הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להותיר היום (ב') את הריבית במשק לחודש מאי ברמה של 0.1%. בתגובה נופל הדולר מול השקל ביותר מ-1% ל-3.889 שקלים והאירו נחלש ב-0.9% ל-4.22 שקלים.
קונצנזוס תחזיות האנליסטים בשוק היה להותרת הריבית על כנה. מתוך 20 כלכלנים שהשתתפו בסקר בלומברג, 17 ציפו כי הריבית תיוותר ללא שינוי ורק 3 ציפו להורדת הריבית.
"הוועדה המוניטרית בחרה להמתין לפרסומם של נתונים נוספים לפני שתנקוט בצעד קיצוני של הפחתת הריבית לאפס, שכן המשתנים המקרו-כלכליים שהתפרסמו לאחרונה לא תומכים בהפחתת ריבית במשק", מסרה איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות יצירות.
■ בלומברג: קרנית פלוג - הבנקאית המרכזית המפתיעה בעולם
כידוע, אחד הגורמים המשפיעים ביותר על החלטות הריבית (אולי הכי משפיע) הוא שער החליפין; מאז החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל ב-23 במארס נחלש הדולר ב-3% מול השקל. כמו כן נרשם ייסוף של 1.7% במונחי שער החליפין האפקטיבי. לשער החליפין משמעות גדולה על היצוא הישראלי שמהווה כשליש מצמיחת התמ"ג ובבנק ישראל מביעים דאגה מייסוף השקל: "ירידה בקצב החזוי של צמיחת הסחר העולמי והמשך הייסוף עלולים להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר".
עם זאת, בהודעת בנק ישראל הושם דגש על האינדיקטורים המצביעים על המשך צמיחה במשק ועל ציפיות האינפלציה המשקפות עלייה לעבר מרכז טווח היעד (כ-2%) בטווח הארוך.
"הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מהמקורות השונים מצויות סביב הגבול התחתון של יעד האינפלציה, או מעט מתחתיו. הציפיות לטווחים הארוכים נותרו יציבות סביב מרכז היעד", נכתב בהודעת הריבית. "האינדיקטורים לפעילות ברבעון הראשון מצביעים על כך שהמשק ממשיך לצמוח בקצב המתון ששרר בשנתיים האחרונות. נתוני סקר החברות תומכים בהערכה זו. המדד המשולב עלה במארס ב-0.4%, ונרשם גידול בהכנסות ממיסים. בניכוי השפעות חריגות, נרשמה במארס עלייה של 3.3% וברבעון הראשון ירידה של 0.9% ביצוא הסחורות במונחים דולריים".
קרנית פלוג / צילום: פלאש 90
בהודעת בנק ישראל צורפה התייחסות אנמית להמשך התחממות שוק הדיור: "נמשכת עליית מחירי הדירות, והיקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. מספר העיסקאות התמתן מעט בפברואר, גם בקרב המשקיעים".
גם החודש משאיר בנק ישראל את אופציית ההרחבה הכמותית על השולחן ומציין שוב כי הוא "ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית - ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור".
גם אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי, מעריך שבנק ישראל עוד לא אמר את המילה האחרונה: "מדובר בהפוגה זמנית בלבד בתוכנית ההרחבה הכמותית של בנק ישראל. לאחר מדד אפריל נחזור לסביבת אינפלציה הנמוכה מיעד בנק ישראל, והמשך מלחמות המטבעות בעולם יאלצו את בנק ישראל לנקוט בצעדים מונטריים נוספים, בניהם הורדת ריבית נוספת והגברת קצב רכישות המט"ח".
רוני סולומון, מנהל מחלקת יעוץ בבטוחה משכנתאות, אמר כי "ההחלטה מעידה על התייצבות האינפלציה ביעד הבנק, מכיוון שבהחלטת הריבית בחודש הקודם נטען כי הצעד הוא פועל יוצא של האינפלציה הנמוכה. נראה כי הדבר מרגיע את בנק ישראל ומצביע על רצונם של הבנקים להעלות את הריבית בהמשך השנה אך לא נראה שמגמה זאת תחל לפני תחילת 2016.
"בנוגע לשוק המשכנתאות נראה כי סביבת הריבית הנוכחית גורמת לקהל הרחב להמשיך ולרכוש נכסים כאלטרנטיבה לריביות הנמוכות, במיוחד כאשר כיום הריבית מאפשרת לרכוש נכס בתנאים מועדפים שמעולם לא היו וספק אם יחזרו. אין ספק כי שוק המשכנתאות כיום זו האלטרנטיבה הכדאית ביותר להשקעה ואני לא צופה ירידה במס' לוקחי המשכנתאות או בהיקפי המשכנתאות בטווח הקרוב", אמר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
