די עם הפרובוקציות

היום (ב') אחר הצהריים תפורסם החלטת הריבית של בנק ישראל לחודש מאי. במהלך החודש עלו מדרגה הפרובוקציות שמנסות לעודד את הבנק להפתיע ולהפחית את הריבית לאפס ואף לרמה שלילית. ל-HSBC הצטרפו עוד בנקים זרים, האחרון שבהם מריל לינץ' בסקירת סוף השבוע שלו, ושמענו גם מספר כלכלנים מקומיים הטוענים שלבנק ישראל אין ברירה והוא יהיה חייב להפחיתה. האמנם יעשה הלחץ את שלו? קשה לי להאמין.

אין ספק כי התומכים בהפחתת ריבית מונעים מאינטרס ברור או לחילופין לוקים בחוסר הבנה מוחלט של תמונת המשק הישראלי. עידן הפחתות הריבית בכל העולם קרוב למיצוי. כל קובעי המדיניות מודעים לחומר הנפץ שבידיהם ולסכנות הטמונות בניפוח בועות נכסים פיננסיים ונדל"ן. עם חומר נפץ מטפלים בעדינות רבה ולפני שימוש בוחנים היטב אם תנאי השטח מחייבים שימוש בו. כל הנתונים המתפרסמים בישראל בחודשים האחרונים מעידים על כך שהמשק הישראלי צועד בדרך הנכונה ושאין לו כל צורך בתמריץ נוסף, במיוחד שאין בתמריץ זה מאומה מלבד אפקט פסיכולוגי.

שתי הסיבות המרכזיות בגינן תומכים אותם גורמים בהפחתת ריבית הינן האינפלציה הנמוכה הנמצאת כבר זמן רב מתחת לקו היעד התחתון ושער סל המטבעות הנמצא בשפל מדאיג שמן הראוי שידליק נורה אדומה.

לגבי האינפלציה, נראה לי שמישהו שכח כמה דברים בסיסיים. מחירי הסחורות ובראשן הנפט צנחו בשנה האחרונה; מהפכת התקשורת עדיין נמשכת והצרכן נהנה מהפחתות מחירים בתחום חדשות לבקרים; שירותים חיוניים כמים וחשמל הוזלו; השמיים הפתוחים תורמים לירידה במחירי החופשות לחו"ל הגוררת גם ירידה במחירי החופשות בארץ; מהפכת הקניות ברשת תורמת להפחתת מחיריהם של מוצרים רבים. אז כמובן שהאינפלציה אפסית, אולם לא בגלל היעדר ביקושים והאטה במשק. הפחתת הריבית לא תסייע כהוא זה להשבת האינפלציה אל טווח היעד. יתרה מכך, מחירי הנפט החלו לעלות, המדדים הקרובים צפויים להיות חיוביים והערכות כלכלני בנק ישראל והמשק מצביעות על חזרה לתוואי הרצוי גם ללא תמריצים מיותרים להם עלול להיות מחיר מסוכן.

אז מה נשאר? שער סל המטבעות, שאכן שוב נושק לשפל, ובבעיה זו אכן חייבים בנק ישראל והאוצר לטפל על מנת להשאיר את המשק על פסי הצמיחה. אולם האם הפחתת הריבית תשרת מטרה זו? בוודאי שלא. ומי שזקוק היה להוכחה נוספת לכך קיבל אותה לפני חודשיים - אז הפתיע בנק ישראל והפחית את הריבית לשפל היסטורי. תוך פחות מחודשיים נעלם אפקט הפיחות כלא היה, ללמדכם שברמות אפסיות השפעת הריבית על שער החליפין הינה שולית וזמנית לחלוטין וכי דרך הטיפול בסוגיית שער החליפין שונה לגמרי.

מי שעקב אחר המסחר בשוק המט"ח המקומי בשבוע האחרון ראה את הפעילות שבכללי המשחק של היום ניתן לכנותה חוקית אך מסריחה: הפעלת לחץ מכירות בשעות מסחר דלילות בימי שישי, בערב החג ואחרי פרסום השער היציג על מנת להשפיע על שערים; תיקוני שער ללא מחזור בשעות הלילה וניצול המסחר התזזיתי בצמד אירו/דולר על מנת ליצור שינוי חד צדדי ההולם את שאיפת הפעילים לראות שקל חזק. כל אלו מחייבים פריצת דרך חדשה בטיפול בסוגיית שער החליפין שהצלחתה תלויה במידת שיתוף הפעולה בין בנק ישראל והאוצר. כשהפעילים יבינו ויאמינו שכללי המשחק השתנו, רק אז נוכל לראות את שער סל המטבעות במקום ריאלי.

את כל זה להערכתי מבינים גם בבנק ישראל ועל כן אופתע אם ייכנע הבנק לתכתיבים אינטרסנטיים ויסתפק בהפחתת הריבית.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים.

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.