רמ"י: המלצות בלינקוב על המחצבות מבוססות על טענות שגויות

הלאמת מחצבות של החברות הגדולות, פיקוח על מחירים והוצאת סמכויות מרשות מקרקעי ישראל - אלו הן חלק מהמלצות שהגישה ועדה בראשות רם בלינקוב לבחינת הריכוזיות בענף החציבה והכרייה לשר הבינוי אורי אריאל לפני מספר ימים. בתגובה להמלצות, שלחה הרשות מכתב לבלינקוב ובו היא כותבת כי ההמלצות מתבססות על טענות שגויות.

בינואר 2014 מינה השר אריאל, בתפקידו כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, את בלינקוב לעמוד בראש הוועדה והכרייה. במשך למעלה משנה התכנסה הוועדה, ולפני מספר ימים הגישה הוועדה את המלצותיה הסופיות. דו"ח הוועדה מציף את ההתנהלות הכושלת של רשות מקרקעי ישראל בענף החציבה והכרייה.

הוועדה הצביעה על כך, שלאחר שנכנס לתוקף חוק חובת מכרזים (1993), חייבה הרשות את בעלי המחצבות להחזיר אליה חלק ניכר מהמחצבות, שאותן לא הצליחה לשווק מחדש ליזמים. כך קרה, כי 42% מהעתודות מצויות כיום אצל הרשות. גם מבקר המדינה כתב בדוח האחרון שלו כי לאור התנהלות רמ"י, המשק מצוי בסכנה של מחסור חומרי גלם כבר בשנת 2020. עובדה זו יצרה פער עצום בין הביקוש וההיצע לחומרי גלם, שהוביל לעלייה של 30% במחיר חומרי החציבה ב-5 שנים. הוועדה קבעה, כי הדבר מביא ל"נזקים למשק הלאומי. הלקוח העיקרי של התשתיות הוא המדינה, שנאלצת לשאת בעלויות הגדלות של התשתיות".

עוד נכתב בדו"ח, כי קיימות כיום ארבע חברות שמרכזות 80% מתפוקת ענף החציבה. חברות אלו הן שפיר הנדסה, תעשיות אבן וסיד (השייכת לחברת רדימיקס), מחצבי אבן וחברת הנסון ישראל. החברות הגדולות מנצלות את היעדר התחרותיות, וגובות עודף של 15% מהמחיר לצרכן.

על מנת לפתור את בעיית הריכוזיות, ממליצה הוועדה לשקול הלאמת חלק מהמחצבים של החברות הגדולות והעברתן לגורמים אחרים. עוד ממליצה הוועדה לשקול פיקוח על מחירי החציבה הן ברמה הארצית והן ברמה האזורית באזורים שבהם יאובחנו מחירים מופרזים בהיעדר תחרות.

המלצה נוספת של הוועדה היא להעביר את רוב סמכויות ניהול המחצבות של רמ"י, למעט השיווק, לאגף המחצבות במשרד האנרגיה, שייקרא"יחידת המחצבות". היחידה תעסוק בהכנת תוכניות למחצבות חדשות, הרחבת מחצבות קיימות, פיקוח על עמידת בעלי המחצבות בתנאי הזיכיון שניתן להן, פיקוח על קבלת מלוא התשלומים המגיעים לאוצר המדינה מבעלי המחצבות וכו'.

במכתב ששלח היועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל, עו"ד יעקב קוינט, הוא מתנגד להמלצות הוועדה ומציין כי חלק מהמלצותיה מבוססות על הנחות שגויות. בין היתר מציין קוינט, כי דווקא אין גידול בביקוש לחומרי חציבה כפי שהניחה הוועדה, וכי רמ"י פועלת להרחבת המחצבות ושיווקן. עוד הוא טוען, כי אין צמצום של עתודות החציבה הזמינות, כפי שנטען בדו"ח.