לא פרס ניחומים

הדיווחים שחשפו את הנתונים המזעזעים על שיעור תחלואת הסרטן בקרב ילדים באזור חיפה כתוצאה מזיהום אוויר, התערבבו בדיווחים על המשא-ומתן הקואליציוני. התמונות קורעות הלב של ילדים תמימים שנאבקים בסרטן, שחטאם היחיד היה שגרו באזור שבו האוויר מזוהם, באו בצמידות לכותרות על המגעים בין המפלגות.

הכתבים הפוליטיים חשפו בציבור את הקרבות הקשים סביב חלוקת התיקים בממשלה המיועדת. כולם (כמעט) רוצים להיות שרי אוצר, חוץ וביטחון. אחריהם, ניטש קרב גם על תיקי הבינוי, הפנים, הבריאות, הרווחה, המשפטים, ביטחון-הפנים ואחרים. רק תיק אחד נותר מיותם מקרבות: התיק להגנת הסביבה.

בניגוד לאופן שבו תופסים הפוליטיקאים את המשרד להגנת הסביבה, מדובר באחד המשרדים החשובים ביותר בממשלה. הוא טומן בחובו עיסוק בשורת נושאים ארוכה ורחבה הנוגעת לבריאות ולאיכות חיי היום-יום של הישראלים כולם: המים בקפה שאנחנו שותים, האוויר שאנחנו נושמים, הקרינה מהסלולר שצמוד אלינו 24 שעות ביממה, השטחים הירוקים, ועוד ועוד.

יתר על כן, המשרד להגנת הסביבה אינו מטפל רק באיכות החיים, הוא עוסק גם בקיום החיים. על-פי נתוני ה-OECD, זיהום האוויר בישראל גורם ל-2,500 מקרי מוות מוקדם בשנה; על-פי ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מתוך 60 ילדים בני פחות מ-14 שחלו בסרטן באזור חיפה - 30 חלו בשל זיהום האוויר. זאת, כאשר שיעור חולי הסרטן במפרץ חיפה גבוה מהממוצע הארצי באופן מובהק. נתונים אלה צריכים לזעזע את כולנו. תמונות הילדים החולים, שמחייכים באופטימיות ששמורה רק לילדים תמימים, חייבות להוציא אותנו מהשלווה ואסור לאיש כאן להישאר אדיש למצב הזה.

זאת ועוד, בישראל יש לתיק להגנת הסביבה גם היבט ביטחוני: רבות נכתב ונאמר על נקודת החולשה הביטחונית הטמונה במתקנים לחומרים מסוכנים שעומדים חשופים, ונמצאים על הכוונת של ארגוני הטרור. פגיעה בהם, חלילה, עלולה להמיט אסון המוני.

למרות כל אלה, בישראל 2015 המודעות לאיכות הסביבה, אף שצברה תאוצה בשנים האחרונות, עדיין נמצאת מאחור ביחס למדינות אחרות בעולם המערבי. על ייצוג פרלמנטרי למפלגות "ירוקות" אין בכלל מה לדבר. ניסיונות "מפלגת הירוקים" להיבחר לכנסת פעם אחר פעם לא צלחו, והיא לא עברה את אחוז החסימה. הסיבות לכך רבות ומגוונות, ובהן בין היתר התפיסה השגויה כי איכות הסביבה היא מותרות. בפוליטיקה הישראלית נראה התיק כפרס ניחומים. זו טעות שהגיעה העת לתקנה.

נכון להיום, היחיד שדורש את התיק להגנת הסביבה הוא יו"ר כולנו, משה כחלון, כתיק נוסף לאחרים. לכחלון יש מטרת-על בכהונתו: לפתור את משבר הדיור בישראל. זוהי מטרה חשובה ביותר כשם שחשובים גם פיתוח תשתיות כבישים ותחבורה והאנרגיה. ועם זאת, הגישה לאיכות הסביבה אינה יכולה להיות מודרכת רק מהצורך לתת מענה ולהסיר חסמים בתחומי הדיור, התשתיות והאנרגיה. איכות הסביבה אינה מתנגדת לפיתוח. הפיתוח הכרחי. פתרון משבר הדיור - קריטי. צורכי איכות הסביבה דורשים גישה מאוזנת בין פיתוח לבין שימור; בין התפתחות לבין קיימות.

מצד שני, אם כחלון אכן ימונה לשר האוצר ומפלגתו תקבל גם את התיק להגנת הסביבה, עשוי להיווצר דווקא זרז לקידום נושאים סביבתיים הדורשים טיפול. הסיבה לכך היא הזיקה ההדוקה בין התייעלות סביבתית להתייעלות כלכלית.

כך למשל, על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, עלות הנזקים הבריאותיים למשק כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר היא מיליארדי שקלים. גם משבר הדיור הוא הזדמנות לשיפור איכות הסביבה: הגיע הזמן לטפל בקרקעות מזוהמות ולהכשיר את חלקן לבניית מגורים וריאות ירוקות. באותה הזדמנות כדאי לאמץ בישראל בנייה ירוקה.

בסופו של יום, אם יתכתשו עליו או לא, התיק להגנת הסביבה יימסר, ושר חדש ייכנס למשרד. כוחו הפוליטי, התמסרותו לנושא והמוטיבציה שלו, יוכלו להביא לתיקון העיוות התפיסתי סביב חשיבות המשרה, כך שבמשא-ומתן הקואליציוני הבא, הגנת הסביבה תעמוד גבוה הרבה יותר ברשימת הדרישות. ונקווה כי הדיווחים על ילדים חולים כתוצאה מזיהום אוויר - ייעלמו מחיינו.

הכותבת היא מהנדסת איכות הסביבה ומחזיקת התיק לאיכות הסביבה בעיריית ת"א