ההסתבכות של ההתאחדות לכדורגל עם הפלסטינים

לא בטוח שהיה הרבה ערך לפגישה שנערכה הבוקר (ב') בשווייץ בין מישל פלאטיני, נשיא אופ"א וידיד גדול של ישראל, לבין משלחת ישראלית בראשות יו"ר ההתאחדות לכדורגל עופר עיני, המנכ"ל רותם קמר והיועץ המשפטי אפרים ברק. אחרי הכל, רק ב-29 במאי בקונגרס פיפ"א בציריך, שיבחר את הנשיא הבא של הארגון - תעלה כסעיף חמש על סדר היום הבקשה של ההתאחדות הפלסטינית להשעות את ישראל מכל פעילות בינלאומית, על כך שהיא משבשת את התפתחות הכדורגל שלה בגלל מדיניות ישראל כלפי הרשות הפלסטינית ורצועת עזה. המינגלינג באופ"א לא נועד לגרום לפלאטיני לכפות משמעת קונפדרטיבית - ספק אם הוא מסוגל - אלא לנסות ולמצוא דרך להוריד את ההצעה מסדר היום, אולי דרך הצהרה משותפת.

קצת היסטוריה: ב-1992 אימצה פיפ"א את החלטת האו"ם לחרם על יוגוסלביה בעקבות המלחמה בבוסניה, השעתה אותה, והביאה לסילוקה מיורו 1992 בשבדיה. לישראל מעמד הרבה יותר חלש בפיפ"א. ב-1978 סולקה ישראל מהקונפדרציה האסיינית, ועד לקבלתה ב-1990 לאופ"א, הייתה נטולת יבשת. הפלסטינים שואפים לדחוק את ישראל למעמד של דרום אפריקה, שבשל משטר האפרטהייד הורחקה מכל מפעל ספורטיבי למשך שנים ארוכות.

מה דרוש כדי לסבך את ישראל? בהתאחדות גילו כי הרוב הנדרש להטיל על ישראל סנקציות עומד על שלושה רבעים מכלל המדינות שישתתפו בהצבעה בפיפ"א (למעלה מ-200 מדינות), ולא שני שלישים כפי שההנחה רווחת - כך שקיימת אופטימיות גדולה לגבי הסיכויים כי ישראל "תשרוד" (דרושים לישראל 52 קולות בלבד), אבל הבעיה היא שכל רוב מעל 50%, והעלאת נושא כזה להצבעה בתקופה בה ישראל חלשה במישור הדיפלומטי - ובהתאחדות טוענים שלא סתם הוגשה הבקשה ארבעה ימים לאחר הבחירות בישראל שהכתירו שוב את בנימין נתניהו לראש הממשלה - תגרור אפקט דומינו שעלול להשפיע על הענפים האולימפיים, על מעמד ישראל בוועד האולימפי ובהתאחדויות שבהן יהיה קל יותר לסלק את ישראל. זו גם הסיבה לדאגה הגדולה שמערבת בעניין גורמים בכירים במשרד החוץ ובמשרד ראש הממשלה.

ולכן הצירוף של עו"ד אפרים ברק לפגישה אתמול ולפגישה בשבוע הבא עם נשיא פיפ"א, ספ בלאטר, נועדה לנסח הצהרה ברורה שתאפשר לראש מנגנון הבטחון הפלסטיני לשעבר והיום נשיא ההתאחדות הפלסטינית - שהוא גם השר הממונה על הספורט ברשות וגם יו"ר הוועד האולימפי - ג'יבריל רג'וב - לרדת מהעץ עליו עלה.

***

מהפגישות בולטת היעדרותו של מחזיק תיק החוץ בהתאחדות לכדורגל, היו"ר לשעבר אבי לוזון, שהוא חבר הוועד הפועל של אופ"א. לוזון הוא נשק יום הדין במקרה הזה, והוא יישמר לקונגרס עצמו, בו יהיה נוכח בכל מקרה. שם יש לקשרים האישיים שלו עם ראשי פיפ"א ואופ"א, וראשי התאחדויות שונים, בכלל זה אחד מסגני נשיא אופ"א, הטורקי סנס הרציק, ואחד מסגני נשיא פיפ"א, הנסיך הירדני עלי (אחיו למחצה של המלך עבדאללה ומתמודד בבחירות הקרובות מול בלאטר), ערך רב.

גורמים בהתאחדות טוענים כי לרג'וב יש מניע אחד ברור: הרצון שלו לצבור הון פוליטי ברשות לקראת הבחירות שיכתירו את יורשו של אבו מאזן כראיס. לרג'וב אין טענות ספציפיות להתאחדות לכדורגל, אבל הוא מבין קצת בדעת קהל ולא לחינם גם דרש להעלות את הנושא בקונגרס הקרוב.

הדרישות שלו - מלבד דרישות פופוליסטיות כמו ענישה חמורה כנגד בית"ר ירושלים על מדיניות גזענית (ומה עם לאציו, פיינורד או אתלטיק בילבאו?) - הן ברורות: תנועה חופשית, ללא בדיקות משפילות, של שחקנים ונבחרות פלסטיניות מהרצועה לגדה ובחזרה, בכלל זה ציוד, אפילו ציוד אלקטרוני שחייב בשיקוף בכל מדינה; תנועה חופשית של נבחרות אורחות למגרש הביתי של הנבחרת ברמאללה, וזה כולל נבחרות ממדינות אויב לישראל.

מדובר כמובן בדרישה סנסציונית. מאז פיגועי ה-11 בספטמבר, נוקטות מדינות מערביות רבות בסידורי בטחון קפדניים במעברי הגבול שלהן וכנגד אף אחת מהן לא הוגשה תלונה בפיפ"א, כמו גם העובדה כי גם שחקנים ישראלים נתקלים לא אחת בסירוב להיכנס למדינות מוסלמיות יחד עם קבוצותיהם. לכולם גם ברור כי סידורי הבטחון בישראל מוכתבים על-ידי הרשויות ולא על ידי ההתאחדות הישראלית, אבל בפיפ"א בכל זאת הגיעו להחלטה כי אין סיבה לפסול את ההצעה הפלסטינית, לאחר פעמיים שהנושא עלה וירד מסדר היום, לפני המונדיאל בברזיל ובקונגרס במאוריציוס. בהתאחדות אמרו אתמול: "אנחנו לא יכולים לקרוא למדינה להתאבד בגלל כדורגל".

***

ההגעה של בלאטר פעמיים לארץ, לשיחות עם ראש הממשלה נתניהו, היו בנושא הזה. לראשי פיפ"א ברור כי לא ניתן להעניק מעבר חופשי, אבל הבנות אחרות כבר הושגו, גם מול רג'וב עצמו ומתאם הפעולות הקודם בשטחים האלוף איתן דנגוט: הגשת בקשת מעבר בהתראה של 21 יום בלבד או מעבר נבחרות ממדינות אויב דרך גשר אלנבי. פיפ"א כבר ניסחה את חוזר 1385 שנועד ליצור פרוצדורה שתקל על העניין, תוך קביעת גורמים מקשרים בין ההתאחדויות למנגנוני הביטחון הישראלים, נהלי בקשות וכו'. רג'וב רוצה הכל, ובהתאחדות גם מודאגים מכך שהוא מנצל את התחרות בשוק התקשורת האלקטרונית בישראל כדי לקבל זמן שידור.

בהתאחדות אומרים: "הרבה פעמים הסנטימנט כלפי הפלסטינים מכתיב החלטות לא הגיוניות". שם חוששים ממחטף פלסטיני ב-29 במאי, אבל בונים גם על הפתעות בהצבעה ממקומות לא צפויים, כמו למשל קטאר, שההנחה הרווחת כי תרצה ליישר קו עם ראשי פיפ"א שהצילו לה את קיום המונדיאל ב-2022.

סימני השאלה גדולים: האם יצליחו אופ"א ופיפ"א להוריד את רג'וב מהעץ, ואם לא - האם יכפה פלאטיני משמעת קונפדרטיבית, בכלל זה על מדינות מוסלמיות כמו טורקיה, בוסניה, אלבניה, אזרבייג'אן וקזחסטן, ואם לא, האם יהיה די מדינות מערביות שיצביעו עם ישראל. בהתאחדות סיכמו אתמול: "אנחנו לא בפאניקה, אבל יש סיבות גדולות להיות מודאגים".

***

בהודעה רשמית של ההתאחדות לכדורגל נמסר: "יו"ר ההתאחדות עופר עיני, המנכ"ל רתם קמר והיועץ המשפטי עו"ד אפרים ברק סיימו פגישה שנמשכה למעלה משעה עם נשיא אופ"א, מישל פלאטיני, המנכ"ל ג'יאני אינפנטינו והצוותים המשפטים, בנושא הבקשה שהגישה ההתאחדות הפלסטינית להשעות את ישראל מחברותה בפיפ"א. בפגישה הבהיר פלאטיני, כי אופ"א תפעל בכל הדרכים האפשריות כדי לסייע להתאחדות הישראלית ואמר כי אם בכל זאת הדבר יגיע לכדי הצבעה בקונגרס פיפ"א ב-29 במאי בציריך, אופ"א תתייצב לצד ישראל. פלאטיני הדגיש כי ישראל היא חלק בלתי נפרד מאופ"א, חברה שוות זכויות ורצויה במשפחה".