דריכות בשוק המט"ח לקראת פרסום החלטת בנק ישראל מחר על גובה הריבית לחודש מאי. פעילים בשוק העריכו היום כי ההסתברות להורדת ריבית מתקרבת ל-50%. ריבית התל-בור (הריבית להלוואות בין-בנקאיות) עומדת ערב ההחלטה על 0.05% או 5 נקודות בסיס לעומת הריבית הנוכחית העומדת על 0.01% או 10 נקודות בסיס. הריבית הבין-בנקאית לשלושה חודשים מהיום נמוכה אף יותר ועומדת על 3 נקודות בסיס - מה שמעיד כי השוק צופה כי גם אם הבנק המרכזי לא יפחית מחר את הריבית הוא יעשה כן בהסתברות גבוהה במהלך שלושת החודשים הקרובים.
הציפיות בשוק ההון משקפות במידה רבה את התחזיות שהשמיעו בימים האחרונים שלושה בנקים זרים הנחשבים לשחקנים מרכזיים בזירת המט"ח: RBS, HSBC ומריל לינץ' צופים כולם הורדת ריבית נוספת במהלך שלושת החודשים הקרובים והסתברות גבוהה להפעלת תוכנית הקלה כמותית כלשהי.
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל חוזרת בחודשים האחרונים על המשפט כי לרשותה עומדים "כלים נוספים" להחלשת השקל, אך רוב האנליסטים סבורים כי הבנק לא ימהר להשתמש בכלי המוכר ביותר ולהכריז על תוכנית לרכישת אג"ח ממשלתיות או קונצרניות, בגלל החשש כי הדבר יביא לניפוח נוסף של בועת מחירי הנדל"ן.
חשוב לציין כי לרשות הוועדה ונגידת הבנק ד"ר קרנית פלוג עומדים כלים נוספים של הרחבה כמותית שהשפעתם על שוק הנדל"ן פחות קיצונית (ראו תרשים).
בזירת המט"ח המשיך השקל להיחלש מול הדולר אחרי קביעת השער היציג ביום שישי. במסחר בארה"ב ירד שער הדולר מתחת ל-3.92 שקלים לדולר. שער השקל מול האירו נותר יציב. בהחלטתה הקודמת על הפחתת ריבית ייחסה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל משקל רב לשער השקל מול סל המטבעות האפקטיבי הכולל את 20 המטבעות של 38 המדינות העיקריות שעמן סוחרת ישראל. ביום שישי האחרון ירד שערו של השקל מול סל המטבעות האפקטיבי ל-81.88 נקודות, כשערב ההחלטה על הורדת הריבית האחרונה ב-23 בפברואר עמד על 81.48 - מה שמעיד על התפוגגות אפקט הורדת הריבית.
ממוצע הציפיות בשוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים ירד בעדכון האחרון מלפני שבוע ל-0.5%. לעומת זאת החזאים שעמם מקיים בנק ישראל קשר דווקא העלו את תחזית האינפלציה לשנה קדימה מ-1% ל-1.1%. בזירת הנתונים המאקרו-כלכליים פורסמו ערב חג העצמאות נתונים פושרים למדי על היצוא הישראלי המעידים כי נמשכת מגמת ההתכווצות בענפי היצוא שאינם טכנולוגיה עלית. שיקול נוסף בהחלטה הוא הדחייה המסתמנת בהעלאת הריבית על ידי הפד האמריקאי - מיוני לסוף השנה, מגמה התומכת בהפחתת הריבית.
מה אפשר ללמוד מהמודל השבדי
רוב הפעילים בשוק ההון עוקבים אחרי מהלכי הבנק המרכזי בארה"ב בניסיון למצוא רמזים שינבאו את מדיניות הריבית של בנק ישראל. יש כאלה העוקבים גם אחרי הבנק המרכזי האירופי. ואולם ייתכן שדווקא בנק מרכזי קטן יחסית, האחראי על משק דומה למשק הישראלי, יכול לנבא בצורה טובה יותר את התפתחות המדיניות המוניטרית בישראל. מועמד מתאים הוא הבנק המרכזי השבדי, כך סבור לפחות יונתן כץ, אסטרטג המאקרו של בית ההשקעות לידר. המשק השבדי הוא בעל מאפיינים דומים למשק הישראלי, מציין כץ, גם שבדיה "סובלת" מאותו שילוב של צמיחה מהירה יחסית, התחממות יתר של שוק הנדל"ן, אינפלציה שלילית ומטבע מקומי חזק מדי. ההבדל הגדול בין המדינות הוא במידת החשיפה של היצוא לאירו: 80% מהיצוא השבדי הוא לגוש האירו לעומת 32% בלבד מהיצוא הישראלי.
ב-18 במארס החליט הבנק המרכזי השבדי על הורדת הריבית ממינוס 0.15% למינוס 0.25%. בנוסף החליט הבנק להרחיב את התוכנית להקלה כמותית שהשיק בתחילת 2015 והגדיל את היקף רכישות האג"ח מ-10 מיליארד קרונה ל-30 מיליארד. בניגוד לבנק ישראל הבנק השבדי לא התערב עד היום בזירת המט"ח. התוצאה אינה מעודדת מבחינת השבדים: הקרונה נחלשה מול האירו בשיעור 2% ביום ההחלטה על הורדת הריבית אך התחזקה מאז ונסחרת ברמה הגבוהה ב-4.5% מרמתה ערב הפחתת הריבית. "הלקח המרכזי הוא שהגישה השבדית לא בהכרח עובדת", מסכם כץ, בלשון זהירה.
ארגז הכלים של פלוג
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
