פליטים על סירת נייר: מיצב בביאנלה לאמנות בוונציה

סירת נייר עצומת-ממדים תשוט על מימי הגרנד קנאלה, עורק התנועה הראשי של ונציה, בפתיחת הביאנלה הבינלאומית ה-56 לאמנות, בעוד שבועיים. את הסירה יצר האמן הבינלאומי ויק מוניז, במטרה למשוך תשומת-לב למצבם של הפליטים המנסים לצלוח את הים התיכון, במסע נואש מאפריקה לאירופה.

הארץ הלא מובטחת נמצאת מעבר למחסום טבעי, שבו טבעו בשנה שעברה יותר מ-3,500 איש, ומתחילת השנה כבר נספו עוד 1,700 ילדים, נשים וגברים, האחרונים שבהם בספינה שטבעה רק בשבוע שעבר מול איטליה.

אולי אין בעולם דימוי תמים ואופטימי יותר מסירת נייר מקופלת בכמה קווים פשוטים. בסירות הנייר השטות על תעלות מים, אגמים ושלוליות, מקופלות תקוות של ילדים וחלומות לעתיד. כל אלו עומדים בניגוד חד לתקוות הפליטים שירדו למצולות. אנשים שעזבו בתים שאין בהם תוחלת, ורובם הפקידו את כל רכושם בידי ספסרי הספינות, שיישאו אותם ואם יתמזל מזלם יפלטו אותם בחוסר כל על חופי אירופה המתנכרת. שם אולי יימצאו עבודה או מעמד, חוקי או בלתי חוקי, ואולי ישלחו חזרה, בספינות שיהיו הפעם קצת יותר יציבות, וימצאו עצמם מושפלים עוד יותר בנקודת המוצא שממנה ניסו לברוח אל עתיד טוב יותר.

"כל עתידי העולם" היא הכותרת שבחר אוצר הביאנלה לתערוכה הבינלאומית השנה, אוקווי אנווזור, באמצעותה הוא רומז לכך שהעתיד הוא למעשה ריבוי אי-ודאויות. בניגוד לרומנטיקה התמימה או לנבואות אפוקליפטיות המיוחסת לעתיד ולמה שהוא נושא בחובו, אנווזור רואה בעיני רוחו עתיד כאוטי של תרחישים המשמשים בערבובייה, ומתקיימים זה לצד זה כיקומים מקבילים, עבור אוכלוסיות שונות, בחלקים שונים של העולם או אפילו "בחצר האחורית" זה של זה.

"אין בנמצא אף אירוע או תערוכת אמנות שהתקיימו ברציפות לאורך כל-כך הרבה תהפוכות אמנותיות, פוליטיות, טכנולוגיות וכלכליות, כמו הביאנלה של ונציה", הוא אומר, "ולכן היא גם כר מחקר אידאלי לבחון את כל התופעות הללו". הוא עצמו נולד בניגריה, היגר לאירופה ועשה קריירה מפוארת כמבקר, עורך ואוצר אמנות.

גם ויק מוניז, האמן שנולד בברזיל ושהתפרסם בשנים האחרונות בין השאר בזכות סרטו המצליח "אמנות בזבל" (בארץ הוצגה בשנה שעברה תערוכתו "תמונות מכל דבר"), הגיע לארצות הברית כמהגר לא חוקי ב-1982, וחי מתחת לרדאר עשר שנים, עד ש"זכה" במעמד של תושב חוקי, כאמן מוערך.

את הסירה שלו הוא מצפה בהדפסי עיתונים מדיווחי החדשות בעולם על אסונות של טביעת ספינות הפליטים, בניסיון להשפיע על דעת הקהל העולמית ועל עמדת האיחוד האירופי, שבימים אלה נערך להגביר את קצב החזרת הפליטים לארצות מוצאם, ממש כמו בישראל. "אני הייתי שם, במצב הבלתי נסבל הזה, עבדתי בניקיון ובתחנות דלק בשביל פחות משכר מינימום, רק כדי להחזיק את הראש מעל המים. איכשהו הצלחתי לדחוף קדימה ולהפוך כאמן לאזרח חוקי", אמר מוניז, בראיונות לתקשורת.

סירת הנייר שלו תעגון בוונציה לצד היאכטות של עשירי העולם. בסיום התערוכה, בעוד כחצי שנה הוא מתכנן למכור אותה במכירה פומבית, ולהעביר את ההכנסות לתמיכ בקרן האיטלקית המטפלת בפליטי הספינות.

רואים רחוק בביאנלה

הביאנלה לאמנות בוונציה היא תערוכה דו-שנתית בינלאומית, הנחשבת לאירוע האמנות החשוב בעולם. הביאנלה היא מעין מפגן יכולת שבו מציגות עצמן מדינות העולם באמצעות האמנות הצומחת בהן, ולצד התצוגה הלאומית מתנהלת תערוכה בינלאומית מרובת משתתפים, המכוונת זרקור לטרנדים השולטים בעולם האמנות, ומשלבת גם אמנות מתקופות שונות - על-פי בחירת האוצר.

חשיבותה של הביאנלה נובעת בין היתר מהעובדה שזהו אירוע בלתי מסחרי, בניגוד לירידי האמנות המתקיימים ברחבי הגלובוס (כמו ארט באזל, הארמורי שואו בניו יורק, פיאק פאריז או פריז-ארט לונדון, וצבע טרי בישראל). ונציה מקיימת את הביאנלה מאז 1895, ובעקבותיה צמחו ביאנלות בערים רבות בעולם. אולם לוונציה שמורה הבכורה והביאנלה היא אחד ממוקדי המשיכה של העיר, לתיירות מקצועית כמו גם לקהל רחב של שוחרי אמנות.

בגני הביאנלה (ג'ארדיני) בוונציה ממוקמים ביתני קבע של מדינות רבות בעולם, ביניהן ישראל, בריטניה, יפן, קנדה, הולנד, צרפת, ספרד, פולין, מצרים, סקנדינביה ועוד. הביתן הישראלי, בתכנונו של זאב רכטר, הוקם ב-1952. מחוסר מקום, התרחבה הביאנלה לאתר קבע נוסף, ה"ארסנלה" - מחסני הנשק לשעבר של מצודת הצבא בוונציה מימי הביניים. שם ממוקמים ביתני קבע נוספים, ביניהם של המארחת, איטליה ושל סין, לצד ביתנים מתחלפים, של מדינות דרום אמריקה או הגוש הסובייטי לשעבר.

בנוסף לשני האתרים מתקייות תערוכות ו"ביתנים" זמניים מוצגים גם ברחבי העיר, לצד תערוכות מעניינות במבנים מיוחדים של כנסיות עתיקות וארמונות.

פרט לתצוגות המדינות, במרכז הג'ארדיני ובארסנלה נפרשת תערוכת הנושא של הביאנלה, תערוכת ענק שאוצר השנה אוקווי אנוויזור, שבחר לה את הנושא "כל עתידי העולם" (All the world's futures). התערוכה מנסה להסתכל קדימה על תרחישים אפשריים שאליהם הולכת האנושות, להביט בתמונת המצב ההיסטורית והעכשווית של העולם תוך חרדה מפני משבר בלתי נמנע שלעברו צועדת האנושות.

לצד אלה מעניקה הביאנלה פרסים לאמנים צעירים ותגליות חדשות, לצד פרסים על תרומה מתמשכת לעולם האמנות.

השנה הוענק פרס אריה הזהב למפעל חיים לאמן האפריקני אל אנטסואי, המפסל ויוצר שטיחי ענק מרהיבים בפיסות מתכת חלודות וממוחזרות. האמנות המופשטת של אנטסואי מלאת השראה, מתבססת על מלאכת מחשבת מסורתית ופורצת דרך לגישור בין עולמות האתמול והמחר ובין תרבויות פרימיטיביות למשכילות.

הביאנלה תתקיים השנה בין ה-9 במאי עד 22 בנובמבר 2015.

 ביאנלה