מנכ"ל משרד הבינוי מציג: שני הסדרים למניעת ניגוד עניינים

אתמול (ג'), אחרי מאבק משפטי ועתירות של התנועה למען חופש המידע, נחשפה עוד פרשה שבמרכזה ההבדלים בין שני הסדרי מניעת ניגוד העניינים של מנכ"ל משרד הבינוי, שלמה בן אליהו. עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד הבינוי בתחילת 2013, מונה בן אליהו גם לחבר מועצת מקרקעי ישראל (ויו"ר ועדת הפטור ממכרז במועצה) המכתיבה את מדיניות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומפקחת על פעילותה. על כן היה צריך בן אליהו להגיע להסדרי מניעת ניגוד עניינים הן מול משרד הבינוי, הן מול רמ"י.

מתברר כי בן אליהו חתם על שני הסדרים שונים של מניעת ניגוד עניינים - הסדר אחד עם משרד הבינוי והסדר אחר עם רמ"י, כאשר בכל אחד משני ההסדרים הוא נמנע מלדווח על אינטרס עסקי אחר שלו, הכפוף לפיקוח הגוף שאליו הגיש את ההסדר.

"ליצור מנגנון פרסום יזום"

תחילת הפרשה בעתירה שבעקבותיה נאלץ בן אליהו לחשוף בראשונה את ההסדר שאליו הגיע מול משרד הבינוי. בהסדר שנמסר בחודש ינואר הושחרו כל הפרטים שניתן לזהות מהם את הנדל"ן שבבעלות בן אליהו, וכן הושחרו שמות החברות בע"מ שבהן יש לבן אליהו אחזקות, באופן שלא ניתן לזהות את החברות ואת שותפיו.

בעקבות ערעור על אופן מסירת המידע, ולאחר דיון במשרד המשפטים, נמסר לפני שבועיים ההסדר של בן אליהו עם משרד הבינוי שנחתם ב-23 באפריל 2013, ונמסר לשר הבינוי אורי אריאל (הבית היהודי). בהסדר הלא מושחר נחשפו פרטים נוספים על אודות המקרקעין בשליטתו ועל החברות שבהן יש לו מניות, אם כי שמות השותפים של בן אליהו בחברות האלה עדיין הושחרו.

מההסדר מול משרד הבינוי שנחשף עולה כי בן אליהו הוא הבעלים של מחצית מחלקה בת כ-19 דונם על שפת הכנרת ליד מגדל, קרקע פרטית שייעודה התכנוני הוא מלונאות ונופש, ועליה הבעלים מקדמים הליכי תכנון לקראת בנייה. כמו כן הצהיר בן אליהו על בעלותו בקרקע פרטית ליד קיבוץ אפק, בין הקריות לבין עכו, בייעוד חקלאי, ולדבריו לא מתוכננת עליה פעילות עסקית או יזמית.

בהסדר מול משרד הבינוי שנחשף נמסר גם על אחזקה של בן אליהו בכמה חברות בע"מ: שליטה בחברת פירסט קלאב בע"מ העוסקת במלונאות ודיור מוגן, בשיתוף עם חברת בית בלב; מניות מיעוט בחברת אסאלרי אנרגיה סולרית בע"מ, העוסקת באנרגיה סולרית; החברות "מלון אושפיזין בע"מ" ו"מלון אושפיזין בכנרת", שלגביהן נאמר כי אלה חברות חסרות כל פעילות.

אתמול, גם כן לאור דרישת העמותה לחופש המידע, נחשף גם הסדר מניעת ניגוד העניינים שעליו חתם בן אליהו מול רמ"י ב-29 במאי 2013, חודש בקירוב אחרי שחתם על ההסדר המקביל מול משרד הבינוי. השוואת ההסדרים מעלה שני הבדלים מהותיים: בהסדר מול רמ"י דיווח בן אליהו כי בבעלותו ובבעלות "חלק מקרוביי" (ככל הנראה ילדים), יש יחידות דיור בנכס בחיפה, וכי "ביחס לחלקה זו מקודם הליך תכנוני של פינוי-בינוי".

מי שעוסק במיזמים של פינוי-בינוי הוא משרד הבינוי, ואולם רמ"י אינה עוסקת בפינוי-בינוי. בן אליהו מסר על האינטרס המשפחתי הזה בהסדר מול רמ"י, אך בהסדר מול משרד הבינוי הוא לא מסר על האינטרס המשפחתי במיזם הפינוי-בינוי בחיפה. בהתבטאויותיו הפומביות בן אליהו הוא תומך גדול במיזמים של התחדשות עירונית.

בהסדר מול משרד הבינוי מסר בן אליהו על האינטרס שלו בתחום הסולארי, תחום הקשור באופן הדוק להקצאות קרקע, ובעיקר בקרקעות מדינה שעליהן מופקדת רמ"י. לעומת זאת, בהסדר מול רמ"י בן אליהו לא מסר על האינטרס שיש לו בתחום הסולארי, תחום שהאספקט הקרקעי שלו מנוהל באופן בלעדי על ידי רמ"י. באירוע בולט בעניין קרקע למיזם סולארי, הבקשה להקים מיזם בחוות שקמים של משפחת שרון שהגיעה למועצת מקרקעי ישראל, בן אליהו לא דיווח על האינטרס שיש לו בתחום זה.

העתירה הראשונה בעניין זה הוגשה לנוכח מידע על נדל"ן ודירות בבעלות בן אליהו ומשפחתו. בן אליהו מרבה להתבטא נגד יוזמות לשינוי והכבדה בתחום מיסוי הנדל"ן. בעבר אמר ל"גלובס" כי בבעלותו שתי דירות, באחת הוא גר ואת השנייה הוא משכיר. בן אליהו התבקש להסביר את ההבדלים בין שני ההסדרים למניעת ניגוד עניינים שעליהם חתם, ונשאל אם היה בכך דיווח סלקטיבי בכוונה להעלים מידע על אינטרסים מול הגוף האחראי על התחום הרלוונטי.

מלשכתו של בן אליהו נמסר בתגובה: "הסדר למניעת ניגוד עניינים נחתם עם עובדים בכירים המגיעים מהמגזר הפרטי לציבורי. חתימה על הסדר ניגוד עניינים אין משמעותה שנמצא בהכרח ניגוד עניינים, ומטרתה לקבוע דרכי התנהגות והסדרי דיווח לצורך מניעת פוטנציאל של ניגוד עניינים. בשני הסדרי ניגוד העניינים (ברמ"י ובמשרד הבינוי) קיים סעיף בו נקבע מפורשות - יובהר כי אין באמור בהסכם "כדי למנוע עיסוקי בנושאים אשר יהיו בתחום סמכותי, אשר משפיעים ו/או אשר הינם בעלי פוטנציאל השפעה ו/או השלכה על כלל הציבור או על סקטורים רחבים ממנו, אף אם יש בהם כדי להשפיע במישרין או בעקיפין על הגורמים האמורים ו/או זכויותיהם.

"לכן, מותר לי ואף חובתי לפעול ולהתבטא בנושאים הקשורים לפינוי-בינוי ולמיסוי מקרקעין, אשר הינם בליבת העיסוק של המשרד, בדיוק כשם שכל פקיד במשרד האוצר או במשרד המשפטים, רשאי לעסוק לדוגמה במיסוי החל על רכישת דירה או השכרת דירה, על אף שכל אחד מהם מחזיק דירה בבעלותו או שוכר דירה. עוד יש להבהיר, כי הסדר ניגוד העניינים הנחתם מול גוף ציבורי כולל מטבע הדברים רק את הנושאים הנוגעים לעבודתו של אותו גוף. מטעם זה, אין זהות מוחלטת בין שני ההסדרים. כך לדוגמה, עיסוקי כמרצה במכללת שערי משפט לא רלוונטי לרמ"י, אך רלוונטי לתפקידי כמנכ"ל משרד הבינוי.

"בנוסף, מתקיים דיווח שוטף ליועץ המשפטי של משרדי, ובמסגרת זו דיווחתי לו מעת לעת על נושאים שסברתי שיש בהם חשש כלשהו לניגוד עניינים, בין היתר גם על הדירות בחיפה שצוינו בשאלתך. האחריות הרוחבית על הסדרי ניגוד עניינים היא של היועץ המשפטי לממשלה, ובהתאם לכך קיימת יחידה במשרד המשפטים המרכזת את הטיפול בנושא. למותר לציין, כי שני ההסדרים מוכרים היטב ליחידה, ועל כן ברור כי הטענה לפיה הדיווח היה סלקטיבי מגוחכת".

מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד אלונה וינוגרד: "בעקבות עתירת התנועה לחופש המידע פורסם ההסדר למניעת ניגוד עניינים של בן אליהו כמנכ"ל משרד הבינוי. כעת, ובעקבות פנייה של התנועה בעניין, נחשף ההסדר שערך בן אליהו במסגרת תפקידו ברשות מינהל מקרקעי ישראל. אין ספק שישנו קשר ברור בין העתירה שהוגשה נגד משרד הבינוי בעניין לבין קבלת ההסכם מרמ"י, שככל הנראה הבינו שהסדרים למניעת ניגוד עניינים חייבים בפרסום מאחר והם כפופים לחוק חופש המידע. יש ליצור מנגנון של פרסום יזום של ההסדרים הללו. כך, ורק כך, ניתן יהיה באמת להבטיח את האפקטיביות וכוח ההרתעה שאמורים להשיג הסדרים אלו על נבחרי ועובדי ציבור".