האוצר למוסדיים: היערכו למצב של ריבית שלילית בישראל

אגף שוק ההון באוצר, בראשות דורית סלינגר, חושש מההשפעה של הריביות הנמוכות על כספים החונים בפיקדונות כספיים בבנקים בארץ ובחו"ל, ומאופן ניהול הסיכונים בגופים המוסדיים. ברקע - התקופה המאתגרת מאוד בכל הקשור למציאת תשואה עבור מאות מיליארדי השקלים שהמוסדיים מנהלים עבור הציבור בישראל, בהינתן השפל ההיסטורי בריביות.

בימים האחרונים שלח האגף לכל הגופים המוסדיים הוראה "לקיים דיון בוועדות ההשקעה (נוסטרו ועמיתים) בנושא פיקדונות בנקאיים בעידן של ריבית שלילית, ולהעביר אלינו את פרוטוקולי הדיונים, וכן תוכנית פעולה אסטרטגית לטיפול ביתרות השקל והמט"ח המופקדות כיום בבנקים בארץ ובעולם. זאת, בשים לב לכך שהריביות השקלית והדולרית עלולות גם הן להפוך לשליליות".

באוצר הסבירו את המהלך בכך ש"על רקע שיעורי הריביות הנמוכים בישראל ובמדינות נוספות בעולם, ולנוכח העובדה שבנקים מרכזיים אף הורידו את הריבית על פיקדונות מתחת לשיעור של 0%, נוצר מצב בו עלות הכספים המוחזקים בפיקדונות בנקאיים הופכת שלילית. היקף הכספים הגדול המוחזק כיום בפיקדונות על ידי הגופים המוסדיים, מחייב להיערך לאפשרות של התמודדות עם מצב עולם מורכב של ריביות שליליות, הן בחו"ל ובמיוחד בישראל, ולבחון אפיקי השקעה חלופיים".

האוצר הנחה את המוסדיים לעמוד בהוראות אלה עד ה-6 במאי. מפירוט הנכסים בכל חברות הביטוח (כספי עמיתים ונוסטרו), קופות הגמל וקרנות הפנסיה (כולל החדשות והוותיקות), עולה כי בסוף פברואר האחרון כ-2% מנכסיהם היו בפיקדונות בבנקים. מדובר על סכום בהיקף כולל של כ-26.7 מיליארד שקל.

נציין כי היקף המזומנים ושווי המזומנים של המוסדיים, שכוללים בין היתר גם פיקדונות לטווחים קצרים במיוחד, מסתכמים כיום בכ-55.8 מיליארד שקל - כ-4% מסך הנכסים של הגופים המוסדיים כאמור. ההיקף הגבוה ביותר של המזומנים נמצא בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות, שמאופיינות במשיכות כספים גבוהים בהרבה ממה שנהוג ביתר אפיקי החיסכון לטווח ארוך.

גורמים בשוק המוסדי העריכו כי מהלך זה עשוי להביא לכך שהמוסדיים יגבירו מעבר מאפיקים סולידיים לאפיקים מסוכנים יותר, במאמץ להשיא תשואה חיובית לעמיתים ולעצמם. למעשה, מגמה זו מורגשת בשוק המוסדי זה זמן, כחלק מהאתגר האדיר שהריבית האפסית המתמשכת מציבה למנהלי ההשקעות בשוק זה.

מנסים לפקח על ניהול הסיכונים

בד בבד, הוציא השבוע הפיקוח מכתב נוסף לגופים מוסדיים, הכולל הנחיה למילוי שאלון ניהול סיכונים.

באוצר, שם הוציאו לאורך השנים מספר חוזרים והוראות בהקשר זה, הסבירו כי "בעשור האחרון, בעקבות שינויים מבניים שחלו בשוק ההון בישראל, רפורמות בתחומי הביטוח והפנסיה וצמיחתם של שווקים פיננסיים בארץ ובעולם, חלה עלייה חדה בהיקפן ובמורכבותן של הפעילויות בהן עוסקים גופים מוסדיים. לנוכח מגמה זאת, נדרשת תשתית ניהול סיכונים סדורה וחוצת ארגון, שתתמוך ביציבותו של גוף מוסדי, בהשגת יעדיו העסקיים והשאת טובת לקוחותיו".

עתה, אומר האוצר, "כחלק מתהליך רחב שאנו מקיימים בימים אלה לבחינת הטמעת תחום ניהול הסיכונים בגופים מוסדיים, נבקשכם להשיב על שאלון ניהול הסיכונים... השאלון נועד לסייע לנו לקבל תמונה רוחבית של איכות ניהול הסיכונים בגופים המוסדיים; להציף יישומיים ראויים ובלתי ראויים, בין היתר לצורך הסדרה עתידית וטיפול פרטני; לשקף לגופים מוסדיים את מצב תשתית ניהול הסיכונים אצלם ביחס לגופים אחרים, ולעודד גופים מוסדיים לבצע הערכה עצמית, והכול לצורך חיזוק תשתית ניהול הסיכונים בגופים המוסדיים".

השאלון, הארוך מאוד, זכה לביקורת מצד כמה גורמים במערכת המוסדית. "מדובר בהרבה מאוד עבודה שחורה שהאוצר רוצה שנעשה עתה, ואני לא בטוח אם טפסים והוראות מעין אלה שיפרו וישפרו החלטות השקעה בגופים המוסדיים", אמר גורם מוסדי. "הרי כל מנהל השקעות, בוודאי הבכירים שבהם, הוא גם מנהל סיכונים די טוב. זה נראה כמו כסת"ח".

גורם אחר הסכים עימו וציין כי "זה לא מהלך טכני גרידא. מדובר בדרישה מאוד מאוד רחבה של האוצר".

 כמה מכספי המוסדיים