"האיש שלא רוצה את טבע": מי אתה, יו"ר מיילן רוברט קורי?

מיילן רוצה לרכוש את פריגו אך פריגו לא רוצה להירכש על ידי מיילן. טבע הישראלית רוצה לרכוש את מיילן אך מיילן לא רוצה להירכש על ידי טבע. את מה שקורה בשבוע האחרון בתעשיית התרופות העולמית אפשר בקלות לתאר כקרב הטיטאנים - קרב שיש לו את הפוטנציאל לשנות את עתיד תעשיית הפארמה העולמית כולה. הקונסולידציה שאפיינה תעשייה זו כמעט מרגע היוולדה יצרה כעת הווה שבו לענקיות כמו מיילן וטבע אין כבר את מי לרכוש אלא רק האחת את השנייה. כל אחת רוצה להיות מספר 1, והתוצאה היא קרבות שליטה די מרתקים.

ובמרכז הקרבות האלו נמצא איש אחד ויחיד, שבידיו למעשה מצויים המפתחות לעתיד תעשיית הגנריקה: רוברט קורי, יו"ר מיילן. הוא האיש שקובע את תג המחיר לפריגו (שכאמור, עדיין מסרבת להירכש על ידה), והוא האיש שאומר כרגע "לא" להצעת הרכישה של טבע, ומאלץ את ארז ויגודמן, מנכ"ל טבע, לכתוב לו מכתב שניסוחיו קצת הזכירו לנו מכתבי אהבה, ומטרתו לשכנע את קורי שטבע היא הנסיך על הסוס הלבן של מיילן. קורי הוא האיש שבמרכז הדרמה לעיל, ולכן החלטנו שכדאי שתכירו אותו קצת יותר לעומק - על אחת כמה וכמה כשהוא נחשב לאחד היו"רים הססגוניים שיש בוול סטריט. קריאה נעימה.

קורי (Coury) נולד לפני 54 שנה, והוא אמריקאי ממוצא לבנוני (כן, לבנוני). כיו"ר מיילן הוא מכהן ממאי 2009, אך את מיילן הפך למה שהיא עכשיו בגלל כהונה לא קצרה כמנכ"ל החברה - בין ספטמבר 2002 לדצמבר 2011. כמעט בכל אפשרות שניתנת לה, מיילן מחמיאה לפועלו של קורי, ומתארת כיצד הפך אותה מחברה בינונית בשוק הגנריקה לאחת משלוש חברות הגנריקה הגדולות על פני הגלובוס. "תחת מנהיגותו בעלת החזון", כותבת מיילן במסמכיה, הוביל אותה קורי לסדרת רכישות (ביניהן של פעילות הגנריקה של מרק) שהפכו אותה, בין היתר, לחברה שמאיימת לאתגר את הקופקסון של טבע (וזו הערת הכותבת, לא הערת מיילן).

עד גיל 41, אז התמנה למנכ"ל מיילן, קורי כלל לא עבד בתעשיית הפארמה. היה לו בוטיק לייעוץ עסקי שאותו פתח בשנת 1989 - כשהיה בן 28. להקמת בוטיק זה, קדמה פתיחה של חברה לניהול פיננסי (The Coury Financial Group) כשהיה רק בן 23. בין עבודותיו כיועץ עסקי, ליווה קורי את רכישת Crown Communication תמורת 181 מיליון דולר לחברת Castle Tower. כעת, החברה הממוזגת הזו נסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של 29 מיליארד דולר, ולקורי היה חלק בהנפקתה הראשונית שבכלל התבצעה בנאסד"ק בחורף 1998. לקורי יש תואר ראשון בהנדסה תעשייתית מאוניברסיטת פיטסבורג, העיר שבה גדל ובה הוא מתגורר.

קורי מתגורר עם משפחתו בפרבר ששמו נווילווד הסמוך לעיר פיטסבורג שבמדינת פנסילבניה - די קרוב למקום מושבה של מיילן ששווה כעת 37 מיליארד דולר. כשאנחנו אומרים "משפחתו", אנחנו מתכוונים למשפחה די גדולה. לקורי ולאשתו רוזמרי יש שמונה ילדים (כן, זו לא טעות - שמונה) והמוכר שבהם הוא טינו, זמר לרגע, שכתבה ב"וול סטריט ג'ורנל" על נוכחות אביו בהופעותיו הפכה אותו להרבה יותר מוכר מקריירת השירה הקצרה שלו (ועל כך בהמשך).

קורי ידוע כפעיל למען שיפור חיי הקהילה בעירו, פיטסבורג, ובפנסילבניה בכלל. בעברו הלא רחוק דחף להקמת קבוצת בייסבול לילדים ששיחקה את משחקיה באצטדיון חדש שנבנה במחוז וושינגטון (חלק ממדינת פנסילבניה).

ועכשיו נחזור ל"וול סטריט ג'ורנל" ולתכיפות שבה קורי השתמש במטוס המנהלים של מיילן, בין היתר, כדי להגיע להופעות של בנו. מיילן מאפשרת לקורי להשתמש במטוס לצורך נסיעות פרטיות. בדצמבר 2012 טען היומון האמריקאי כי קורי מנצל יתר על המידה את המטוס של החברה, בין היתר, לצורך נסיעות להופעות של אחד מבניו, אז כוכב פופ צעיר.

היומון סיפר כי לקורי האב יש עסק צדדי, חברת תקליטים ששמה Eleventh Records ושמטרתה העיקרית היא לקדם את קריירת הפופ של בנו טינו (Tino) או בשמו המלא: רוברטינו (Robertino). טינו (הילד השני של קורי), בן 26, הוציא עד כה שלושה סינגלים ואלבום מלא (הסינגל השלישי והאחרון וכך גם האלבום יצאו במהלך 2012). קריירת הפופ הדי מדשדשת של קורי ג'וניור - בלשון מעטה - ממש לא הפריעה לאביו לקפץ בין הופעות שלו, הודות למטוס המנהלים שבבעלות מיילן - כך לפחות לפי ה"וול סטריט ג'ורנל".

שימוש במטוס החברה למטרות פרטיות

לפי העיתון, רישומי טיסות מוכיחים כי אחד משני מטוסי המנהלים שברשות מיילן טס בתדירות גבוהה לאותן ערים שבהן הופיע טינו. בחלק מהמקרים המטוס טס ישירות מעיר אחת שבה הייתה הופעה של טינו, לעיר אחרת שבה הופיע. "לדוגמה", מתאר ה"וול סטריט ג'ורנל", "ב-3 ביולי 2010 הופיע טינו בשעת לילה מאוחרת במועדון לילה בסינסנטי, אוהיו. בשעה 3:18 לפנות בוקר המריא המטוס של מיילן מסינסנטי לפאלם ביץ', פלורידה. הוא נחת שם בחמש לפנות בוקר, ובהמשך אותו יום קורי ג'וניור הופיע שם במסגרת חגיגות ה-4 ביולי".

העיתון נותן דוגמאות נוספות (לטענתו יש בידיו לפחות תריסר כאלו), והשורה התחתונה של כולן היא אחת: למרות שהחברה מאפשרת לו, קורי משתמש באופן חריג במטוס המנהלים של החברה לצרכיו האישיים. במילים אחרות, כשר אבל מסריח, ולא יעזור שדוברת החברה מציינת בפני העיתון כי "לקורי ובני משפחתו מותר להשתמש במטוס, כולל במסגרת ניהול הקריירה של בנו, ולכל בן משפחה מותר לטוס בו, כל עוד קורי האב נמצא על אותה טיסה".

החשיפה של ה"וול סטריט ג'ורנל" חידדה מחקר שהצגנו ב"גלובס" בעבר - מחקר שדירג את מיילן במקום השני והלא מכובד מתוך 18 חברות שנסחרות במדד S&P 500, שעלויות הנסיעות הפרטיות של המנכ"ל או היו"ר במטוס המנהלים שבבעלותן הן הגבוהות ביותר, נכון לנתוני 2011. בשנה זו העלות הייתה 501 אלף דולר, בשנת 2012 מדובר היה על 473 אלף דולר, ובשנת 2013 - 542 אלף דולר. במילים אחרות, הביקורת של ה"וול סטריט ג'ורנל" לא ממש הזיזה לקורי.

והנה עוד משהו שלא מחמיא לממשל התאגידי של מיילן, לפי ה"וול סטריט ג'ורנל": למשפחתו יש עסק צדדי שני שמרוויח מקופתה של מיילן: חברת השקעות ששמה Coury Investment Advisors, שמנוהלת על ידי שניים מאחיו, גרג ופול, ושימשה במשך שנים כמנהלת ההשקעות של תוכניות הפנסיה של עובדי מיילן.

קורי, כאמור, לא ממש מתרגש מהביקורת של ה"וול סטריט ג'ורנל" עליו ועל הממשל התאגידי של מיילן, וממשיך להשתמש בנכסי מיילן לטובתו האישית ולצורך מינוף שמו - בניגוד גמור למקובל בוול סטריט. בשנת 2013, לדוגמה, השיקה מיילן את משרדיה החדשים בעיר פיטסבורג, ושמם: The Robert J. Coury Global Center (ראו תמונה). המשרדים, שפרוסים על שטח של 26 מ"ר, נבנו מתוך מטרה לשמור על איכות הסביבה, דהיינו ירוקים.

קורי לא ממש חובב את חברות הייעוץ לבעלי המניות שקרנן עולה ככל שיש יותר מאבקי שליטה. בארה"ב יש 2 כאלו, ISS ו-Glass Lewis, ובתחילת השנה השמיע קורי (שבכלל, ידוע כיו"ר שלא חושש להביע את דעותיו) את דעתו עליהן. "כולנו צריכים לשחק לפי אותם חוקים, אך חברות ייעוץ אלו אינן עושות זאת". לקורי יש בטן מלאה על חברות כאלו, בין היתר מכיוון שבמשך כהונתו כמנכ"ל מיילן נאלץ להיאבק במיליארדר קארל אייקן שניסה להשתלט על החברה. קורי טען כי לחברות אלו יש נטייה למנוע מבעלי מניות לשמוע את דעת הנהלת החברה שעומדת במרכז מאבק שליטה, ואף ביקש מהרשות לני"ע האמריקאית כי תמנע מבעלי מניות להשתמש בזכויות ההצבעה שלהם כל עוד לא שמעו את הצד של הנהלת החברה.

והנה עוד דוגמה לבוטות של קורי - דוגמה שדי קשורה לאפשרות שתירכש על ידי טבע. בשנת 2013, בכנס משקיעים של גולדמן זאקס, הגיב קורי לשמועות חוזרות ונשנות על עסקה כזו או אחרת ולא משנה מול איזו חברה. "נמאס לי מהשאלה 'האם?'", אמר. "אם לדודה שלך היו ביצים, היא הייתה צריכה להיות הדוד שלך, נכון?"

לקורי אין בכלל בעיה להתעמת אפילו עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לפחות דרך מאמר פרי עטו שקיבל בקיץ האחרון במה בעיתון USA Today. הרקע למאמר היה רכישת עסקי הגנריקה של Abbott על ידי מיילן - רכישה שאפשרה למיילן להקטין את חבות המס שלה בארה"ב. עסקה זו ודומות לה גרמו לאובמה לטעון כי חברות אמריקאיות שעושות זאת אינן פטריוטיות. "זוהי טענה מסיתה ורטורית", טען קורי במאמרו. "כיו"ר של חברה כזו, נדהמתי מהנכונות של פוליטיקאי כמו אובמה להשתמש בסיסמאות פוליטיות פשוטות ולא לנסות לפתור את הבעיה", טען קורי.

"מיילן היא סיפור הצלחה אמריקאי אמיתי. סיפור שהחל בשנת 1961 כששני יוצאי צבא החלו לשווק תרופות לכל מי שצריך. קוד המס הבינלאומי של ארה"ב יצא לדרכו שנה לאחר שמיילן הוקמה, ומאז הכלכלה העולמית השתנתה דרמטית אך קוד המס לא השתנה. ארה"ב היא אחת המדינות הבודדות שממסה רווחי חברות אמריקאיות שנוצרו במדינה אחרת, וכל מתחרינו הוקמו מחוץ לארה"ב או עברו מחוצה לה. כך, חיסרון תחרותי זה עלול לסכן את מיילן... מס חברות הוא סוגיה מורכבת, אך הוא לא ממש שונה מההחלטה של כל אחד ואחד מאתנו היכן לגור. זו הסיבה מדוע יש הרבה חברי קונגרס שמתגוררים במרילנד או בווירג'יניה ולא בוושינגטון. שיעור המס במדינות אלו יותר נמוך. לכן, הדיון אינו קשור לפטריוטיזם. לטעון שמדיניות מס של חברה כמו מיילן אינה פטריוטית זה כמו להגיד שהאמריקאים אינם מספיק פטריוטיים אם הם צורכים משהו שלא יוצר בארה"ב. זה לא ריאלי לטעון כך. לדוגמה, אנטיביוטיקה אינה מיוצרת עוד בארה"ב. האם האמריקאים צריכים להפסיק ליטול אנטיביוטיקה בגלל שהיא לא יוצרה בארה"ב?"

לבסוף, טען קורי, "פטריוטיזם מוגדר כאהבה גדולה למולדת. אנחנו במיילן כן אוהבים את המדינה שלנו, מספיק כדי ליצור בה מקומות תעסוקה ולדחוף לשינויים שימשיכו להגשים את החלום האמריקאי".

במהלך אירועי השבוע שעבר, לא נשמע קולה של הת'ר ברש (44), מנכ"לית מיילן שמונתה לתפקיד לאחר פרישת קורי ומינויו ליו"ר.

ברש, מהמנכ"ליות הבודדות בוול סטריט, החלה לכהן בתפקיד בינואר 2012, וקורי אמר עליה בעבר כי היא "עובדת פי 100 יותר קשה מהאיש שיושב לידה".

כיו"ר של אחת מחברות הענק שבוול סטריט, חבילות השכר של קורי די מפנקות. בשנת 2013 (נתוני 2014 עדיין לא התפרסמו) קיבל קורי חבילת שכר בשווי כולל של 15.4 מיליון דולר, כשמתוכה שכר הבסיס השנתי היה רק 1.4 מיליון דולר, והבונוס במזומן היה 2.7 מיליון דולר.

בשנת 2012 מדובר היה על חבילת שכר בשווי כולל של 28 מיליון דולר, ובשנת 2011 - 21.3 מיליון דולר. שווי המניות והאופציות בנות מימוש מיידי שיש לקורי הוא 175 מיליון דולר (ברוטו, לפני מס ותוספת מימוש של אופציות למניות). לא רע.

 טינו קורי / צילום: בלומברג