עיניים עצומות לרווחה

15 שנים לתוך האלף השלישי, והמדע לא יודע לחזות רעידות-אדמה. הוא יודע לומר היכן הן צפויות להכות, אך אפילו לא להעריך מתי. נפאל, המדינה ההררית ששוכנת בנקודת חיכוך מדינית בין סין להודו, מצויה גם מעל קו ההתנגשות בין הלוח ההודי לבין הלוח האירו-אסייתי. שני לוחות טקטוניים מתוך התשעה שמרכיבים את קליפת כדור-הארץ, וממשיכים להתחכך זה בזה בתהליך שיצר בעבר את רכס ההימליה, ההרים הגבוהים בעולם, שלטענת הגיאולוגים עוד ממשיך לגבוה.

רוצה לומר, שלא ניתן להתייחס לרעידת-אדמה בנפאל כאל הפתעה לא צפויה. רעש האדמה אתמול (שבת) נחשב לחמור ביותר שהיכה בנפאל מאז 1934, ובתקופה שחלפה היו באזור החיכוך הזה עוד כמה וכמה רעידות-אדמה. רובן אמנם חסו על נפאל, אך גבו מחיר כבד בנפש ובתשתיות מסין, מהודו ומפקיסטן. למרות העובדה שרעידת-האדמה האחרונה הייתה צפויה, לפי הדיווחים מאזור האסון דומה שאיש לא התכונן ולא נערך לקראתה.

מתמונות ההרס ומתיאורי הזוועה שמגיעים מנפאל הרחוקה, רואים שחלקים נרחבים מהשטח העירוני של הבירה קטמנדו קרסו על יושביהם ונחרבו כליל. הכבישים המעטים שנסללו נסדקו לחלוטין. מערכת החשמל קרסה, ובלילה הראשון אחרי שהאדמה זעה התנהלה העיר באפלה מוחלטת. גם תקשורת אין. בתי-החולים, שבימים כתיקנם מספקים, לפי ארגון הבריאות העולמי, שירותים ברמה נמוכה ביותר, הוציאו את מיטות האשפוז אל חצרות ושטחים פתוחים, בשל הנזק שנגרם למבנים ששרדו ובשל החשש שיקרסו. אם לא בשל רעידת-האדמה שחלפה, אזי במהלך רעשי-הלוואי שעשרות כמוהם ממשיכים לפקוד ולהרחיב את הנזק.

נפאל לא נערכה לרעידת-האדמה על אף שהייתה צפויה! גם מבני ציבור, שכיות חמדה ואתרי המורשת הרבים שפזורים בעמק קטמנדו, וזכו להכרה בינלאומית, לא שרדו. אחד הסמלים הבולטים של עיר הבירה קטמנדו, שגם קיבל מאונסקו הכרה כ"אתר מורשת עולמית" - מגדל דהרהרה שמתנשא לגובה של תשע קומות ונבנה לפני כ-200 שנה, שופץ ונבנה מחדש אחרי שקרס ברעידת-האדמה העזה שפקדה את האזור ב-1934. אתמול קרס המגדל המשופץ והתפרק לחלוטין. 180 בני-אדם ששהו במגדל הגבוה נספו בהתמוטטות, והם נמנים עם המספר הרב של הקורבנות שהולך ועולה ככל שנוקפות השעות.

ממשלת נפאל לא הקפידה על התקן לעמידות למבנים הנדסיים חדשים, לא לאלה הציבוריים ולא לפרטיים, וגם לא קידמה תמ"א 38 (התוכנית לעידוד ולחיזוק מבנים שנבנו לפני שהוצא בישראל תקן לבנייה עמידה לרעידות-אדמה). נפאל היא מהמדינות העניות והנחשלות בעולם, מה שמגדיל את עוצמת הפגיעה והסבל, ובשל כך מכה בה רעש-האדמה בעוצמה כה כואבת.

שר ההסברה של נפאל, מיננדרה ריג'אל, הודה בראיונות לכלי תקשורת בינלאומיים כי "המדינה במשבר, ואנחנו זקוקים לתמיכה ולסיוע בהיקף ניכר". מדינות רבות נענו לקריאה. הודו השכנה הפטרונית הייתה הראשונה לשגר סיוע מיידי. סין השכנה הכוחנית מיהרה להודיע שגם היא תעזור. לקבוצת התמיכה נוספו במהרה פקיסטן, טורקיה, האיחוד האירופי, נורבגיה, ארצות-הברית ועוד מדינות וארגונים בינלאומיים.

מדינת ישראל גם היא נערכת, בראש ובראשונה לחילוץ הישראלים שנקלעו לאסון הטבע הזה, ולהחזירם ביעילות ובמהירות הביתה בשלום; וגם לשיגור משלחת סיוע שתקל על הנפאלים את ההתמודדות עם פגע הטבע הזה שלא בא עליה בהפתעה ולמרות זאת לא התכוננה אליו כראוי. וכך למדינה הפגועה החולשת על המקום הגבוה ביותר בעולם יגיע סיוע חירום, בית-חולים שדה וכוחות חילוץ והצלה מוכשרים ומאומנים מהמדינה הקטנה החולשת על המקום הנמוך ביותר בעולם. גם הוא תוצאה של חיכוך טקטוני גיאולוגי, במקום שבו מרבית תשומת-הלב מופנית לחיכוך גיאופוליטי.

ההתגייסות הישראלית והקצאת המשאבים לסייע למי שבחרו מרצונם החופשי לצאת למקום נטול תשתיות ומועד לאסונות, ראויה לדיון ציבורי נפרד. הסיוע לממשלת נפאל ולעם הנפאלי הוא נכון וראוי. אך באותו הזמן שממשלת ישראל משגרת מטוסי ענק של סיוע למקום הגבוה ביותר בעולם, עליה לוודא שבזמן שיכה רעש-האדמה במקום הנמוך ביותר בעולם (ברור שיכה, אך לא ניתן לדעת מתי), היא תהיה ערוכה ומזומנה, ולא תיאלץ לקבץ נדבות ורצון טוב מהעולם.