דעה: מכבי ת"א רוצה להתקדם? פאקו חייב להישאר

1. הפועל ת"א מינתה השבוע באופן רשמי את המאמן הספרדי, ססאר מנדיונדו, וממשיכה באדיקות ללכת צעד אחר צעד אחרי יריבתה העירונית. אחרי שמכבי ת"א מינתה לפני שלוש שנים את מאמן הנוער של ברצלונה ובקיץ שעבר מאמן מהליגה השנייה במקסיקו, הפועל ממנה מאמן מהליגה הרביעית בספרד. טרנד ספרדי זה יפה, אבל אל תצפו שיחתימו פה את דל בוסקה, מקסימום את העוזרים או הסקאוטים שלו. עד כמה זה מוסיף לקבוצות, אנחנו רואים במכבי - אלא שלא בטוח שהמאמן הוא סוד הצלחתו של המועדון הצהוב, והפיהוקים בשבת האחרונה במושבה רק מוכיחים זאת.

הנחת העבודה טוענת כי מכבי תצליח לחלוף הערב (ג') באצטדיון טדי על-פני המשוכה הגבוהה של מכבי אחי נצרת ותגיע לגמר גביע המדינה, לראשונה מזה עשור. טרבל מתבקש לא יפיל אותנו מהכסא. אין היום שום קבוצה שיכולה לקרוא תיגר על מכבי. אבל האם היא התקדמה בשלוש העונות האלה? כלכלית, ניהולית, תרבותית, מקצועית? לטעמי - כל עונה שלה מחוץ לשלב הבתים בליגה האלופות לא נחשבת להתקדמות.

ללא שום קשר לשאלת המשך דרכו של ג'ורדי קרויף - פאקו צריך להישאר. אך ורק בגלל הפסקה הקודמת. הדרך היחידה להוכיח התקדמות היא להמשיך את העונה הנוכחית עד לסוף אוגוסט. אז יתברר באיזה שלב בתים, אם בכלל, תשחק מכבי בסתיו הקרוב. אם ימונה מאמן חדש, הוא יצטרך להתמודד עם סגל לא יציב - החלפת רוב הזרים, עזיבתו של הקפטן ייני ואולי עוד כוכבים - להטמיע שיטת משחק, לשלב בהדרגה את שחקני הנבחרת שימשיכו את העונה עד ה-12 ביוני ולא תהיה להם פגרה, וכל זאת כשבאמצע יולי הקבוצה תשחק כבר במוקדמות ליגת האלופות, בלי פריבילגיה של ניקוד יוצא דופן.

דבר אחד בטוח לגבי פאקו, בעצם לגבי גולדהאר: למנות מאמן חמישי בארבע שנים (פעמיים את אוסקר) זו בוודאי לא הדרך להתקדמות כלכלית, ניהולית, תרבותית, מקצועית.

2. מאז שחזר מנאנט וחתם במכבי חיפה, כבש איתי שכטר שער אחד ב-10 משחקי ליגה, מתוכם פתח בהרכב בתשעה. מעבר לעובדה כי קו האשראי של שכטר הוא בלתי מוגבל, גם מרקו בלבול, בדיוק כמו אלי גוטמן, ממשיכים להתעקש על כך ששכטר הוא חלוץ. המספרים אומרים אחרת.

למעט סטיית תקן אחת, בעונת הדאבל של הפועל ת"א ב-2010, בה כבש 22 שערי ליגה ולמעלה מ-30 בכל המסגרות - הוא מעולם לא חצה את קו שבעת השערים לעונה. מעשית, למרות שהוא כבר בן 28, שכטר עדיין לא נכנס לרשימת 100 הכובשים הגדולים בהיסטוריה בליגה הישראלית, כאשר מגינים, בלמים, קשרים אחוריים או סתם צעירים ממנו, עשו זאת מזמן. אוברייטד? קיצוני מדי לומר זאת. שכטר ניחן במהירות, שליטה בכדור וכדרור שהם באמת מעל הממוצע, אלא שמאז ימיו בהפועל ת"א - איבד קצת מחדוות התנועה שלו, ומה שהוא מציג כרגע לא ממש מפיל אותנו.

שכטר צריך להגדיר את עצמו מחדש, ועדיף שמאמן יעשה זאת יחד איתו. הוא שחקן כנף, קשר התקפי, אבל לא חלוץ. ברגע שיחזור לעשות מהומות, הוא גם יבשל, וכשהוא יבשל, בסוף הוא גם יכבוש. כרגע, ניסיונותיו לחזור לקדמת הבמה, דומים לניסיונותיה של שחר פאר לשכנע אותנו שהיא עדיין טניסאית בסבב העולמי.

3. עדי קול ממפלגת יש עתיד הייתה אורחת לרגע במשכן הכנסת אבל היא הצליחה, במרכאות, בהצעת חוק דרקונית אחת - לנדף את ריח הסיגריות מאצטדיוני הכדורגל. מתברר כי הדרך של חברי כנסת טריים להשיג דריסת רגל פופוליסטית היא להתלבש על הכדורגל הישראלי.

עכשיו הגיע תורו של ח"כ מיקי מכלוף זוהר מהליכוד להגיש הצעת חוק, שלפיה לא יוכלו להכריח קבוצת כדורגל לשחק בשבת.

מתברר כי כאשר מטיפים לשמור על הסטטוס-קוו שהושג עם הקמת המדינה בין הנהגת היישוב לבין המגזר הדתי, יש לנבחרי הליכוד נקודת השקפה חד-צדדית. מצד אחד הם לא מתכוונים להתיר תחבורה ציבורית בשבת, ומהצד השני מנסים לגרור מאותה השבת את משחקי הכדורגל.

חבר הכנסת הטרי, מר זוהר, צריך להבין משהו מאוד בסיסי: השבת היא יום המנוחה היחיד בשבוע, וככזה הוא יום הפנאי האולטימטיבי של האזרח העובד או הלומד.

בימי חול, בפרט כשקבוצות ואוהדיהן נאלצות לנסוע רחוק מבסיסן, מתעוררת הבעיה. אם המשחק מוקדם מדי, העובדים והעמלים יוותרו עליו ולא יגיעו; אם הוא מאוחר מדי, יוותרו עליו התלמידים. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הכדורגל החובבני שמבחינה מספרית מהווה את הרוב המכריע של העוסקים בענף - שמורכב מציבור של עובדים.

שלא לדבר על משחקי הנוער. אי-אפשר לקדם ילדים מוכשרים בלי לאפשר להם לשחק בנחת, ולא לפגוע בלימודיהם או בעבודתם התקינה של הוריהם. לצורך כך רק השבת מתאימה. אם תתקבל הצעת חוק גורפת כזו ללא בדיקה מקיפה, או סייגים, היא עלולה למוטט את בסיס הפירמידה של הכדורגל הישראלי.