לפני שנה פחות חודש ראיינו כאן את עוזי כץ, מנכ"ל טליט, אחת מהחברות הישראליות שנסחרות בבורסת המשנה הבריטית (AIM), ומן המוצלחות שבהן. מניית טליט נסחרה אז לפי מחיר של 2.1 ליש"ט, ועבור כץ ויתר בעלי המניות בחברה מדובר היה אז במחיר סביר - במיוחד על רקע העובדה שהמניה השלימה באותה העת עלייה שנתית של 161%, וכץ רכש את מניות שותפיו בחברה תמורת 25.4 מיליון דולר, לפי מחיר מניה של 1.94 ליש"ט.
אך בשנה האחרונה, ואולי על רקע העלייה החדה שכבר הספיקה לרשום, מניית טליט (סימול: TCM LN) הוסיפה לערכה 10% - שזה לא רע - אך איבדה 17% ממחיר השיא אליו נסקה בספטמבר האחרון - 2.7725 ליש"ט. שווי החברה הנוכחי הוא 393 מיליון דולר, דהיינו מכפיל EBITDA על בסיס נתוני 2014 של 11.3.
שנה אחרי, לכץ יש הסבר די פשוט להתנהגות המניה, אך לפני שנפרט אותו - תזכורת קצרה על פועלה של טליט (Telit Communication). מדובר בשחקנית ה-M2M מספר 1 על פני הגלובוס, אותה טכנולוגיית Machine To Machine המאפשרת להעביר מידע בין שתי מערכות אלקטרוניות באמצעות תקשורת ניידת (בעיקר סלולרית), וללא התערבות אנושית. הדוגמה הכי פשוטה היא החיבור בין מכשיר הכספומט לשרת המרכזי של הבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש. או חיבור של מונה חשמל בבית של צרכן פרטי לשרת של חברת החשמל, שמאפשר לזו האחרונה לקרוא את נתוני המונה, ואפילו לשלוט על רמת צריכת החשמל באותו בית פרטי כדי לשלוט ברמת צריכת האנרגיה הכוללת באותה מדינה, וכך להימנע מבניית תחנות כוח נוספות.
אך M2M לא מתחילה ונגמרת במוני חשמל. בעידן האינטרנט - וליתר דיוק IoT (Internet Of Things) כפי שנהוג לומר כעת - כל מכשיר, כל מערכת וכל שירות יהיו מחוברים לרשת, וטכנולוגיית M2M כמו זו של טליט צפויה להיות חלק בלתי נפרד ממהפכה זו.
"אנומליה במחיר המניה"
זו הסיבה מדוע כץ אופטימי למדי לגבי עתידה של טליט. וכעת נחזור לביצועי המניה. כץ טוען כי העלייה החדה שנרשמה במניית טליט במהלך 2013-2014 נבעה מרוח גבית חזקה שליוותה אז את מניית המתחרה, שחקנית ה-M2M מספר 3 בעולם - Sierra Wireless, ששווה כעת 1.2 מיליארד דולר (כוללת פעילויות אחרות שאינן M2M).
"עד ספטמבר 2013 שתי המניות נסחרו בדיסקאונט, ואז החל הבאזז של IoT ושתי המניות נעו קדימה. שנה אחרי, מניית Sierra ממשיכה לעלות בחדות (ואכן, זו עולה ממחיר של כמעט 30 דולר קנדי למעל 40 דולר, ט' צ'), ואילו מניית טליט מאבדת גובה ממחיר השיא ונתקעת על 2.3-2.4 ליש"ט", אומר כץ. "החלק הראשון, של עליית המניה, היה נורמלי כי עלינו לפי המתחרה ולפי השוק, אך החלק השני של חוסר תזוזה (המניה איבדה 4.6% מתחילת השנה, ט' צ') הוא אנומליה מבחינתי".
כץ טוען כי לאנומליה זו יש סיבה, לפחות בעיניו. טליט, נזכיר, גייסה בינואר 2011 הון של 30.2 מיליון דולר לפי מחיר של 80 פני למניה, כדי לממן את רכישת פעילות ה-M2M של מוטורולה. כץ טוען כי את ההון גייס משלוש קרנות פרייבט אקוויטי, שכמצופה מהן ברגע שהמניה החלה לטפס לפסגות דלילות חמצן, הן חלו להיפטר ממניות טליט, וכך לחצו את המניה כלפי מטה לאורך שנת 2014. "שלוש הקרנות האלו יצרו לעצמן תקרת זכוכית של 2.4 ליש"ט למניית טליט, ומכיוון שהן החזיקו 20 מיליון מניות, שהן 18% מסך ההון - הלחץ שנוצר בעת כל מכירה שלהן הותיר את המניה בעינה. למעשה, לא ארזנו נכון את אותן מניות שהנפקנו ונוצרה סיטואציה בעייתית".
לדברי כץ, שלוש קרנות אלו כבר צמצמו משמעותית את שיעור החזקתן בטליט, ולכן מעתה והלאה פעולות המכירה שלהן כבר ישפיעו פחות על מחיר המניה. "ועכשיו נשאלת השאלה מה יקרה למחיר המניה: יזוז לפי השוק ו/או התוצאות הכספיות או לא", אומר כץ.
היעד: הגדלת הכיסוי האנליסטי
לפי השוק, קשה לדעת. עכשיו הוא גואה, אך החשש הוא כי התיקון מחכה מעבר לפינה ועלול שלא לעשות טוב למניית טליט. במקרה של התוצאות הכספיות, והתחזיות של החברה לעתיד, כץ פחות מודאג, ואיתות אחד לכך הוא מספר בתי ההשקעות שניאותו להתחיל לכסות את המניה. כרגע מדובר על שניים: קנאקורד ומורגן סטנלי (שעובדת היותו אמריקאי מאותתת על כוונותיה של טליט להפוך לציבורית בנאסד"ק), וכץ רומז כי יש שלישי בדרך. הוא מקווה שעד סוף השנה יהיו כבר חמישה בתי השקעות שיכסו את המניה, לעומת רק אחד עד לפני שנה.
"עכשיו הרבה יותר קל לי להסביר מה פירוש M2M, בין היתר בגלל IoT", מסביר כץ. "שנית, Sierra Wireless והשחקנית מספר 2, Gemalto (לשעבר Cinterion), נסחרות לפי מכפיל רווח גבוה יותר מזה של טליט (34 ו-19 לעומת 17 במקרה של טליט, על בסיס תחזיות 2015, ט' צ')".
כץ מקווה כי פער זה יקטן על רקע המשך השיפור בתוצאותיה הכספיות של החברה. בשבוע שעבר פרסמה טליט תוצאות חלקיות לרבעון הראשון של השנה, ואלו הצביעו על הכנסות של 64.6 מיליון דולר, גידול שנתי של 22.6%. "התוצאות השנתיות צפויות להיות לפי תחזיותינו לגידול שנתי של לפחות 20%", טען כץ בהודעת החברה.
"למעשה, אין משהו כמו 'הסיפור הגדול הבא של טליט' אלא יש הרבה סיפורים קטנים", אומר כץ, ולמעשה מתכוון לשלוש רגליה: פעילות ה-M2M המסורתית שאשתקד יצרה הכנסות של 250 מיליון דולר ו-EBITDA של 50 מיליון דולר; פעילות m2mAir שיצרה הכנסות של 20 מיליון דולר ו-EBITDA שלילי של 6 מיליון דולר; ופעילות ATOP שיצרה הכנסות של 24 מיליון דולר ו-EBITDA שלילי של 9 מיליון דולר. כך עמד אשתקד ה-EBITDA הכולל של החברה על 35 מיליון דולר.
כץ מעריך כי ההפסד בשתי הפעילויות הקטנות והיחסית חדשות יותר יקטן עד ייעלם, ואז למעשה השוק ייתן לחברה תג מחיר גבוה יותר. "זה די פשוט - צמיחה שנתית של 20% ומעלה תביא אותנו להכנסות של 500 מיליון דולר בשנת 2017. בהנחת שולי EBITDA של 20%, זה אומר EBITDA של 100 מיליון דולר, ועל בסיס מכפיל EBITDA קצת יותר נדיב מהנוכחי, נגיד 15, מדובר על שווי חברה של 1.5 מיליארד דולר".
הערכות מתמטיות אלו של כץ יידרשו להתמודד מול איתני השוק בשנה הקרובה, אך כץ משדר שהוא הולך לעבוד כמה שיותר כדי שיהפכו למציאות.
המספרים של טליט
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.