ידלין : בלוחמת סייבר, מדינה צריכה לתקוף, לא רק להתגונן

עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש אמ"ן, אמר בוועידה בוושינגטון, כי במציאות החדשה בלוחמה קיברנטית, מדינה אינה יכולה להסתפק בהגנה בלבד על נכסים אסטרטגיים מפני התקפות של גורמים עוינים אלא להיערך להתקפות קיברנטיות על מטרות של האויב כחלק ממערך ההגנה על המרחב הקיברנטי שלה.

"בניית חומות הגנה קיברנטיות סביב נכסים אסטרטגיים לאומיים אינה מספיקה", אמר ידלין. "באמצעי ההגנה הקיברנטית של מדינה צריך לשלב יכולות התקפה מתוחכמות. השילוב הזה הוא חיוני להגנה קיברנטית יעילה".

ידלין דיבר בוועידה השנתית על ביטחון סייבר שעורך המכון למחקרי ביטחון לאומי של ישראל. זו הפעם הראשונה שהוועידה נערכה בוושינגטון והיא התמקדה בקידום שת"פ בין ארה"ב לישראל בתחומי הקיברנטיקה. השתתפו בה עשרות פקידים בכירים ממשרדים ממשלתיים בארה"ב ובישראל, וכן נציגים של חברות תשתיות וארגונים פיננסיים. הוועידה הסתיימה אתמול (ג').

כנראה לא במקרה הדגיש ידלין את הצורך ביכולות ממלכתיות להתקפות קיברנטיות כמה ימים לאחר שהפנטגון פרסם מסמך חדש, "האסטרטגיה הקיברנטית של משרד הגנה האמריקאי". המסמך מזהיר אויבים פוטנציאלים של ארה"ב שהתקפה קיברנטית על מטרות אמריקאיות תחשוף אותם להתקפות גמול קיברנטיות, ושארה"ב מפתחת יכולות לביצוען.

על פי המסמך האמריקאי, האחריות לאיתור והדיפה של של התקפות "שגרתיות", כגון מאמצים לגנוב מידע טכנולוגי ואחר, מוטלת על חברות פרטיות, ששולטות על 90% מהפעילות במרחב הקיברנטי. במקרים מסובכים יותר, המשרד הממשלתי לביטחון המולדת יהיה אחראי לסייע למגזר הפרטי כיצד להדוף התקפות כאלה.

לממשל יהיה "תפקיד מוגבל וספציפי" בהגנה מפני ההתקפות הקיברנטיות הרציניות ביותר. בערך 2% מכלל ההתקפות, על פי מאמר מערכת ב"ניו יורק טיימס". מדובר בהתקפות שיגרמו ל"אובדן חיים, נזקים משמעותיים לרכוש, פגיעה במדיניות החוץ האמריקאית או לנזק כלכלי משמעותי לארה"ב". במקרים כאלה, על פי הוראה של הנשיא, צבא ארה"ב יוכל לנקוט פעולות קיברנטיות לבלימת התקפה שנמצאת בעיצומה, או שועמדת להתחיל בכל רגע, נגד מטרות בשטחה של ארה"ב או "מטרות קיברנטיות אמריקאיות".

"נשק יום הדין" במרחב הקיברנטי

ידלין ציין, כי לישראל אין עדיין אסטרטגיה של הגנה קיברנטית, אך גילה כי נעשה מאמץ לחבר מסמך כזה ולהגישו לרשויות הרלוונטיות. הוא הדגיש במיוחד את הסכנה שנשקפת לחברות פיננסיות. השילוב של ארגוני פשע קיברנטיים ומדינות שמשתמשות בלחומה קיברנטית כאמצעי להשגת מטרות מדיניות וצבאיות עלול להפיק את מה שידלין כינה "נשק יום הדין" במרחב הקיברנטי. הוא ציטט את אלברט איינשטיין, שאמר כי במלחמת עולם שלישית הנשק המכריע יהיה פצצות גרעיניות, ובמלחמת עולם רביעית - מקלות. התקפה ממוקדת על התשתית הפיננסית של מדינה עלולה לקעקעה כליל ולהחזיר את מדינת המטרה שנים רבות אחורה.

ידלין הזכיר ברפרוף את סטאקסנט, התולעת ששיתקה את הצנטריפוגות במתקנים גרעיניים של איראן במשך זמן רב ושעל פי ידיעות בתקשורת פותחה במשותף ע"י ארה"ב וישראל. אך הוא רמז ששיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומי הקיברנטיקה אינו אופטימלי. שיתופי פעולה בין ישראל לארה"ב קיימים כבר עשרות שנים, אך יש רמות שונות של שת"פ בתחומים שונים. לדבריו, המודל הטוב ביותר לחיקוי הוא השת"פ בתחום ההגנה מפני טילים, שהוליד את החץ, כיפת ברזל ושרביט קסמים, ויש לקוות שהשת"פ הקיברנטי יגובש במתכונת כזו.

דברים בוטים יותר בסוגיה זו השמיע בוועידה ד"ר גבי סיבוני, ראש התכנית הקיברנטית במכון למחקרי ביטחון לאומי. "לא נעשה מספיק כדי לקדם שת"פ קיברנטי בין ישראל לארה"ב לנוכח חומרת האיומים שנשקפים לשתי המדינות", אמר ד"ר סיבוני. "יש צורך במכניזם משותף לאינטגרציה של היכולות הטכנולוגיות והמודיעיניות של ישראל וארה"ב".

"ההסלמה של התקפות קיברנטיות בחודשים שחלפו, הן מבחינת היקפן והן מבחינת 'איכותן', התקפות שהוצאו אל הפועל ע"י זאבים בודדים או ע"י ארגוני טרור, מחייבת שת"פ בין מדינת תבל", אמר סיבוני. "המרחב הקיברנטי נהפך לזירה חדשה, אך, בכל זאת, לא נעשה די כדי לקדם שת"פ בין התעשיות הישראליות לבין המערכת הממלכתית בארה"ב". הוא הזהיר, כי העדר שיתוף פעולה עלול עלול לפגוע בביטחון הלאומי של שתי המדינות.

לדברי סיבוני, "המתיחויות העכשוויות בין ישראל לארה"ב לא באו כלל לידי ביטוי בוועידה וזו הוכחה לכך שהשותפות האסטרטגית בין שתי המדינות עודה חזקה ויציבה".

"ישראל, כמעצמת-על קיברנטית יוקרתית בקנה מידה גלובלי, מעוררת עניין גדול בממשל האמריקאי ובגופים עסקיים גדולים בארה"ב", אמר סיבוני.

האדמירל בדימוס נורמן הייז, לשעבר ראש המודיעין של הצי האמריקאי, אמר כי ארה"ב שוב אינה מבודדת בעולם ולכן ביטחון קיברנטי צריך לקבל קדימות עליונה. נוסף לכך, "ארה"ב חייבת להגן על בעלות בריתה מפני התקפות קיברנטיות", כחלק מהאג'נדה שח בנושאי ביטחון לאומי", אמר הייז.

בחלק המסחרי של הוועידה, הציגו חברות היי-טק ישראליות פתרונות לאבטחה קיברנטית. את החלק הזה ריכזה ענת כץ, הנספחת המסחרית בשגרירות ישראל בוושינגטון.