שמעון גל: ה"שלייקעס" שדרשו מהבנקים פגע במשק

"יש ארביטראז' רגולטורי עצום בין הבנקים למוסדיים. גם מה שעשתה ועדת גולדשמיט (ועדה שהקים האוצר לטיפול בנושא האשראי הפרטי שמעניקים המוסדיים, ע.א) לא מתקרבת כאפס קצהו לרגולציה באשראי העסקי בבנקים", כך אמר היום (ד') שמעון גל, לשעבר ראש החטיבה העסקית בבנק הפועלים בכנס בנושא אשראי חוץ-בנקאי שקיימה היום הפניקס.

גל הציג בדבריו את השינויים הדרמטיים שעבר שוק האשראי בישראל ולא חסך ביקורת מהרגולציה. "בתחילת שנות האלפיים נשלט שוק האשראי העסקי ע"י הבנקים. שוק האג"ח הקונצרניות היה קטן, וכמעט ולא היו קיימות הלוואות פרטיות של מוסדיים. היום האשראי העסקי החוץ-בנקאי כבר קצת גדול יותר מהבנקאי. השאלה היא היכן זה ייעצר. יש שאומרים שבסוף האשראי הבנקאי יהווה רק 30% מהאשראי העסקי. זה לא יפתיע אותי אם כך זה יהיה", אמר גל, שזו הופעתו הפומבית הראשונה מאז נאלץ לעזוב אשתקד את בנק הפועלים, בעקבות רומן עם עובדת הכפופה לו.

גל הסביר בדבריו את השינויים הדרמטיים שעבר שוק האשראי, שהביא לכך שהאשראי החוץ-בנקאי גדול מהבנקאי. "המשאב של הבנקים הוא ההון שלו, ודרישות ההון מהבנקים השתנו באופן מהותי. בתחילת העשור יחס הלימות ההון (היחס בין ההון העצמי של הבנק לתיק האשראי שלו) עמד על 6% בעוד כיום הבנקים הגדולים נדרשים להגיע ל-10% ואף יותר", אמר גל.

"בחשבון סנדלרים פשוט המשמעות של שינוי שכזה הוא שבעבר הבנקים ידעו לייצר תשואה על ההון של 16% מתיק האשראי שלהם, ואילו כיום הם יכולים לייצר לכל היותר 10%, וכל זאת לפני הפרשות להפסדי אשראי והוצאות תפעול", הוא הוסיף, "מנגד, למוסדיים אין דרישות הון שכאלה, והם נהנים מזרם בלתי פוסק של נכסים אותם עליהם להשקיע. כשהבנק מחליט על הריבית בהלוואה, הוא רואה לנגד עיניו רק מרווחי ריבית. לא מעניינת אותו הריבית האבסולוטית, ואילו המוסדי מחפשת לייצר תשואה ומסתכל על הריבית האבסולוטית ומשווה אותה לאפיקים אחרים. התוצאה היא שהבנקים והמוסדיים נמצאים באותה רחבת ריקודים, אבל כל אחד רוקד ריקוד אחר".

גל גם ביקר את הרגולציה הרבה שמטיל בנק ישראל על הבנקים בתחום האשראי. "הבנקים בישראל הוכיחו שמרנות במשבר של 2008, ועל אף אירועים חריגים כמו תיק ה-MBS בבנק הפועלים (תיק אג"ח בעקבותיו הפסיד הבנק כמיליארד דולר, ע.א), לא הייתה סכנה ליציבותם. ועדיין הרגולטור דרש מהבנקים עוד ועוד שלייקעס, וזה פוגע במשק".

גל נתן כדוגמה את דרישת בנק ישראל כי עסקאות אשראי בהיקף של מעל 25 מיליון שקל, שצריכות לעבור אישור מיוחד. "אתם יודעים מה זה עסקאות של מעל 25 מיליון שקל בבנק כמו בנק הפועלים שיש לו הון עצמי של 30 מיליארד שקל? אני צריך להגיד ללקוחות רבים שאני לא יכול לאשר להם מיידית אשראי כי זה צריך לעבור אישורים מיוחדים, ושבעצם הפכתי לפקיד", אמר גל.

בהמשך הכנס התקיים גם פאנל. צחי סולטן, יו"ר כלל פיננסים חיתום, שגם עסק בתחום חיפושי הגז והנפט באמצעות חברת מודיעין, התריע שאם חברה נקלעת לבעיות, יהיה לה הרבה יותר קשה אם יש לה אג"ח. "אם חברה תצטרך הקלות בתנאים הפיננסיות, אז הלך עליה אם יש לה אג"ח. תמיד יהיה בעל אג"ח שיעשה לה בלגן, בגלל אינטרס מסוים. לעומת זאת בהלוואות פרטיות או בבנקים זה אחר", אמר סולטן.

סולטן גם העריך שהמוסדיים ייכנסו בסופו של דבר גם לתחום האשראי למשקי בית הנשלט כיום ע"י הבנקים. "אין לי ספק שהמוסדיים יגיעו גם לקמעונאות. ראינו בעבר ניסיונות שלהם להיכנס, אך בסוף יהיה גוף שייכנס באגרסיביות, ויגלה רמת מרווחים אחרת ממה שיש באשראי העסקי", אמר סולטן.

דורי סגל, סגן יו"ר גזית גלוב, דיבר בפאנל על הסיכונים בתחום הנדל"ן המניב. "הרבה מדברים על הסיכון בעליית הריבית, אך מעטים מדברים על הסיכון של ירידת התשואות. ירידת התשואות, משפיעה על שווי הנכסים, וחברות צריכות להיערך לכך. כמו כן, לא כולם מביאים בחשבון ששכר דירה יכול לרדת, גם בשוק שהוא טוב. זה כמו שאנשים קנו אג"ח, ואח"כ גילו שמדובר במניה".

גם נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ התייחס לסיכונים בשוק הנדל"ן המניב ואמר: "הנדל"ן המניב בעייתי היום, ואנחנו יותר זהירים. בשוויץ לדוגמה התשואה היא כ-2.25%, והשוויצריים לא קונים נכסים בגלל זה, אלא רק משקיעים זרים. בישראל לעומת זאת יש אנומליה, כי התשואה היא 7%, כשמחיר הכסף הוא 3%, ועדיין אין התנפלות על הנכסים".