חודשים ספורים אחרי שיצרנית הממתקים כרמית הגיעה להבנות מול שטראוס, בדבר קבלת פיצוי בגין הכשלת ניסיון ההחדרה של מותג השוקולד קדבורי לישראל בתחילת העשור הקודם, גם בעל השליטה ויו"ר כרמית, לני סאקסטין, צפוי ליהנות מסוכריה מתוקה מהפרשה.
כרמית זימנה אסיפת בעלי מניות מיוחדת לחודש הבא, שתתבקש לאשר הענקת בונוס חד פעמי בסך 150 אלף שקל לסאקסטין כיו"ר, "בגין פועלו בעשר השנים האחרונות בגיבוש הראיות וניהול המשפט מול שטראוס עלית בעניין קדבורי, כולל ניהול מו"מ לגיבוש הסכם הפשרה במשפט".
סכום זה משקף דמי ניהול של כחודשיים וחצי להם זכאי סאקסטין מהחברה, ששילמה לו בשנה שעברה 1.1 מיליון שקל - מהם 125 אלף שקל מענק והיתרה דמי ניהול.
דירקטוריון כרמית, שאישר את הבונוס, ציין בהחלטתו כי סאקסטין היה "גורם משמעותי בהצלחת המשא ומתן מול שטראוס עלית, ובתוצאות הסכם הפשרה", וכי הבונוס תואם את מדיניות התגמול של החברה.
עוד הוסיפו בדירקטוריון כי "הכנסות עתידיות בגין מכירות לשטראוס, כפי שיתקבלו בהתאם להסכם הפשרה ויתבטאו ברווח הנקי של החברה, יילקחו בחשבון בבונוס השנתי של סאקסטין בשנים הבאות, בהתאם להוראות הסכם הניהול שלו".
בספטמבר האחרון עדכנה כרמית כי קבוצת שטראוס, שבהנהגת עופרה שטראוס, תפצה את כרמית בסכום של כ-9 מיליון שקל, ובנוסף תתחייב לרכוש מכרמית מוצרים שישמשו את שטראוס כחומרי גלם בהיקף כולל של 50 מיליון שקל, במשך תקופה של 4-10 שנים.
סכום זה מבטיח לכרמית את הגדלת מחזור המכירות, שעמד בשנים האחרונות על כ-125 מיליון שקל, והסכם הפשרה צפוי להגדילו בעד 10% לשנה.
הפשרה היטיבה עם דוחות 2014
הפשרה בין הצדדים גובשה לאחר שב-2010 הגישה כרמית תביעה נגד שטראוס ונגד מספר נושאי משרה בכירים בה, בטענה כי שטראוס פעלה למנוע בכל דרך את כניסת מוצרי קדבורי לשוק, ובעקבות זאת החליטה ב-2005 קדבורי הבריטית לנתק את יחסיה עם כרמית.
טרם הגשת התביעה על ידי כרמית, נחקרה הפרשה ברשות להגבלים עסקיים, עקב חשדות כי שטראוס טרפדה את יבוא מוצרי קדבורי לארץ, ששווקו באמצעות כרמית בתחילת העשור הקודם. שטראוס טענה כי כישלונה של כרמית נבע מסדרה של החלטות עסקיות שגויות.
הפיצוי שהתקבל משטראוס סייע לכרמית לסכם את 2014 עם רווח של 5.3 מיליון שקל - בדומה לרווח ב-2013, למרות שהרווח הגולמי שלה נשחק ב-13.5% אשתקד ל-28 מיליון שקל, ושיעורו מהמכירות ירד מ-26.6% ל-22.6%.
את עיקר השחיקה בשורה הגולמית ייחסה כרמית ל"עלייה במחירי הקקאו, גידול בהוצאות השכר וגידול בהוצאות חרושת (עלות ייצור המוצרים, א' ל')".
הכנסותיה של כרמית בשנת 2014 עלו בשיעור מתון של 1.5%, ובזכות הכנסה של 9.2 מיליון שקל בגין ההסכם עם שטראוס, הרווח התפעולי שלה זינק ב-67% ליותר מ-8 מיליון שקל. אולם, עלייה בהוצאות מימון ובתשלומי מסים מנעו מהחברה להציג שיפור בשורה התחתונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
