רגע, מי הכוכב הגדול של קליבלנד?

קיירי אירווינג אמנם התחיל את הפלייאוף עם שתי הצגות - 30 ו-26 נקודות בשני המשחקים הראשונים נגד בוסטון סלטיקס - אבל את ההופעה הכי מרשימה שלו הוא נתן במשחק השלישי בסדרה (שהסתיימה השבוע בסוויפ), בו קליבלנד קאבלירס ניצחה 95-103 בחוץ. לברון ג'יימס (31 נק') וקווין לאב (23 נק') היו חמים, אירווינג ממש לא, והוא לא ניסה לכפות שום דבר: הוא לקח רק 11 זריקות ב-40 דקות וסיים עם 13 נק', מתפקד מעשית כאופציה הרביעית בהתקפה של הקאבס (ג'יי.אר סמית לקח 12 זריקות וסיים עם 15 נק').

זה היה מרשים כי בתחילת העונה אירווינג התעקש להיות האופציה הראשונה של קליבלנד גם בימים שהוא לא פוגע. ב-4 בנובמבר, במשחק הרביעי של של הקאבס, בחוץ נגד פורטלנד טרייל בלייזרס - אירווינג סיים עם 9 נק' ב-3 מ-17 מהשדה. ג'יימס היה כל כך מתוסכל מהאנוכיות של אירווינג, שבמחצית השנייה הוא פשוט עמד בפינה בהתקפות של קליבלנד ונתן לקבוצה להפסיד 101-82 (סיים עם 11 נק' מ-12 זריקות). "יש כאן המון הרגלים רעים שנבנו בשנים האחרונות", אמר ג'יימס אחרי המשחק. "כשאתה משחק בסגנון הזה, דרוש הרבה כדי להוציא אותו ממך".

אירווינג, רשמית הפוינט גארד של קליבלנד, לא הבין את המסר. יום אחר כך, במשחק חוץ נגד יוטה ג'אז, הוא שוב זרק יותר מכל שחקן בקבוצה (23 פעמים) וסיים עם 34 נק' ואפס אסיסטים ביותר מ-44 דקות. הקאבס הפסידו 102-100, ובסוף המשחק ג'יימס לא הסתפק בשליחת רמזים דרך התקשורת. "הוא בא אליי", סיפר אירווינג, "ואמר, 'אסור לך לסיים עוד משחק בלי אסיסטים. אתה יכול למסור אסיסט אחד, שניים, שלושה, אבל אסור לך לסיים עם אפס'".

אחרי 11 משחקים לג'יימס נמאס לדבר והוא השתלט מעשית על עמדת הפוינט גארד. התקשורת בארה"ב התמקדה בכך שההחלטה לא עברה דרך דייויד בלאט ("עברתי את הימים שבהם אני צריך לבקש", אמר ג'יימס), אבל החלק היותר חשוב במשוואה היה דווקא אירווינג בן ה-23. האיש שהיה אמור להשכיח את ג'יימס - אחרי העזיבה שלו למיאמי - מצא את עצמו מנושל על-ידי הבן האובד. אחרי שלוש שנים גם ככה מורכבות בקליבלנד, זה היה רגע מכריע בקריירה של אירווינג.

***

אירווינג נולד במלבורן, אוסטרליה. אביו, דרדריק (דרד) אירווינג, היה גארד מצוין באוניברסיטת בוסטון, אבל לא נבחר בדראפט ונדד עם אשתו לאוסטרליה כדי לשחק כמקצוען. כשקיירי היה בן שנתיים, משפחת אירווינג חזרה לארה"ב. שנתיים אחר כך אמו, אליזבת', נפטרה מזיהום דם. דרד אירווינג גידל לבדו את קיירי ואת אחותו, אסיה, בניו ג'רזי, ומהר מאוד זיהה את הכישרון הנדיר של בנו בכדורסל. הוא עבד איתו כל יום מתחת לסל בחנייה של ביתם, ולקח אותו למגרשי השכונות בברונקס כדי להוסיף לו קשיחות. בתיכון אירווינג כבר היה אחד השחקנים הטובים בארה"ב, עם הצעות למלגות ממיטב האוניברסיטאות.

הוא בחר לשחק תחת מייק ששבסקי האגדי באוניברסיטת דיוק, אבל השתתף רק ב-11 משחקים כפרשמן (שחקן שנה ראשונה בקולג'ים), בגלל קרע ברצועה בבוהן של רגל ימין. למרות הפציעה, אירווינג החליט לצאת לדראפט 2011. כשקליבלנד, ששנה קודם איבדה את ג'יימס, זכתה בבחירה הראשונה בהגרלת הלוטרי, דן גילברט, הבעלים של הקבוצה, חיבק את אירווינג, שישב בקהל, וסימן אותו כיורש.

בעונה הראשונה שלו בקליבלנד אירווינג יותר מעמד בציפיות: הוא קלע 18.5 נק' למשחק, מסר 5.3 אס', קבר ארבעה סלי ניצחון, היה שחקן הקלאץ' - מדד שבוחן את התרומה של שחקן בחמש הדקות האחרונות של משחקים בהם ההפרש בין הקבוצות הוא חמש נקודות ומטה - הכי טוב ב-NBA, זכה בתואר רוקי השנה, והוביל את הקאבס, קבוצה צעירה בתהליך בנייה מחדש, ל-21 ניצחונות בעונה מקוצרת של 66 משחקים (בגלל השבתה), שניים יותר מאשר בעונה הקודמת. בנוסף, הוא כיכב בסדרת פרסומות של "פפסי" בתור Uncle Drew, זקן שעושה בית ספר לצעירים במגרשים שכונתיים.

ב-2012/13 נשמעו חריקות ראשונות: אירווינג אמנם שיפר את המספרים שלו (22.5 נק', 5.9 אס') ונבחר למשחק האולסטאר, אבל קליבלנד ניצחה רק 24 משחקים (בעונה של 82) ולא הראתה סימני התקדמות. המגמה השלילית המשיכה בעונה הקודמת, שבה המספרים של אירווינג ירדו (20.8 נק' ב-43% מהשדה, לעומת 46% בשתי העונות הראשונות), והוא נכנס למאבקי כוח ילדותיים עם דיון ווייטרס, שוטינג גארד שנבחר רביעי בדראפט 2012. קליבלנד שוב סיימה עם מאזן שלילי (49-33) במזרח החלש, עיתונאים ביקרו אותו, ונקודת האור היחידה בעונה שלו הייתה הזכייה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר.

***

ב-1 ביולי, עשרה ימים לפני שג'יימס הודיע שהוא חוזר לקליבלנד, אירווינג סיכם עם הקאבס על הארכת חוזה של חמש שנים תמורת 90 מיליון דולר. בספטמבר הוא נבחר ל-MVP של אליפות העולם בספרד, מה שרק הגדיל את הציפיות מהחיבור בינו לבין לאב וג'יימס. אבל אז באה הביקורת של ג'יימס עליו, השלישייה הגדולה המשיכה לסבול מחבלי לידה, קליבלנד נראתה רע בחצי הראשון של העונה (מאזן שלילי של 19-20 עד ה-15 בינואר), והמערכת נכנסה לסחרור כשהתקשורת התחילה לרדת לחייו של בלאט.

בתור החבר הכי צעיר בשלישייה הגדולה, אף אחד לא ציפה שדווקא אירווינג ייצב את המערכת. אבל זה פחות או יותר מה שהוא עשה. הוא היה התומך הכי ווקאלי של בלאט בימים הקשים ("אני אעשה הכל בשביל המאמן") ולמד מהביקורת של ג'יימס בלי להרכין ראש ולהטיל ספק ביכולות שלו. למעשה, היכולות של אירווינג השתכללו אחרי שנטל ניהול המשחק הוסר ממנו, והגיעו לשיא בשני משחקים מפלצתיים: ב-28 בינואר, נגד פורטלנד בבית, הוא קלע 55 נק', כולל שלשת ניצחון; וב-12 במארס, בניצחון בסן אנטוניו, הוא קלע 57 נק', כולל שלשה עם הבאזר ששלחה את המשחק להארכה.

"ראיתי כבר כמה אנשים מתחממים", אמר ג'יי.אר סמית. "כשהוא עושה את זה, זו סטרטוספרה אחרת לגמרי, כי הוא יכול לקלוע אחרי כדרור, בעלייה מהמקום, להגיע לקו העונשין, להגיע לטבעת יותר טוב מכל שחקן שראיתי. הוא פשוט כל כך מגוון. זה לא אמיתי. הוא המסיים הכי טוב שראיתי בהפרש גדול". גם ג'יימס הפך למעריץ: "כשקיירי חם, אני רוצה להמשיך להיות זה שנותן לו את הכדור ומכין עבורו. זו בהחלט מותרות שיש לך בחור שיכול לקלוע 50 נקודות בכל לילה נתון". ולדעת לא לכפות כשהוא קר. בעקבות הפציעה של לאב במשחק האחרון מול בוסטון, שגמרה לפורוורד את העונה - בקליבלנד מקווים שהוא ילהט.