ישנם מספר שוקי ענק בהם מנוהלים כספי הציבור וחסכונותיו, באמצעות חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, בתי ההשקעות והבנקים. החל מהפיקדונות במערכת הבנקאית, עבור בחסכונות בקרנות הפנסיה, בחברות הביטוח, בקופות הגמל, בקרנות ההשתלמות, בקרנות הנאמנות ובתעודות הסל - שלגבי כל אלו ידוע כמה כסף מנוהל, על=ידי מי ותמורת איזו עלות - ועד לתיקים המנוהלים, שבסוף 2014 נוהלו בהם כ-255 מיליארד שקל, ושלגביהם כמעט ולא ידוע דבר.
"יש פה סיפור מעניין של צמיחה ונהירה לתיקים המנוהלים, שמאפיינת את 2015 עד כה", אומר גורם בשוק. על מה הוא מדבר? מדיווחי רשות ניירות ערך עולה כי ב-2014 גדל שוק התיקים המנוהלים בקצב מהיר של כ-9%. עם זאת, מבירורים שביצענו עולה שהרבעון הראשון של 2015 המשיך לצמוח - ובקצב שנתי גבוה בהרבה. זאת, משום הריביות הנמוכות מאוד שהפכו את הפקדונות בבנקים ואת הקרנות הכספיות לאפיקים לא אטרקטיביים להשקעה, בלשון המעטה.
ואולם, כספים אדירים אלה, שרק צומחים, לא ניתנים לביקורת על ידי הציבור הרחב, משום שאינם זמינים לו - בטח לא ברמת הגוף המסוים. על כל פנים, לאחרונה פרסמה רשות ני"ע כי הרוב המכריע של הכסף בתחום התיקים המנוהלים, כ-87%, מנוהל על ידי "גופים גדולים", כלומר כאלה שיש להם מעל ל-1,000 לקוחות או שמנהלים לפחות 5 מיליארד שקל בנכסים. בבדיקתנו ציינו גופים שמנהלים יחדיו, על פי הערכות ואומדנים, כ-85% מסך הכסף המנוהל בתחום.
מבדיקת "גלובס" את דוחות בתי ההשקעות וקבוצות הביטוח, ומבירורים נוספים שנעשו בקרב פעילים בשוק התיקים המנוהלים, מצטיירת מפת השחקנים הפעילים בשוק זה, כיום ובשנים עברו. זו מצביעה על כך שהשחקנים הגדולים ביותר הם בית ההשקעות פסגות, שניהל בסוף 2014, בפסגות ני"ע שבניהול ברק סורני, תיקים בהיקף של כ-66 מיליארד שקל - כ-26% מהשוק. אחריו ניצבת אמבן של אי.בי.אי, בניהול דייב לובצקי, שניהלה כ-27 מיליארד שקל שהיוו כ-10.5% מהשוק. במקום השלישי ניצב בית ההשקעות מיטב דש, שאת התיקים שם מנהל איתן רותם, שהחזיק בכ-7% מהשוק. אחריהם נמצאים פעילים של בנק הפועלים, אלטשולר שחם, ילין לפידות, אקסלנס, הראל פיננסים ואינפיניטי, בסדר יורד.
כ-39% מהשוק - כספי מוסדיים
שוק ניהול התיקים אינו הומוגני. כמו כל תחום פעילות הוא נחלק לקהל הרחב וללקוחות קצה, לקוחות עסקיים ועוד. קמעונאות מול סיטונאות. כך, בשוק זה חלק משמעותי מהכסף אינו כסף פרטי, אלא שייך לקופות גמל מפעליות וענפיות וגורמים מוסדיים אחרים, שמוציאים את השקעות כספי העמיתים שלהם לחברות חיצוניות. מדובר בכ-99 מיליארד שקל, שהם כ-39% מהשוק.
שאר 156 מיליארדי השקלים נחלקים בין לקוחות גדולים - חברות גדולות או גופים ממשלתיים שמבקשים לנהל את כספי הנוסטרו שלהם בגופים מתמחים חיצוניים, ולקוחות "פרטיים" - החל מלקוחות אמידים שמנהלים מיליוני שקלים ועד ללקוחות "רגילים" שהתיקים שלהם מסתכמים בכמה מאות אלפי שקלים בלבד.
כך, על פי הערכות, בפסגות מדובר ב-51 מיליארד שקל בנכסים מנוהלים של גופים מוסדיים, ולא של לקוחות פרטיים, בעוד שבאי.בי.אי מדובר על כ-14 מיליארד שקל, ובמיטב דש בכ-4 מיליארד שקל בנכסים של גופים מוסדיים. באקסלנס פירטו כי בסוף 2014 נחלקו נכסי התיקים המנוהלים כך שכ-3 מיליארד שקל מתוכם היו של לקוחות פרטיים, והיתרה, כ-7.3 מיליארד שקל, הייתה של מוסדיים וחברות. עוד נציין כי באי.בי.אי ישנם כ-5 מיליארד שקל שמנוהלים באמצעות קרנות של הבית ועבור פעילות הגמל של הבית.
באיילון, היקף הנכסים המנוהלים כולל שינויים שנרשמו בכספים של הבית (קבוצת איילון) ותזוזתם בתוך משפחת החברות. כך, באיילון פירטו בדוחות ש-52% מהתיקים המנוהלים הינם של חברות מקבוצת איילון, וזאת לעומת כ-49% מהתיקים ב-2013 וכ-81% מהנכסים ב-2012.
עוד נציין, כי בהראל הסכום אינו כולל תיקי השקעות של גופים קשורים וכן חשבונות של קרנות נאמנות של הקבוצה, ואילו באנליסט סך של כ-1.2 מיליארד שקל מהתיקים המנוהלים מנוהל בקרנות הנאמנות של הבית, לעומת כ-1.1 מיליארד שקל ב-2013 וכ-1 מיליארד שקל ב-2012. בילין לפידות פירטו שכ-4.2 מיליארד שקל מנכסי התיקים המנוהלים הינם באמצעות קרנות נאמנות של הבית, לעומת כ-3.15 מיליארד שקל ב-2013.
ככלל, בקרב מנהלי התיקים גורסים כי תעשיית ניהול התיקים אינה מקור רווחיות משמעותי עבור בתי ההשקעות והבנקים (מה שבוודאי נכון ביחס לרווחיהם האדירים של האחרונים). ואולם, בהקשר זה קשה לקבוע מהי רמת הרווחיות שמאפיינת את הענף, כאשר מדיווחי חלק מהחברות עולה שדמי הניהול הממוצעים הכוללים בתחום נעים בין 0.2% לכ-0.5% מהנכסים המנוהלים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
