אשליה של עצמאות כלכלית

השבוע נקרא ונשמע לא מעט על 'עצמאות כלכלית'. השאיפה לעצמאות פרטית של האזרח הקטן, שתשלים את העצמאות הלאומית הגדולה.

ושוב יהיו מי שיחברו בין רכישת דירה לבין עצמאות כלכלית.

רק שבמקום לומר שמדובר כמובן בתוצאה שלה - רכישה בעקבות העצמאות הכלכלית של הקונה המאושר (אם כי גם זה לא ממש נכון, ויעידו מיליוני אמריקאים וגרמניים שדווקא העובדה שהם לא כבולים לדירה מאפשרת להם להיות גמישים, ניידים ועשירים יותר), איפשהו במהלך הדרך התבלבלנו, והפכנו את רכישת הדירה לסיבה ולמקור העצמאות הכלכלית.

הנוסחה החדשה מוכיחה שרכישת דירה היא היא הדרך להגיע לרווחה כלכלית, ולא כזו שבאה בעקבותיה. ההיסטוריה מוכיחה שמרבית העשירים שחיים כאן לא הגיעו לאן שהגיעו הודות להשכלה או לעבודה קשה, אלא בגלל תזמון נכון של השקעה בנדל"ן. כמה שהם לא יעבדו, הם לא יצליחו לשחזר את הסיבוב שעשו על הדירה.

וזו, על רגל אחת, הקונספציה שהורסת אותנו, חברתית וכלכלית. תפיסה שמוכרת לנו נוסחה הרסנית ל'עצמאות כלכלית', שבוודאי גם לא תוכל להמשך לעד.

קונספציה ששולחת משפחות שלא יכולות לקנות דירה במקום שבו הן חיות ומתפרנסות לקנות דירה להשקעה בסוף העולם, מבלי להבין שרכישת דירה במקום שבו אנשים לא רוצים לגור (והקרקעות בדרך כלל לא מוגבלות) רק מכניסה אותם לסיכון מיותר.

קונספציה שמשכנעת אותם לגייס לשם כך מימון מכל מי שרק מוכן לתת, כמעט בכל מחיר (די לראות את אפשרויות ההלוואה הנוחות והמזמינות המפתות אותנו היום מכל מדיה אפשרית), העיקר שיוכלו לקנות דירה.

קונספציה שגם קוראת להקים כאן כמה שיותר דירות 2-3 חדרים, כדי שמשפחות בתחילת דרכן יוכלו לקנות דירה במחיר בר השגה, ומתעלמת מהעובדה שהדירות הללו לא ממש מתאימות לאותן משפחות ישראליות צעירות שאנחנו כל כך רוצים לעזור להן, הכוללות די מהר ילד או שניים לפחות, "אבל העיקר שיוכלו לקנות דירה".

אבל למה להרוס את החגיגה? בינתיים הנוסחה עובדת מצוין. אם המחירים עולים כל הזמן, ואם הישראלים מתנפלים על כל דירה, למי אכפת שקנינו ביוקר אתמול, כשהיום הרבה יותר יקר, ומחר בוודאי שיהיה עוד יותר יקר.

ורק תזכרו שכשדירה הופכת ממטרה (קורת גג) לאמצעי (השקעה), היא כבר לא חלק ממשוואה רציונלית של ביקוש והיצע.