"השתלבות חרדים וערבים דווקא הורידה את הפריון לעובד"

ההשקעה הנמוכה, ההוצאה הביטחונית הגבוהה והשתלבות חלקית של חרדים וערבים - אלה שלוש הסיבות העיקריות לתופעת הפריון הנמוך במשק הישראלי לעומת מדינות מפותחות במערב, כך קובע הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה, במסגרת הסקירה השבועית שמפרסמת יחידת הכלכלן הראשי. בנוסף להסברים שאינם חדשים מציג נוה אומדן המנסה להעריך בכמה נפגע הפיריון במשק כתוצאה מכל אחת מהסיבות שהוא מציין.

ב-2013 עמד הפריון לעובד בישראל על 36.7 דולר, רמה נמוכה בכ-24% מהממוצע בקבוצת המדינות המפותחות. מדינות שבהן פריון העבודה הינו נמוך יחסית צפויות לצמוח בקצב מהיר יותר ולהדביק את הפער. ואולם לדברי נוה, "זה אינו המצב בישראל שבה נרשמו הן רמה נמוכה והן קצב גידול נמוך יחסית בשנים האחרונות. בעוד הפריון לעובד בישראל היווה כ-70% מהפריון לעובד בארה"ב בתחילת שנות ה-90, נכון ל-2012 היווה הפריון לעובד בישראל פחות מ-60% מהפריון לעובד בארה"ב".

להערכת נוה, ניתן היה להגדיל את הפריון לעובד ב-5.1 דולרים לשעה אילו רמת ההון לעובד בישראל הייתה משתווה לממוצע ה-OECD. באותו אופן היה הפריון גדל ב-3.1 דולרים לשעה אילו ההוצאה הביטחונית (שבאה על חשבון השקעה במשרדים "אזרחיים") הייתה יורדת לרמה המקובלת ב-OECD.

בין הגורמים הנוספים שמציין נוה - חוסר ניסיון של עובדים (2.6 דולר לשעה), השתלבות לא מספקת של חרדים וערבים בשוק העבודה, המתבטאת בשכר נמוך יחסית (2.2 דולר), שיעור השתתפות נמוך כללי בעבודה (2.2 דולר), היקף הכלכלה השחורה (0.9 דולר) ושינויים באופן חישוב התוצר והפריון (1.4 דולר).

מהסקירה של נוה עולה כי דווקא הצטרפותם של חרדים וערבים רבים לשוק העבודה בתקופה האחרונה אחראית לירידה מסוימת בפריון כי המצטרפים היו חסרי כישורים שיאפשרו להם להשתלב במשרות בעלות שכר ותפוקה גבוהים.

"השינויים שנרשמו בשנים האחרונות בשוק העבודה חיוביים לכלכלה הישראלית, למרות שהשפעתם על הפריון לעובד שלילית", כותב נוה, "להבדיל, ניתן לדון בגודלה הרצוי של ההוצאה הביטחונית, אך במצב הגיאופוליטי לא ניתן לצמצמה לרמה הממוצעת ב-OECD. הבדיקה מזהה כמה גורמים לפריון העבודה הנמוך יחסית, כמו ההון לעובד והכלכלה השחורה. יש מקום לבדיקה מעמיקה יותר על מנת לייצר מסקנות מדיניות".