטות דרך המגזר השלישי שמוציא להם בדרך גם את הנשמה ומעודדת שחיתות וסיאוב. מגזר שלישי מנופח הוא לא ברכה, אלא כסף לא מפוקח ומתן הטבות מס שלא לצורך.

חברי הכנסת פעלו היטב בעבר, כשהכניסו תיקון לחוק המגביל את שכר-הטרחה של עורכי דין המטפלים בניצולים והפסיקו את החגיגות שנערכו שם במשך 65 שנים על חשבונם. מכיוון שבעמותות הסיוע לניצולים אין דין ואין דיין, יש צורך דחוף להתערבות המחוקק גם כאן, כדי להגביל את משכורות הבכירים ולוודא שהכסף יגיע לכתובת שאליו הוא באמת מיועד.

אנגלה מרקל העבירה בשנת 2013 מיליארד דולר בפריסה של ארבע שנים ל-189 אלף ניצולים. אם מדינת ישראל לא מסוגלת לדאוג לצרכים הפרטניים שלהם בעצמה באופן שוטף, שתרשום לכל אחד ואחד מהם המחאה שנתית בכל יום השואה, על סך חצי מיליון שקל, ותיתן להם להחליט בעצמם, בלי מתווכים תאבי בצע באמצע, מה יעשו עם הכסף ש"הרוויחו" בדם.