"יותר מדי חברות ישראליות הן חברות פרויקט, שעובדות על מוצר אחד. אנחנו מנסים לבנות תשתית יציבה ואיכותית בפיתוח, כדי שהצלחה או מעידה בכל נקודה בדרך לא יגדירו את החברה. אלקוברה רוצה להיות חברת specialty pharma גדולה ועצמאית". כך אומר מנכ"ל החברה, ד"ר ירון דניאלי.
- כיום אלקוברה דווקא נתפסת כחברה צעירה, עם מוצר אחד ותשתית כוח אדם מצומצמת.
"מעולם לא היינו כאלה. אולי נתפסנו כפרויקטליים כי לא הייתה לנו פלטפורמה מדעית, אבל מאז ההנפקה לפני כשנתיים - אז היו לנו רק שלושה עובדים - השקענו המון בתשתית של החברה, אמנם לא במעבדות או בטכנולוגיה, אבל בתשתית של אנשים, שהיא יציבה יותר מכל פרויקט זה או אחר, והאנשים האלה הם הערך שלנו. השאלה היא לא אם מוצר ה-MDX יצליח או לא יצליח".
- הערך העיקרי של החברה לא מגיע מן המוצר הזה?
"לאו דווקא, אם כי לדעתי המוצר הוא בעל ערך רב".
לפחות בינתיים, שוק ההון, כך נראה, דווקא כן רואה קשר הדוק בין ביצועי ה-MDX - תרופה לטיפול ב-ADHD והפרעות קוגניטיביות אחרות, ונכון להיום גם המוצר היחיד של אלקוברה - לבין הצלחתה של החברה. ולראיה: כאשר אלקוברה פרסמה בספטמבר את התוצאות הלא מובהקות בניסוי שלב III במוצר לטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב, קרסה מניית החברה ב-70% ביום אחד. מאז היא רשמה התאוששות קלה לאחר הנפקה לקרנות ביומד מובילות, אבל גם כך, מי שהשקיע בחברה ב-2013, בהנפקה הראשונה, מופסד כעת 26% על כספו, ומי שהחזיק בה ערב פרסום התוצאות מופסד כ-62% מאותה נקודת זמן. החברה שווה כעת 125 מיליון דולר לעומת 85 מיליון דולר ביום ההנפקה הראשונה.
- בהסתמך על האסטרטגיה שתיארת, נראה אתכם רוכשים זכויות למוצרים נוספים בקרוב?
דניאלי: "לא יהיה מגוחך לחשוב כך".
מה שחסר זה כסף
דניאלי אמר את הדברים בשיחה עם "גלובס" ביום עיון בתחום הביולוגיה שערכה אוניברסיטת NYU ואוניברסיטת ניו יורק בתל אביב. בהרצאת אורח שנשא באירוע השווה דניאלי את אלקוברה לאפל. "אפל היא לא חברת מחשבים, חברה של מוצר מסוים. היא חברת חדשנות, וכך גם אנחנו".
דניאלי ציין בהרצאתו כי קהילת הביומד הישראלית התברכה בתרבות יזמית, בקשרים, בחריצות, בתמיכה ממשלתית וברב-תחומיות וחשיבה גלובלית מן היום הראשון. מה שחסר לה הוא כסף, ניהול מומחה ואורך רוח.
"אסור לחשוב עלינו במונחים של 'סטארט אפ ניישן'. מדע דורש צוות של מאות אנשים, לא שלושה בחדר. יש חסמי כניסה רגולטוריים גבוהים והמעבר מאבטיפוס לייצור המוני הוא מורכב להפליא. בכל זאת, במדינות אחרות עם אוכלוסייה בגודל דומה לשלנו, הצליחו לבנות חברות גדולות ויציבות, ולא רק המון מיזמים קטנים".
דניאלי מתאר, כאמור, את צוות החברה כנכס המוביל שלה. הוא כולל שני בכירים לשעבר מחברת הענק שייר, וכן את ד"ר תומר ברקוביץ', סמנכ"ל הכספים של החברה, בעבר בכיר בג'יי.פי מורגן, שעסק בייעוץ למבנה הון ומיזוגים ורכישות. ג'ונתן רובין, סמנכ"ל הרפואה של אלקוברה, היה המנהל הרפואי של שייר. דיוויד בייקר, סמנכ"ל התפעול של אלקוברה, היה אחראי בין היתר על ההשקה של המוצר המוביל של שייר ל-ADHD.
- המשמעות של הרכב הצוות שלכם היא שאלקוברה תמשיך לעסוק ב-ADHD ובמחלות דומות?
"לאו דווקא. יש היגיון בכך שנישאר בתחום מחלות המוח והנפש, אבל זו לא החלטה קשיחה".
- אתה מדבר על הנהלה מוערכת כנכס העיקרי שלכם, אבל היו מי שטענו שתוצאות ניסוי שלב III הוצגו כחיוביות, באופן שפגע באמינות ההנהלה.
"החברה הציגה את התוצאות באופן מלא ושקוף לגמרי. הכותרת הייתה 'אלקוברה מודיעה על תוצאות הניסוי'. כשנצליח בניסוי, תהיו בטוחים שנכתוב בכותרת 'הצלחנו בניסוי'. נתנו מיד את כל הנתונים. עובדה שהירידה במניה הגיעה מיד".
- לאחר התוצאות הלא טובות, ביצעתם הנפקה והמחיר של המניה דווקא עלה.
"נכון. יש משקיעים בארץ שעדיין לא הבינו איך זה יכול להיות, אז אני אסביר: מיד אחרי שהתקבלו התוצאות, החלו לחזר אחרינו משקיעים חכמים ומהותיים בוול סטריט, שפתאום ראו בנו הזדמנות פיננסית. זו הייתה תחושה מוזרה מאוד. בשוק, במיוחד הישראלי, כולם ציפו ממני להיות באבל, והנה אני חוזר מפגישה אחרי פגישה עם המשקיעים המובילים בשוק, שהגיעו להתרשמות עצמאית שהמידע שהצגנו אכן משקף פעילות של התרופה, למרות הניסוי הלא מוצלח.
"הם גם בחנו את כל הידוע לגבי המנגנון הביולוגי של המוצר, והתרשמו שיש בו היגיון. המחשבה הראשונה שלנו הייתה 'נראה לכם שאנחנו מגייסים במחיר כזה?', אבל הם לימדו אותנו שגיוס כזה לא בהכרח נחשב לאירוע שלילי".
ד"ר תומר ברקוביץ', סמנכ"ל הכספים של החברה: "גילינו שאנחנו לא ממציאים את הגלגל. שוק הפארמה עתיר חברות שעברו מהמורות משמעותיות בדרך והתאוששו, וגם אצלן נכנסו קרנות מומחיות לתחום מיד אחרי מה שנתפס ככישלון. למשל, חברה בשם אקדיה נכשלה בניסוי בפרקינסון, ירדה לשפל של 20 מיליון דולר, גייסה 15 מיליון דולר מהקרנות הנכונות, וכעת הם שווים 3.4 מיליארד דולר.
"אחרי שגילינו 5-10 חברות שעברו תהליך כזה עם אותן קרנות מובילות, הבנו שבתנאים כאלה הנפקה יכולה להיתפס כאירוע בונה ערך".
ואכן, מיד לאחר הגיוס, בהיקף של 27.9 מיליון דולר, עלתה המניה ב-45%. את הסבב הובילה אחת המשקיעות המוערכות בתחום ההון סיכון בארה"ב, קרן וונרוק, שבעברה השקעות מוקדמות בחברות כמו אינטל, אפל וצ'ק פוינט, ובאחת מחברות הביומד המצליחות של העשור האחרון - גילאד.
- מה הלאה מבחינת MDX ב-ADHD?
דניאלי: "ידענו כבר מתחילת הדרך שנצטרך לעשות שני ניסויים במבוגרים, ואנחנו עדיין חושבים שדרושים שני ניסויים בלבד, כולל הקודם, כל עוד הניסוי הבא יהיה גדול מספיק. לנו מאוד ברור שהתרופה פעילה, כי לא משנה באיזה מדד מביטים, ההבדל בין הקבוצות קיים, אף אם אינו מובהק.
"גם בניסוי הנוכחי, בניכוי שני אנשים מקבוצת הביקורת - שהשיפור שלהם היה מעל ומעבר לצפוי - פתאום יש מובהקות ברורה. אפקט הפלצבו הוא לפעמים אפקט חזק מאוד, ויש לזכור שההשתתפות בניסוי עצמה פירושה אבחון, מילוי שאלונים וחוויה שהיא בעצם טיפולית".
- כל זה נכון גם לגבי המשתתפים בקבוצת הטיפול.
"נכון, ואני לא מנסה לשכנע אותך שהניסוי עבד. אבל כמדען אני רואה שהתרופה כל הזמן משיגה בערך את אותן תוצאות, ושהפלצבו הוא שהשתנה וצמח פתאום. אנחנו בוחנים כעת איך לשלוט טוב יותר באפקט הפלצבו. למשל, קיים פרוטוקול שבו קודם כל נותנים לכולם את תרופת הדמה, בלי שהם יודעים זאת, ורק מי שלא משתפר מאוד בעת נטילת תרופת הדמה, נכנס לניסוי האמיתי. אפשרות אחרת היא לעשות את הבקרה פחות אינטנסיבית. הניסוי צפוי לעלות רק כמה עשרות מיליוני דולרים, ולארוך 4-10 שבועות. הוא יחל ברבעון הבא והתוצאות יגיעו באמצע השנה הבאה".
מניית אלקוברה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
