לראשונה מזה שנים, ולמרות השגשוג הנמשך בענף הנדל"ן בישראל ובעולם (בעיקר הודות לריבית הנמוכה), בשנת 2014 חל שינוי מגמה ושכר הבסיס של המנהלים הבכירים הציג ירידה קלה של כ-2%. השכר הממוצע עמד בשנת 2014 על 1.28 מיליון שקל לשנה (107 אלף שקל בחודש), לעומת 1.31 מיליון שקל בממוצע בשנת 2013.
מחלקת התגמול של BDO Consulting Group ניתחה עבור "גלובס" את חבילות התגמול שהוענקו לבכירי ענף הנדל"ן בחברות הציבורית בשבע השנים האחרונות - חמשת המנהלים המתוגלמים ביותר ב-51 חברות הנדל"ן ששווין גבוה מ-100 מיליון שקל. רו"ח קרן קיבוביץ, שותפה ומנהלת מחלקת התגמול ב-BDO, ציינה כי "בשנה האחרונה עם התגברות הרגולציה, הפיקוח והביקורת הציבורית, המגמה כאמור התהפכה והשכר הקבוע נמצא לראשונה בירידה".
קיבוביץ גם הדגישה כי "השכר הקבוע מנותק מביצועי החברה וניתן בהתבסס על ניסיונו המקצועי, כישוריו, מומחיותו והשכלתו של המנהל, ועל כן ההחלטה בדבר גובה הרכיב הקבוע במקרים רבים נשענת על מחירי שוק ועל סבירותו ביחס למתחרים (Benchmark). על כן, כל שינוי ברכיב זה מהווה סממן לשינוי כללי בשוק הנובע הן מהרגולציה והן משינוי תודעתי של מקבלי ההחלטות".
ירידה בכל המשתנים
שכר הבכירים בענף הנדל"ן - הכולל רכיבים קבועים ומשתנים - ירד גם הוא בשנה החולפת בשיעור של 4%, לממוצע של כ-2 מיליון שקל (167 אלף שקל בחודש). בשנה האחרונה כשני שליש מגובה התגמול (67%) היה קבוע ולא תלוי ביצועים והוא כלל שכר ו/או דמי ניהול. השליש האחר כלל רכיבי תגמול משתנים, כגון בונוס/מענקים ותשלומים מבוססי מניות.
קיבוביץ מציינת כי בשנים 2008 עד 2011 ניתן היה לראות כי היחס בין הרכיבים הקבועים לבין הרכיבים המשתנים של חבילת התגמול היה עקבי ועמד בממוצע על כ-62% לרכיב שכר קבוע מול 38% לרכיבי תגמול משתנים.
בשנת 2012 חל גידול בשיעור רכיב השכר הקבוע והוא עמד על 66% מסך התגמול (לעומת 62% בשנה שלפניה), על חשבון קיטון שיעור הרכיבים המשתנים (34% לעומת 39% בשנת 2011). בשנת 2013 נרשם תיקון קל וחלקו של רכיב השכר הקבוע ירד במעט ועמד על כ-64%. שנת 2014 שמרה על מגמת העלייה בחלקו של רכיב השכר הקבוע, אם כי אבסולוטית הוא כאמור רושם לראשונה ירידה לעומת השנה שלפניה. ב-BDO מציינים כי בשנים 2008 עד 2011 המענקים ניתנו ברובם על בסיס שיקול דעת, והם הציגו מגמת עלייה שנה אחרי שנה, אולם ממוצע הרכיב ההוני הציג מגמת ירידה.
בשנה האחרונה קיימת ירידה ניכרת בשני הרכיבים המשתנים - הן המענק והן הרכיב ההוני, שחלקה מוסברת על ידי ביצועים חלשים יותר ובחלקה האחר מוסברת ביישום תיקון 20, שקבע מנגנונים מובנים מראש ותקרות אפקטיביות למענקים.
כואב אבל פחות
התנהגות מגמת השכר בשנים האחרונות משקפת מתאם חיובי בין מדד נדל"ן ובינוי של הבורסה לבין שכר הבכירים.
בשנים 2012-2013 זינק המדד בשיעור של כ-30% ושכר הבכירים עלה בממוצע בשיעור של כ-6%. בשנת 2014 נשמר המתאם החיובי, שהפעם פגע באותם בכירים. מדד הנדל"ן של הבורסה רשם ירידה של 1% ושכר הבכירים בענף הנדל"ן רשם ירידת שכר בשיעור ממוצע של 4%.
בנוסף, ב-BDO מצביעים על מתאם גם בין הרווחיות של החברות לבין תגמול המנהלים. סך הרווח המצרפי של החברות שנבחנו עמד בשנה החולפת על 7.2 מיליארד שקל, ירידה של 34% לעומת השנה שלפניה, אז הסתכם הרווח ב-11 מיליון שקל. סך התגמול שניתן לחמשת מקבלי השכר הגבוהים בחברות אלו עמד אשתקד על 480 מיליון שקל, מול 500 מיליון שקל בשנת 2013 - ירידה של 4%.
יחד עם זאת, שכר המנהלים לא ספג את כל הפגיעה ברווחיות: בשנת 2013 התגמול הכולל היווה כ-4.6% מהרווח הנקי המצרפי של החברות, ואילו בשנה שעברה השכר תפס נתח של 6.6% מהרווח הנקי המצרפי באותה שנה.
קיבוביץ מוסיפה כי מתוך 51 חברות הסקר, 25 חברות הציגו רווח נקי נמוך בשנת 2014 בהשוואה לשנת 2013. הרווח הנקי המצרפי של חברות אלו ירד בשנת 2014 ב-73% ותגמול הבכירים המצרפי בחברות אלו ירד גם הוא, אולם בשיעור נמוך יותר של 10% בלבד. "כלומר", מדגישה קיבוביץ, "קיים מתאם חיובי בין הירידה ברווחיות לבין הירידה בתגמול המצרפי, אולם הירידה בתגמול הינה מתונה יותר ביחס לירידה ברווחיות".
מנגד, 26 חברות הציגו רווח נקי גבוה בשנת 2014 בהשוואה לשנת 2013. הרווח המצרפי של אותן חברות עלה אשתקד ב-48% ותגמול הבכירים המצרפי של הבכירים בחברות אלו עלה בשיעור של כ-5%. בשורה התחתונה, אומרים ב-BDO, ממצאים אלו מחזקים את המסקנה כי בשנת 2014 נרשם קשר חיובי בין השיפור בביצועי החברות לעלייה בתגמול המצרפי, ולהיפך.
היו"ר בירידה, הסמנכ"לים בעלייה
טבלת מקבלי השכר מציגה גם את הפערים הגדולים בין הבכירים עצמם.
השכר הממוצע של יושבי הראש (שהם פעמים רבות בעלי השליטה בחברות) עמד בשנת 2014 על 3.7 מיליון שקל, לעומת 2.7 מיליון שקל בממוצע שכר שנתי למנהלי החברות, 1.3 מיליון שקל לסמנכ"ל הכספים ו-913 אלף שקל לסמנכ"ל השיווק.
יחד עם זאת, קיבוביץ גם מציינת כי "הנפגעים" הגדולים מהירידה שחלה אשתקד ברווחי החברות, מהפיקוח הרגולטורי ההדוק ומהרגולציה המחייבת אישור אסיפה כללית היו בראש ובראשונה יו"ר הדירקטוריון וסגנו, זאת על אף ששכרם נותר גבוה מזה של יתר בעלי התפקידים האחרים.
עלות השכר השנתית הממוצעת של היו"ר ירדה אשתקד ב-13% ועלות השכר השנתית של סגן היו"ר נחתכה בממוצע ב-24%.
במקביל, אומרת קיבוביץ, "המרוויחים" הם שכבת הסמנכ"לים. שיעור עליית השכר המשמעותי ביותר נרשם בקרב סמנכ"לי פיתוח עסקי, אשר עלות שכרם הממוצעת לשנת 2014 עמדה על 1.3 מיליון שקל, לעומת 931 אלף שקל בממוצע בשנת 2013, עלייה חדה בשיעור של 44%.
לדבריה, "הסבר אפשרי לגידול זה הוא מנגנון מענק שנקבע מראש, בהתאם לתיקון 20 לחוק החברות, המבוסס על עמידה ביעדים אישיים שנשענו על שיעור המכירות ולא על שורת הרווח הנקי, או על יעדים תפעוליים אחרים המנותקים מהביצועים המשתקפים בתוצאות הכספיות בטווח הקצר".
ומה לגבי יתר העובדים בחברה? ב-BDO מציינים כי בניתוח החברות הכלולות הן בשנת 2013 והן בשנת 2014 המעסיקות למעלה מ-100 עובדים נמצא כי בשנת 2014 עלות שכר נושא המשרה המתוגמל ביותר הינה פי 35 מעלות השכר הממוצעת לעובד, לעומת פי 38 שנה קודם לכן.
בנוסף, היחס בין השכר הגבוה לבין שכר המינימום במשק עמד בשנה שעברה על 73, בהשוואה לפי 79 שנה קודם לכן. "כלומר, היחסים נמצאים במגמת ירידה בשנת 2014", אומרת קיבוביץ, "ירידה זו במדד הפי תואמת את העובדה שבדרגים הבכירים יותר קיים רכיב משתנה מהותי יותר, ולכן לאחר הירידה בביצועי החברות והשפעת הרגולציה והביקורת הציבורית, ירד גם הרכיב המשתנה".
תמהיל השכר
עלות שכר שנתית ממוצעת בקרב בכירי ענף הנדלן
הבונוס נשחק-התפלגות רכיבי השכר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
