ג'רזי, באהמה, קארייבים, לוקסמבורג: מקלטי המס של בעלי הקבוצות באנגליה

החזקות של 28 מועדוני כדורגל מתוך ה-92 המרכיבים את ארבע הליגות המקצועניות באנגליה, כולל תשעה מתוך 20 מועדוני הפרמיירליג - רשומות במדינות מחוץ לממלכה, חלקן ידועות כמקלטי מס. כך עולה ממחקר שמפרסם "הגרדיאן" בשיתוף קבוצת הלובינג Tax Justice Network. הדבר מעלה חשש כבד לבריחת הון משמעותי מחוץ לקופת האוצר הבריטי, בעת עסקאות העברת בעלות עתידיות של אותם מועדונים.

עקרונית, בעלים שמקום המגורים העיקרי שלהם הוא מחוץ לגבולות בריטניה לא בהכרח יהיו חייבים במס המוערך ב-28%, בעת שירוויחו כסף רב ממכירת מועדון הכדורגל שברשותם.

בעלים רבים מחזיקים את הקבוצות שלהם במדינה בה הם מתגוררים - לדוגמה השייח' מנצור, בעלי מנצ'סטר סיטי - שולט על המועדון באמצעות חברה הרשומה באיחוד האמירויות. עם זאת, ישנם בעלים שמחזיקים את המועדונים במקלטי מס: כך למשל מנצ'סטר יונייטד, שב-2012, לאחר שהונפקה בוול-סטריט - רשמה את עצמה מחדש באיי קיימן. הבורסה בניו יורק נותנת ל"שדים האדומים" שווי שוק של 2.59 מיליארד דולר, כאשר משפחת גלייזר האמריקאית מחזיקה בכ-85% מהמניות, כך שבמידה והיו הגלייזרים מוכרים את הקבוצה היום לפי המחיר הזה - האוצר הבריטי היה "מפסיד" למעלה מ-600 מיליון דולר.

דוגמה נוספת: טייקון הספורט האמריקאי סטן קרונקי מחזיק ב-66.8% מארסנל באמצעות תאגיד הרשום במדינת דלאוור, שלעיתים מכונה "מקלט המס של ארצות הברית" - בשל האנונימיות שהוא מספק לחברות היושבות בשטחו ותקנות מיסוי מקלות יחסית.

מקלטי מס נוספים ברחבי העולם באמצעותם מחזיקים בעלים רבים של קבוצות בארבע הליגות הבכירות באנגליה את המועדונים שלהם, כוללים את ברמודה, איי בהאמה, ג'רזי, האי מאן, האיים הקאריביים ולוקסמבורג.

ריצ'ארד מרפי, מנהל Tax Justice Network: "הבעלים הללו משתמשים במועדוני הכדורגל כהזדמנויות עסקיות ספקולטיביות". בפרמיירליג הגיבו לתחקיר: "ברוב המקרים, כאשר חברות האם שמחזיקות במועדונים רשומות מחוץ לאנגליה - מדובר על מדינת המקור של הבעלים. ההשקעות שהגיעו מעבר לים טובות לכדורגל האנגלי ועזרו לפתח אותו". בפרמיירליג הוסיפו כי הליגה אחראית על תשלומי מס של כ-1.3 מיליארד ליש"ט בשנה (בעיקר בגין שכר השחקנים).