בנק ישראל יעדיף להמשיך "לאיים" בנקיטת צעדים לא שגרתיים מאשר לממשם בפועל. לכן, בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטתו מחר. כך מעריך אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, בסקירתו השבועית.
זבז'ינסקי מציין מספר נימוקים מרכזיים שיביאו לכך שקרנית פלוג וחברי הוועדה המוניטארית יעדיפו לא לפעול.
■ הנתונים הכלכליים במשק ממשיכים להצביע על התרחבות בפעילות.
■ בשבוע האחרון השקל נחלש במקצת ביחס לסל המטבעות ובסה"כ התנהגותו ביחס לדולר לא הייתה שונה מהתנהגות הדולר בעולם. אין לחצים ספקולטיביים על השקל שבנק ישראל יכול להשפיע עליהן. לכן, לכל צעד שלו תהיה השפעה לטווח הקצר בלבד, כפי שהיה כל פעם במקרה של הורדת הריבית בישראל בשנה האחרונה.
■ מחירי הנפט עלו מתחילת החודש בכ-17% במונחים שקליים וצפויים להוסיף כ-0.2% למדד של חודש מאי. העלנו את התחזית למאי ל-0.3%.
■ מלחמת המטבעות נרגעה במקצת לעת עתה. בחודש אפריל רק ארבע בנקים מרכזיים בעולם, כולם במדינות קטנות, הורידו את הריבית (ג'מייקה, הונגריה, סרי לנקה וסרביה) בהשוואה ל-10 בנקים בחודש מרץ.
■ ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח עלו בחודש האחרון. גם ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 החודשים הבאים עלה מ-1.0% בחודש הקודם ל-1.1% החודש.
■ כמות הכסף במשק עלתה בשנה האחרונה בשיעור של 48.4% (לעומת 39.2% לפני חודש) הגבוה ביותר מאז המשבר בשנת 2008 והגבוה ביותר בעולם (ראו תרשים 14).
■ נתוני שוק הנדל"ן מצביעים על המשך התנפחות בועת המחירים והאשראי ואף בקצב מואץ.
איילת ניר הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות 'יצירות' מעריכה אף היא שוועדה המוניטרית תבחר להמתין עם ההחלטה להפחית את הריבית במשק, ותותיר את הריבית על כנה.
אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, מציים כי "בנק ישראל יותיר להערכתנו את הריבית על כנה. מכיוון שכל צעד נוסף של בנק ישראל (הפחתת הריבית ל-0% או לרמה שלילית, תוכנית רכישות מט"ח חדשה, הרחבה כמותית, שער רצפה וכו') הוא צעד משמעותי מאוד מבחינה הצהרתית, בבנק יחכו לדעתנו עם צעד זה עד אשר לא תהיה להם ברירה. נכון להיום זה לא המצב, בעיקר בגלל שני גורמים: שער חליפין וציפיות האינפלציה. בכל הנוגע לשער החליפין של השקל מול הסל הרי שהוא גבוה ב-0.5% לעומת רמתו ערב הפחתת הריבית האחרונה כך שבבנק ישראל יכולים לומר עדיין שההפחתה האחרונה עבדה וכי כרגע אין צורך בהפחתה נוספת".
בגזרת הציפיות האינפלציוניות, העלייה שנרשמה בציפיות בכל הטווחים בחודשיים האחרונים מורידים משמעותית את הלחץ מהבנק להפחית את הריבית פעם נוספת. אם בפברואר ציפיות האינפלציה בטווחים הקצרים היו מתחת לטווח התחתון של יעד האינפלציה (עד 4 שנים) הרי שכיום הציפיות נמצאות בתוך היעד בכל הטווחים (ראה גרף מטה). בסביבה זו אין טעם להפחית שוב את הריבית ולבזבז תחמושת מוניטארית יקרה כל כך. עם זאת, במידה והשקל יחזור להתחזק בשבועות הקרובים יתכן בהחלט ובבנק ישראל יפחיתו את הריבית באחת מהפגישות הבאות, אומר גרינפלד.
דודי רזניק, מנהל מחקר אג"ח בלאומי שוקי הון, מציין בסקירתו כי "על אף ההסתברות הגלומה בשוק להורדת ריבית, נראה כי בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי, לפחות חודש אחד נוסף. הערכה זו משקפת את היעדר התווספות נתונים, למעט התחזקות קלה של השקל, התומכים בהפחתה נוספת של הריבית כרגע".
גם כלכלני בית ההשקעות הלמן אלדובי מעריכים כי הריבית תיוותר ללא שינוי, זאת על מנת לאפשר לבנק ישראל להמתין למדד המחירים לחודש אפריל אשר הינו גבוה היסטורית ועל מנת לבחון את ההתפתחויות הכלכליות במשק ואת השפעתה של הורדת הריבית האחרונה.
בניגוד אליהם, כלכלנים בבנקים הזרים משוכנעים: בנק ישראל צפוי להחליט בשלושת החודשים הקרובים על הורדת ריבית נוספת לאפס ובעקבותיה עשוי להמשיך בהורדות הריבית ולהכריז על צעדי הקלה כמותית. ביום רביעי מריל לינץ' הודיע כי הוא מצפה להחלטה על הורדת הריבית מ-0.1% לאפס בישיבתה הקרובה של הוועדה המוניטרית ב-27 לאפריל (יום שני הקרוב). במריל לינץ' הוסיפו עם זאת הסתייגות וציינו ש"בנק ישראל אוהב להפתיע את המשקיעים כך שייתכן שהורדות הריבית יעוכבו". לעומתו RBS סבור כי הבנק המרכזי לא יקבל החלטה על הפחתת ריבית בישיבה הקרובה, אך צופה כי הורדת הריבית תתרחש בכל-זאת במהלך שלושת החודשים הקרובים.
אגב, לפי סקר "בלומברג", 17 מתוך 20 כלכלני המאקרו מעריכים שהריבית תישאר מחר ללא שינוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.