פנויים להובלה? לא ממש

רבים מהמובטלים מכריזים בכותרת הפרופיל המקצועי שלהם ברשת הלינקדאין - אני פנוי להובלה.

אכן, באנגלית זה נשמע יותר טוב - Looking for my next challenge - אבל המסר הוא אותו המסר: "אני לא עובד כבר הרבה זמן, התייבשתי, תעשו טובה וקחו אותי לעבודה". רוב הסיכויים שמדובר במובטל שפוטר, וגם אם לא, הקורא המצוי, ובוודאי המעסיק הפוטנציאלי שנתקל בהכרזה, מסיק שמדובר במפוטר שמודה בראש חוצות "לא הייתי מספיק טוב אז פיטרו אותי (גם אם בראיון אני מספר שהיו שינויים ארגוניים)".

כל זה מכותרת של חמש מילים? כן, ואפילו יותר גרוע. המובטל כותב "מחפש את האתגר הבא" והקורא מבין "אני נואש, כבר אין לי ברירה, מוכן להתפשר ביג טיים". המובטל מאמין שהגדיל את סיכוייו למצוא עבודה מהר יותר אבל הפרשנות של המעסיק למסר התמים (לכאורה) הזה היא הפוכה, כי בעיני מעסיקים מובטל נחשב סחורה פחות טובה, בטח אם הוא מכריז על כך בראש חוצות. מבחינתם הנ"ל ניסה כבר הכל, אין לו לא מה להפסיד, הוא הולך על כל הקופה.

עובד עובד שווה יותר מעובד לא עובד

סיפור קטן להמחשה. לפני מספר שנים פגשתי סמנכ"לית משאבי אנוש מחברת היי-טק ותוך כדי שיחה היא שאלה האם אני מכירה מרקום (מנהל תקשורת שיווקית) טוב. עוד לא הספקתי לפתוח את הפה והיא הכריזה "אבל אנחנו מחפשים מישהו טוב, לא כזה שמחפש עבודה". לצערי הסמנכ"לית הזו מייצגת את מרבית המעסיקים במגזר העסקי, למעט כאשר נדרשים עובדים בלתי מקצועיים בשכר נמוך, או כשיש מחסור נקודתי בבעלי מקצוע ספציפיים. בדרך כלל כשבפני הארגון עומדות מספיק אלטרנטיבות יעדיפו לזמן לראיון מועמדים עובדים, למרות שזמינותם לתחילת עבודה נמוכה יותר, למרות שמחירם גבוה יותר. למה? כי כשמישהו מעסיק אותך המסקנה המתבקשת היא שכדאי לו, שאתה מספק את הסחורה, ועל-כן גם לי כדאי. כשאף אחד לא מעסיק אותך, גם לי לא כדאי (לקחת סיכון מיותר, שהרי יש מספיק עובדים עובדים טובים, למה אני צריך להסתכן עם עובדים לא עובדים).

בעולם העבודה, כמו בזוגיות, המיצוב הנואש לא עושה טוב לאנשים. כשם שבני זוג פוטנציאליים נרתעים מאנשים המשדרים נואשות, גם שוק העבודה לא אוהב אותם. זה בסדר לחפש בן זוג או עבודה, אבל אין סיבה לשדר לחץ וייאוש, לא בג'יי-דייט ולא בבליינד-דייט, לא בלינקדאין ולא בראיון - אחרת גם התפקיד וגם השכר יראו בהתאם. האמת, בינינו, זה לא סקופ כזה גדול, שהרי רוב האנשים ממשיכים לכתוב בקורות-חיים שהם עדין מועסקים, למרות שסיימו את התפקיד האחרון לפני שנה ויותר.

כשהגמל לא רואה את הדבשת שלו

אז מה בכל זאת עושים? מסתפקים בכותרת פרופיל הכוללת את הגדרת המקצוע שלכם - הגדרה ברורה ובמילים שהשוק מגדיר אותו - ללא התוספת 'פנוי להובלה'. חשוב מאוד להימנע מכותרת עמוסה ברשימת מקצועות אופציונאליים, אחרת תמותגו גם כמובטלים וגם 'כולבוייניקים' - והנה לכם חבטה נוספת ומיותרת לתדמית המקצועית. ואם יש לכם מספר אלטרנטיבות מקצועיות בחרו בזו עם ההסתברות הגדולה ביותר לגיוס. איך יודעים? זהו את המקצוע שהניסיון התעסוקתי שלכם תומך בו בצורה הכי טובה (רצוי שיהיה זה המקצוע בו עסקתם בתפקידכם האחרון), ושהביקוש אליו גבוה דיו. ומה עושים עם העובדה שבגוף הפרופיל כתוב שכבר סיימתם את התפקיד האחרון? אז כתוב. דבר אחד הוא לדעת שאתם מובטלים, דבר אחר להאמין שאתם גם נואשים.

קוריוז קטן לסיום. מספר חודשים לאחר פגישתי עם סמנכ"לית משאבי האנוש, חברת ההיי-טק בה עבדה נרכשה על ידי קונצרן ענק. כשהתעניינתי האם היא בסכנת פיטורין ענתה לי בלי להתבלבל "בינתיים לא, אבל גם אם כן זה לא נורא. לא יזיק לי לנוח בבית חצי שנה-שנה".

הכותבת היא מומחית לניהול קריירה. לתגובות: orna@rudi-cm.com