שותף חדש מצטרף למו"מ עם איראן - עם כוונות עוינות

שותף חדש, עם כוונות עוינות, מצטרף למו"מ הגרעיני בין איראן לשש המעצמות הגדולות - הקונגרס של ארה"ב. זו השורה התחתונה של פשרה במאבק הכוח בין הזרוע המבצעת, הבית הלבן, לבין הזרוע המחוקקת, הקונגרס, על השאלה האם נשיא רשאי לחתום על הסכם בינלאומי, ובמקרה שעל הפרק - הסכם עם איראן, בלי להתייעץ תחילה עם הקונגרס ולבקש את הגושפנקא שלו.

ועדת יחסי החוץ של הסנאט הצביעה אמש פה אחד (הישג נדיר לכשעצמו בקונגרס המקוטב) על הסכם הפשרה בין הבית הלבן לבין מחוקקים, שלפיו כל עסקה להגבלת הפעילות הגרעינית של איראן, לרבות תהליך ביטול הסנקציות, תהיה חייבת לקבל את אישור הקונגרס.

דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, הודיע כי ברק אובמה "יהיה מוכן לחתום על הפשרה המוצעת" בתנאי שלא יוכנסו בה שינויים של הרגע האחרון. עד היום, איים אובמה להטיל וטו על כל הצעת חוק שתעניק לקונגרס זכות לאשר את ההסכם האפשרי עם האיראנים.

הערכות ראשוניות של אנליסטים: החוק החדש שייוולד מהפשרה הזו לא יקטין במידה משמעותית את הסיכוי להשגת הסכם עם איראן, למרות הרוב הרפובליקני בקונגרס. שר-החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, עדיין יוכל להודיע לצוות המו"מ האיראני בשווייץ שהסיכון להסכם הגרעיני בגלל כניסת הקונגרס לתמונה הוא מוגבל, על פי ניתוח ב"ניו יורק טיימס".
ובכל זאת, הפשרה הזו היא צפרדע שאובמה נאלץ לבלוע בעל כורחו. איך אפשר להסביר את התקפלות הבית הלבן? פשוט, יותר מדי דמוקרטים הצטרפו לרפובליקנים בדרישה לתת לקונגרס הזדמנות לאשר את ההסכם. יועציו של אובמה החלו לחשוש, שאם יטיל הנשיא וטו על הצעת חוק כזו, ייווצר בסנאט רוב חוסם וטו - לפחות 67 סנטורים. רק 13 דמוקרטים צריכים להצטרף ל-54 הסנטורים הרפובליקנים כדי ליצור רוב חוסם כזה.

יש אומרים, שהקש ששבר את גב הגמל הממשלי הוא החלטתו של הסנטור הדמוקרטי הבכיר צ'אק שומר, בעל ברית נאמן של אובמה אך גם אחד מהסנטורים הכי פרו-ישראלים על גבעת הקפיטול, להצטרף לרפובליקנים בסוגיה זו.

אך אנליסטים מציינים, שהבית הלבן לא היה סומך ידו על פשרה בלתי קבילה מבחינתו, פשרה שהיתה מעמידה בסכנה קיומית את המו"מ עם טהראן, אם הוא היה חושש שכל ההון הפוליטי העצום שהשקיע אובמה בתהליך המו"מ היה עלול לרדת לטמיון, הממשל מודע לכך, שאם המו"מ עם איראן יקרוס, יראו עצמם האיראניים משוחררים מכבלי ההסכם הזמני שהקפיא את פעילותם בתחום הפיתוח של נשק גרעיני.

לפני הצבעת הקונגרס על ההסכם יזהיר הממשל את המחוקקים שבתוך כמה חודשים עלול העולם להיות עד למאמץ מואץ של משטר האייתאללות לייצר את פצצת האטום הראשונה שלו.

דובר הבית הלבן ציין, כי "למרות שיש דברים שאנו לא אוהבים בפשרה הזו, נעשו בה מספיק שינויים משמעותיים שהניעו את הנשיא להסכים לחתום עליה". הוא אמר, שהמחוקקים ויתרו על כמה סעיפים בהצעת החוק המקורית שהממשל ראה בהם מכשולים בדרך להשגת הסכם עם האיראנים. הוויתור המשמעותי ביותר הוא הדרישה שטהראן תתנער מכל קשריה עם ארגוני טרור, כחיזבאללה או חמאס. הממשל הגדיר את הדרישה הזו כ"בלתי מציאותית" בעבר והקונגרס קיבל את הטיעון זה.

נוסף לכך, על פי הפשרה יינתן לקונגרס חודש אחד בלבד (במקום חודשיים) לבחון את ההסכם עם איראן ולהצביע עליו. בתקופה זו לא יוכל הממשל להסיר באופן חד-צדדי את הסנקציות נגד איראן. הצבעה האם להסיר את הסנקציות או להשאיר אותן על כנן תתקיים לאחר שהמחוקקים יבחנו את ההסכם בתוך 30 יום.