האיחוד האירופי נגד גוגל: ענקית האינטרנט הואשמה היום (ד') בבריסל בניצול לרעה של מעמדה הדומיננטי בשוק החיפוש האינטרנטי באירופה. מהלך זה עלול בסופו של דבר לאלץ את גוגל לשנות באופן מהותי את המודל העסקי שלה ולשלם קנסות כבדים של עד 6 מיליארד דולר.
מרגרט וסטגר, נציבת האיחוד האירופי לענייני תחרות, הכריזה כי החברה האמריקאית תקבל כתב אישום רשמי שבו נטען כי הפרה את תקנות ההגבלים העסקיים, באמצעות הסטת תעבורת אינטרנט ממתחרותיה במטרה לקדם את שירותי החיפוש של עצמה.
כתב האישום הראשוני יתמקד בתחום חיפוש המוצרים, שבו מואשמת גוגל בפגיעה באתרי קניות אחרים, אך ייתכן כי בהמשך יורחב כתב האישום גם לתחומים אחרים.
במייל פנימי ששלחה אתמול (ג') לעובדיה, אישרה גוגל כי בקרוב יוגש נגדה כתב אישום. "יש לנו טיעונים חזקים מאוד, בייחוד בכל הנוגע לשיפור השירות לצרכנים ולהגברת התחרות", נאמר במייל, שעותק ממנו הגיע לידי "פייננשל טיימס".
הגשת מה שמכונה "הצהרת התנגדות" לגוגל היא יריית הפתיחה באחת הפרשות המכוננות בעידן האינטרנט. הפרשה עשויה להפוך לאפוס של ממש בדומה למאבק בן 10 השנים עם מיקרוסופט, שבסופו הוטלו על החברה האמריקאית קנסות בסך 2 מיליארד אירו.
הנציבות נקטה צעד זה לאחר חקירה סוערת בת 5 שנים. אשתקד כמעט הסכימה גוגל להסדר כופר שהיה מונע הגשת כתב אישום, אך הצעת ההסדר קרסה בשל ההתנגדות הנחרצת מצדם של שרים בממשלות צרפת וגרמניה ושל כמה מחברות הטלקום והמדיה החזקות ביותר באירופה.
לדברי מקורות יודעי דבר, הרגולטורים צימצמו את כתב התביעה, כך שהוא מתייחס לאופן שבו מנהלת גוגל את חיפושי המוצרים. שינוי זה יגביל את תוצאות התביעה לתחום הקניות המקוונות ויותיר את יריבותיה של גוגל ללא מענה בתחומים ספציפיים אחרים.
במייל לעובדיה התייחס גוגל למיקוד כתב התביעה בתחום הקניות המקוונות. הצהרת ההתנגדות של הנציבות עלולה להשפיע על "הצגת ודירוג תוצאות חיפוש מסוימות, בייחוד בתחום הקניות", נכתב במייל. "אלה חדשות מאכזבות מאוד בבירור, בייחוד עבור צוות החיפושים שעבד כל-כך קשה ליצור חוויה אדירה למשתמשים שלנו ב-16 השנים האחרונות".
במייל מציגה גוגל מגמות בתעבורת האינטרנט באתרי קניות שונים מאז 2006, שלטענתה מוכיחים כי התחרות בתחום הקניות המקוונות לא נפגעה.
גם לאחר הגשת כתב האישום, גוגל יכולה עדיין להשיג הסדר כופר בפרשה. ייקח לפחות שנה, וקרוב לוודאי שאף יותר, עד שהנציבות תגיע להחלטה סופית. גוגל תערער ככל הנראה על כל פסיקה נגדה בבתי הדין האירופיים, ותפתח במאבק משפטי שעלול להימשך שנים.
במהלומה נוספת לגוגל, השיקה היום וסטגר גם חקירה רשמית נפרדת בפרשת מערכת ההפעלה של גוגל, אנדרואיד, לטלפונים חכמים. הנציבות תחקור אם גוגל אוכפת תנאים לא תחרותיים על יצרניות מכשירי טלפון, במטרה להעניק יתרון תחרותי ליישומים הרווחיים של גוגל, כגון יו-טיוב.
גוגל דוחה כל טענה כי עברה על החוק, וטוענת כי אנדרואיד היא פלטפורמה פתוחה שמופצת בחינם.
גוגל אישרה כי היא מצפה לפתיחת חקירה רשמית בפרשת האנדרואיד, וכתבה במייל פנימי לעובדיה כי הצרכנים חופשיים לבחור בעצמם אילו יישומים הם רוצים להוריד. "יישומים רבים מגיעים כשהם כבר מוטענים מראש במכשירי אנדרואיד". למשל, מכשיר הדגל של סמסונג, S6, טעון ביישומים של יריבות גוגל, כגון פייסבוק ומיקרוסופט - בנוסף ליישומים של גוגל עצמה, לטענת גוגל.
חשש משיקולים פוליטיים
כתב האישום בגין הפרת תקנות ההגבלים העסקיים מוגש על רקע חוסר שביעות-הרצון באירופה מהתנהלות עמק הסיליקון ועל רקע השיבושים הכלכליים שיוצר העידן הדיגיטלי. בעבר כבר נמתחה באירופה ביקורת על חברות הטכנולוגיה האמריקאיות בגין הדומיננטיות שלהן בשוק והאופן שבו הן מטפלות במידע אישי, בייחוד בעקבות שערוריית המעקב האינטרנטי בארה"ב.
מאמציה הממושכים של הנציבות בהנהגת קודמה של וסטגר בתפקיד, חואקין אלמוניה, ליישב את הפרשה עם גוגל הופכות את הפרשה לאחת מפרשות ההגבלים העסקיים הטעונות ביותר מבחינה פוליטית שעמן מתמודדת בריסל.
תומכי גוגל חשים שההיפוך בעמדת הנציבות משקף שיקולים פוליטיים ולא שיקול עצמאי של הפרשה. אף פרשת הגבלים עסקיים באיחוד האירופי לא הניבה אי-פעם 3 הצעות להסדר כופר, או חודשה לאחר שהמתלוננים הוזהרו רשמית שטענותיהם עומדות להידחות.
היום יחליטו 28 נציבי האיחוד האירופי בסוגיית סעיפי כתב האישום. כמה מהם חוששים שווסטגר שינתה וצמצמה את כתב התביעה בפרשה, שאותה ירשה מקודמה, אלמוניה.
בנוסף לסוגיות החיפוש האינטרנטי, נבדקו בחקירה גם טענות שגוגל מוחקת תכנים של יריבותיה, מאלצת חלק מהמפרסמים להשתמש בשירות הפרסום באמצעות תוצאות החיפוש בגוגל ומקשה על מפרסמים להעביר את הקמפיינים שלהם למנועי חיפוש מתחרים.
בנוסף ללחץ שמפעילה בריסל על גוגל, ישקלו השבוע חברי הפרלמנט בצרפת הצעה לאלץ את גוגל לחשוף את הנוסחה הסודית שלה לדירוג אתרים.
הסנאט הצרפתי צפוי לאמץ השבוע הצעת חוק שתתיר לגוף הפיקוח על תעשיית הטלקום במדינה לפקח על אלגוריתמים של מנועי חיפוש, ותעניק לו סמכויות נרחבות להבטיח שתוצאות החיפוש יהיו הוגנות וחפות מאפליה.
גוגל כבר תושאלה בסוגיית ההגבלים העסקיים ב-3 יבשות בשנים האחרונות, אך המהלך שעומד האיחוד האירופי לנקוט יהיה הפעם הראשונה שבה תואשם גוגל באופן רשמי בהפרת החוק.
גוגל צריכה להשיב על הטענות תוך 10 שבועות, וזכותה לזמן שימוע כדי לפרוס את הטיעונים להגנתה.
לנציבות האיחוד האירופי יש סמכות להטיל קנסות של עד 10% מסך הכנסותיה של גוגל ברחבי העולם. הנציבות יכולה גם להטיל מגבלות מרחיקות לכת על התנהלויותיה העסקיות של גוגל.
המתלוננים נגד גוגל, שמספרם מתקרב ל-20, דורשים שהיא תציית לתקנות המחמירות שמכוחן מנוע החיפוש שלה חייב להעניק לשירותים שמספקת גוגל את אותו היחס שהוא מעניק לשירותים שמספקות יריבותיה.
גוגל ונציבות האיחוד האירופי סירבו להגיב.
ובינתיים בישראל: דרישה להסדרת פעילותם של "המונופולים הטכנולוגיים"
גם בארץ מעוררת גוגל עניין בזווית ההגבלית. על רקע החלטת בית הדין להגבלים האירופאי, מתבקש גם ראש רשות ההגבלים העסקיים בישראל, פרופ' דיויד גילה, לבחון את השפעות הכוח הרב, ההרסני בפוטנציה, שצוברות חברות טכנולוגיה בינלאומיות כגוגל בישראל, ולרסן את הכוח הזה במידת הצורך.
במכתב ששיגר הבוקר (ד') ח"כ אראל מרגלית (העבודה) לרשות ההגבלים העסקיים, מבקש מרגלית מהממונה את הקמתו של צוות ייעודי ברשות לצורך הסדרת פעילותם של "המונופולים הטכנולגיים", כלשונו.
"תאגיד הטכנולוגיה גוגל הוא דוגמה ומופת ליזמות, כישרון ותעוזה עסקית, שהשילוב ביניהם חולל מהפכה ברבים מתחומי חייה של האנושות ותרם רבות להתפתחות הטכנולוגית בישראל", כותב מרגלית בפתח מכתבו.
"עם זאת", הוא מוסיף, "כבר עתה ברור כי להצלחה הפנומנלית של תאגידים מסדר הגודל של גוגל יש גם השפעה שלילית, בעיקר בכל הנוגע לצבירת עוצמה חסרת תקדים בידי התאגידים הללו וליכולתם לגדוע כל פוטנציאל לתחרות שעלולה לפגוע בעוצמת התאגידים הללו".
על רקע זה, ממשיך מרגלית, "כבר כיום עוסקים מחוקקים ורגולטורים בהסדרה ובוויסות העוצמה ההרסנית של גוגל ודומיה".
מרגלית כבר הכריז בעבר על פתיחה במלחמה נגד בעלי המונופולים ("יש במשק הישראלי מספר מצומצם של בעלים עם הרגלים חזיריים, בלתי סבירים - וצריך להוקיע אותם", "גלובס", 5.5.2014).
בכנסת הקודמת הניח מרגלית הצעת חוק לתיקון חוק ההגבלים העסקיים (משנת 1988), באופן שיחייב את הממונה על ההגבלים לקבוע את הקריטריונים לחברות שנחשבות ל"מובילי שוק מובהקים" בתחום הצריכה, ולפרסם את הרשימה וכן את הדוחות של אותן חברות לציבור הרחב, כפי שמחויבות חברות ציבוריות.
הצעת חוק נוספת שקידם מרגלית נועדה לחייב את גוגל להעביר בכל שנה 7% מהכנסותיה מישראל ליצרני התוכן.
מרגלית מבהיר כי בכוונתו להמשיך לעסוק באופן אינטנסיבי בהשפעות השליליות שיש להיווצרותם של מונופולים בישראל, ובייחוד מונופולים טכנולוגיים דוגמת גוגל, ואולם, לדבריו, גם הרשות להגבלים, כמי שאמונה על-פי חוק על הבטחת התחרות במשק, חייבת להיכנס כבר עתה לעובי הקורה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.