אני מחכה. אני לא היחיד. אני עומד מאחורי אחד מכיסאות הבר המסודרים במלבן, וממתין. מתחתיי יושבים אנשים וזוללים צדפות תער (נאבאחס) על הפלנצ'ה. אני גם רוצה כאלה. אבל יש תור. בסוף אני מתייאש, קונה קצת זיתים וחוזר למלון. וכך זה חוזר על עצמו כמעט בכל יום. שבוע שלם. בסופו אני חוזר לישראל מבלי שאכלתי במקום היחיד בברצלונה שבאמת התחשק לי לאכול בו. בדרך אכלתי בלא מעט מסעדות מחורבנות.
נדמה לי שכל מי שהיה פעם בברצלונה - ואני מנחש שמדובר ברבים וטובים - ביקר לפחות פעם אחת בשוק הבוקריה המהולל שבשדרות לה רמבלה המהוללות לא פחות. וכל מי שהיה שם הבין כנראה שהשוק ההיסטורי הזה הוא שוק לתיירים, רצוי עם כסף. ועדיין, מה אתה בברצלונה אם לא תייר.
לפעמים, כיף להיות תייר גם בעירך שלך. לזכותו, או לגנותו, של שוק הכרמל, אפשר לומר שלא מעט פעמים, בעיקר בשנים האחרונות, הוא מצליח להיות "חוץ לארץ" גם לתל-אביבים ותיקים ומנוסים. זה לא רק המחירים, שלפעמים הם גבוהים יותר מאשר במרכול השכונתי, אלא גם הירקות והפירות הנדירים, ושאר המעדנים שהולכים ומתרבים, כאלה שלא תמצא בחיים בשוק התקווה, למשל. זה עדיין לא שוק האיכרים המפונפן בנמל תל-אביב, אבל בכל זאת. רק בדבר אחד נשאר שוק הכרמל מאחור (אם לא סופרים את השיפוץ שמתעכב כבר שנים) והוא כמובן תחום המסעדות. ואני מתכוון לא רק לבוקריה הברצלונאית אלא אפילו לשוק מחנה יהודה הירושלמי.
אז נכון, יש כאן כמה חומוסיות מיתולוגיות, בר נפלא, הפלאפל של הבן של ידיד וכמובן המסעדה הכי יקרה וכנראה גם הכי טובה בישראל (הבסטה). וזהו בערך. או לפחות כך היו פני הדברים עד לפני זמן לא רב. השנתיים האחרונות תופסות את שוק הכרמל במגמת שיפור קולינרי. לאט-לאט מתמלאים השוק והסמטאות הסמוכות אליו בלא מעט מסעדות קטנות, ומה שעוד יותר משמח, בדוכני אוכל מדליקים ומגרים.
השומר 1 יושב ממש בלב השוק, בפינת רחוב השומר. זהו דוכן צהוב ומלבני, ששיטת האכילה בו מזכירה את אותו בר פירות ים נחשק בבוקריה. בחור צעיר, מצוחצח ומקועקע עדכנית, שעונה לשם נאור, עומד בתוך הדוכן, ויחד עם שני עוזרים מלהטט בין המחבתות, הפלנצ'ה הקטנה והכיור. ה"מטבח" שלו זערורי והתנאים לא ממש אופטימליים, אבל זה לא מפריע לנאור להיות מרוכז כולו במה שהוא עושה. ומה שהוא עושה פשוט נהדר.
אף שנאלצתי לחכות קצת, משהו שאני שונא לעשות, ובכן, שלא כמו בברצלונה, לא נשברתי. הסאונד טרק המשובח של השומר 1 מנסה בדרכו הנאיבית להתמודד עם המוזיקה הבוקעת מדוכן הדיסקים הצמוד. ברוב הזמן שרית חדד ואייל גולן מנצחים, אבל לפעמים בעלי הבסטה הסמוכה מפסיקים לרגע את המוזיקה. גם כששני הפסקולים מתערבבים זה בזה, מדובר בכיף גדול - שוק או לא שוק. הוסיפו לזה את הקריאות הבלתי פוסקות של הבסטיונרים, ותקבלו בילוי מושלם של יום שוק.
התחלתי עם סלט ירקות. סתם סלט ירקות, אבל כאן חותכים אותו על המקום מהירקות הכי טריים, מתבלים ביד טובה וידענית, מבלי לוותר על פלפל שחור, דבר שאני למשל לא מוסיף אף פעם. סלט ירקות טוב הוא לטעמי מבחן אמיתי וגדול לטבחים. בהשומר 1 עוברים אותו בהצטיינות.
המשכתי במנה הכי טובה של המקום - ערוק. קציצות ירק עם גזר, קישואים ותפוחי אדמה כמדומני, שמוגשות בלחמניית חלה (אחת הכוכבות של המקום) עם טחינה, עמבה, חציל מטוגן, קצת ירקות טריים, פטרוזיליה וביצה חצי רכה. קומבינציה משביעה וטעימה במיוחד.
אחר כך לא התאפקתי ולקחתי ג'בטה טרייה מרוקנת מתוכנה וממולאת במעורב ירושלמי, שהיו בו כבד ופרגית, אבל גם לבבות וטחולי עוף, כמו שצריך. אלו נעטפו בטחינה ובעמבה, בפלפל ירוק חריף, במלפפון חמוץ, בכוסברה, בעגבנייה ובבצל, והיוו את אחד הסנדביצ'ים הכי משביעים ובעיקר טעימים ו"אסליים" שיצא לי לאכול זה זמן רב.
בביקור נוסף ניסיתי גם לחמניית חלה עם חזה עוף בצ'ירצ'י עם טחינה, חריף, לימון כבוש, שום קונפי וירקות ועשבי תיבול טריים. זה היה קצת יותר עדין ופחות אסלי, אבל עדיין מדויק וטעים. עוד מנה לפני פיזור - שקשוקת חצילים. החצילים הקלויים שודכו לביצים שהורדו מהאש בדיוק ברגע הנכון והיו עדיין נוזליות במקומות הנכונים. כיף. את כל הכבודה הזו ליוויתי פעם אחת בבירה מהחבית ופעם אחרת בקנקן לימונדה במי ורדים (מיותרים). יש עוד כמה מנות, אבל מה שחשוב הוא זה - השומר 1 הופך באחת את שוק הכרמל לכזה שאין לו במה להתבייש מול כל שוק אחר.
כדאי להכיר
הצ'ירצ'י הוא ממרח דלעת, והוא אחד מאבות המזון החשובים ביותר של המטבחים הטריפוליטאי והתוניסאי (שם הוא נקרא טירשי). חוץ מדלעת, יש בו גם תפוח אדמה, שום כתוש, שמן ותבלינים כמו קימל, כמון, פפריקה חריפה ופפריקה מתוקה.
השומר 1, תל-אביב
פרטים: השומר 1, רחוב השומר 1 פינת הכרמל, תל-אביב; 03-6736883. א'-ה' 10:00-18:00, ו' 10:00-כניסת השבת
מחירים: סלט ירקות - 24 שקל, ערוק (קציצות ירק) - בלחמנייה עם תוספות - 26 שקל, בצלחת - 29 שקל, מעורב "פועלים" (ככה מכונה כאן הירושלמי) - 29 שקל, חזה עוף בלחמנייה - 29 שקל, ברבוניות - 66 שקל
השורה התחתונה: מצוין ושווה כל אגורה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
