אפשר להירגע

לאחר מספר לא מבוטל של שבועות בהם מדדי המניות במרבית השווקים המרכזיים שוברים שיאים, נאלץ ציבור המשקיעים לחוות תופעה מוזרה. השווקים לא עלו בשבוע שעבר ורובם אף ירדו. מוזר, לא? וכמובן שאחרי כל ירידה כזו צצים כפטריות אחר הגשם האנליסטים המנבאים את הקריסה הגדולה מכולן וכל אחד מהם מתפלל ליום שבו יוכרז כרוביני הבא.

אז הרשו לי להרגיע אתכם שוב. בעידן של הקלות כמותיות וריביות אפסיות וכשבכל העולם מדברים על בועת נדל"ן, ככל הנראה החגיגה עומדת להימשך, וזאת משלושה טעמים. הראשון והחשוב מכולם - עקב היעדר אלטרנטיבות; השני - עקב העובדה כי העולם נחלץ אט אט מהמשבר; והשלישי - סביר מאד שכל עוד לא יצא העולם מהמשבר, קובעי המדיניות ימשיכו לתת כתף לבנקים להשקעות ולא יתנו לשווקים להתמוטט. תיקונים כפי שחוו השווקים בשבוע החולף ואפילו חריפים יותר סבירים בהחלט ואף בריאים. כמובן שלכל תיקון כזה דרוש תירוץ טוב, והפעם החששות מכיוון סין ויוון.

הסינים לא רגילים לנתוני צמיחה כה נמוכים וכולם דרוכים על מנת לראות כיצד יגיבו. לגבי היוונים, עברנו פאזה מזו של ה"בריון צעצוע" השכונתי שמאיים על כולם איומים ללא קבלות, צועק תחזיקו אותי ובתוך תוכו רק מתפלל שיחזיקו אותו, למבוגר האחראי שאומר מעל לכל במה אפשרית כי הוא משוכנע שהשכל הישר יגבר ויגיעו להסכם - אם לא בסוף השבוע הקרוב, אז עד ל-11 במאי.

שוק המט"ח הוכיח בפעם המי יודע כמה שכלכלה לחוד ומטבעות לחוד. בפעם האחרונה שהועלו חששות דומים לגבי יוון הגיב האירו בירידה חדה ואילו הפעם, אותן חששות צפות ועולות שוב והאירו בהתחזקות מרשימה. מופתעים? ממש לא. בסך הכול שיווי המשקל עליו דיברנו לפני כחודש עדיין נשמר, וכל עוד אירופה לא תראה סימני התאוששות האירו לא יזנק בחזרה לרמות שהכרנו בשנה שעברה. מצד שני, ארה"ב לא אוהבת דולר חזק מדי ובכל פעם שמתקרבים לרמת 1.05 דולר לאירו נשמעים לפתע עוד ועוד קולות מכיוון הפד שמצננים את התלהבות העלאת הריבית המוקדמת.

ואילו אצלנו, לקראת החלטת הריבית חוזרים בבנק HSBC על הערכתם שבנק ישראל ינהיג ריבית שלילית ויבצע הקלה כמותית, אם כי הפעם הטון מעודן יותר והפרסום שולי. בפעם הראשונה שהתפרסמה הערכה זו הגיב השוק בפיחות אלים. הפעם התהפך הגלגל, אף אחד אינו קונה את הכותרת ולקראת סוף השבוע אף חזרנו לראות את הפעילים הזרים וגם את המקומיים מנצלים את דלילות המסחר וגורמים להתחזקות השקל.

בנק ישראל לטעמי שוגה שוב כאשר הוא יושב מן הצד וביום שישי אף נקט בתרגיל מוזר כאשר התעלם מהתיסוף שהחל בשעת דגימת היציג וקבע שערים יציגים גבוהים. את מי שהיה צריך להמיר מט"ח התרגיל הזה לא שימח במיוחד, היות ובפועל השערים היו נמוכים משמעותית. זו אינה הדרך הנכונה להתמודד. התערבות פשוטה הייתה מביאה להתייצבות ברמה הרצויה. הפתרון לבעיה בטווח הארוך שונה והצגתי אותו בטורי האחרון, אולם נתוני המשק כפי שפורסמו לאחרונה ממחישים עד כמה הפחתת ריבית נוספת והקלה כמותית אינם מתאימים למשק הישראלי בשלב זה.

מצב המשק הישראלי הולך ומשתפר בעיקר בזכות שער החליפין. אם השקל היה נחלש קצת יותר, המצב אף היה טוב יותר היות ויצואני גוש האירו היו נפגעים פחות, אולם למזלו של המשק עיקר היצוא צמוד לדולר ולכן אנו רואים שיפור בנתוני הצמיחה וגיוס עובדים בענף ההיי-טק שמביא לעלייה בשכר הממוצע. וכמובן שכתוצאה משני אלו נהנית המדינה גם משיפור בהכנסות ממיסים, כאשר זה החודש הרביעי ברציפות בו הגביה בפועל עולה על התחזית. על כן בנק ישראל והאוצר חייבים למצוא את הדרך לתמוך בסל המטבעות ולהחליש את השקל.

לנו נותר אך לקוות שמפלגות מסוימות שחרטו על דגלן סטטוס קוו, לא ייכנעו לתכתיבים פופוליסטיים ומגזריים ושהכסף שנחסך לא יזרום בחזרה למקומות שהתועלת למשק מהם אפסית.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים.

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.