ניתוח: לא בטוח שבזק מבינה האקלים החברתי-כלכלי בישראל

לפני כשבועיים הורה משרד התקשורת לבזק לשנות נתון טכנולוגי מסוים באופן העבודה שלה מול ספקיות האינטרנט במסגרת הרפורמה בשוק הקווי (השוק הסיטונאי). משרד התקשורת רצה שהדומיין של ספקיות האינטרנט שמגייסות לקוחות חדשים לחבילות ספק פלוס תשתית, לא יאופיין באופן חריג במערכות בזק (באמצעות האות W מלשון Wholsale - קרי סיטונאי), אלא הדומיין המקורי שלהן יישאר כפי שהוא.

מה אתם חושבים שבזק עשתה? שלחה מכתב מפורט למשרד ובו הסבירה שהפתרון שלו עקום וצריך לחשוב על פתרון אחר. בזק צודקת, הפתרונות שמציע משרד התקשורת כדי להתמודד עם ההתנגדויות של בזק לכל מהלך, אינם מושלמים. מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר הוא לא סמנכ"ל ההנדסה של בזק והוא לא מכיר את הרשת שלה טוב כמוה, אבל הוא כן מבין עניין והוא מאד נחוש.

דווקא בגלל זה היה מצופה מחברה בסדר גודל של בזק להציע פתרונות מסודרים והגיוניים, אבל במקום זאת השתלט עליה הד.נ.א המונופוליסטי שלה וההתנגדות לכל רפורמה קטנה כגדולה, הלכה וצברה תאוצה.

בזק למרבה הצער נאחזת בקרנות המזבח במקום להשלים עם הרפורמה. היא מנהלת קרב מאסף שתוצאותיו ידועות מראש. ממשלה ששמה לעצמה כמטרה עליונה להוריד את יוקר המחיה, נתקלת במונופול שמרוויח מיליארדים, ועדיין עושה הכל כדי להתנגד לתחרות. הלו בזק? על המחאה החברתית שמעת? על מחאת הקוטג' שמעת? על חצי שקל במחיר הקוטג' המדינה עמדה על רגליה האחוריות, האם בזק מבינה שההתנגדות שלה לרפורמה מצטיירת רע מאד באקלים החברתי-כלכלי ששורר בארץ בימים אלה?

יום בהיר אחד בזק תקום ותגלה שהציבור לא איתה, כי התובנה שהמחירים שלה גבוהים מדי תחלחל לדעת הקהל, וזה בכלל לא משנה כמה היא תצעק שהמחירים שלה מפוקחים ושנקבעים על ידי משרד התקשורת. זה בדיוק כמו שהציבור לא בא חשבון עם משרד התקשורת כאשר המחירים בסלולר היו כה גבוהים ודמי הקישוריות היו בשמיים. בסוף הציבור בא בטענות לבעלי החברות במקום למשרד התקשורת. האם בזק מבינה את זה? לפי ההתנהגות שלה, לא בטוח.

שורש הבעיה נעוץ באחריות, בעיקר של בזק, אך גם של משרד התקשורת, למצב אליו הגיעה. בזק נמצאת במצב משברי מול משרד התקשורת, שללא ספק הוא אחד המשברים הקשים ביותר בשנים האחרונות. שני הצדדים נאחזים בעמדתם ולא מוכנים לוותר.

המשרד מתעקש שבזק תציע את הטלפוניה שלה למתחרותיה כחלק מהרפורמה שקבע ובזק מתנגדת לכך. אין משמעות רבה לסמנטיקה של בזק שהיא מתנגדת לאופן שבו מציע משרד התקשורת לבצע את הרפורמה. ברור לכל בר דעת שההתנגדות היא מהותית ולא הנדסית. בזק הולכת בראש מורם להתנגשות מול משרד התקשורת תוך שהיא כופרת בזכותו להכריע כיצד תתבצע הרפורמה.

היא בעצם כופרת בזכותו של הריבון לקבוע מדיניות, כאשר היא לא מתאימה לה. תארו לעצמכם שהחברות הסלולריות היו מתנגדות לרפורמה בשוק הסלולר בטענה שהיא לא ישימה טכנולוגית ושהן לא מסוגלות לאפשר למתחרות החדשות לרכב על גבי הרשת שלהן. מישהו היה נותן לזה לקרות?

המבוי הסתום שאליו הגיעו הצדדים הוא משברי מפני שבסופו של דבר, כאמור, בזק כופרת בזכות הרגולטור להכתיב מדיניות. אבל צריך להתעכב על כך ולהקדיש לזה מחשבה נוספת, ולו רק מהסיבה שצריך לכבד את העמדה של בזק. בכל זאת, מדובר ברשת טלפוניה של חברת התקשורת הגדולה בישראל. זה לא צחוק. לאפשר את מה שמשרד התקשורת רוצה זה סיכון מבחינתה, אם אוהבים את זה או לא.

אם נופלת כאן רשת הטלפוניה זה אירוע חמור מאד שמונח לפתחה של החברה. בעבר בזק יכלה להפסיק את התמיכה של נורטל במתגים שלה כי היה לה גיבוי, היום המתגים הם של קומברס, ואת מצבה של קומברס כולם מכירים. שכחנו את חומרת התקלות הגדולות בסלקום? בבזק כשהכניסה את המתגים החדשים? בפלאפון?, אז תארו לעצמכם מה תקלה בבזק יכולה לעולל.

מול דרישות המשרד בזק לא מקבלת כלום בתמורה. צריך להבין את זה ולא להתעלם. יחד עם זאת, הקצאת הטלפוניה של בזק לטובת המתחרים היא צעד שאין ממנו חזרה, מפני שמשרד התקשורת שם את כל יהבו על כך. בזק למרבה הטעות הפכה את הטלפוניה לפנינה שבכתר הרפורמה. עכשיו אחרי שהיא הפכה את הטלפוניה לסמל המאבק שלה, למה היא בדיוק מצפה? שהמשרד יתקפל?

אם המשרד ייסוג בו אפשר להגיד שלום לרפורמה ולכן הוא לא יכול לוותר לבזק, אבל כן אפשר ללכת לקראתה בעניין ההקלות שהובטחו לה בתמורה לרפורמה. אישור עסקת בזק-yes יכול להיתפס כבונוס לחברה על התנהגות שלילית, אבל זה לא פסול שרגולטור יגלה גמישות מעת לעת, וזה משהו שהמשרד כן בשל לאשר לה.

במידה רבה צריך לעזור לבזק לצאת מהמצב שאליו היא הכניסה את עצמה אבל צריך לעשות את זה בחוכמה. אפשר להכות בבזק באמצעות קנסות ואפשר לרכך אותה. קנסות לא יעזרו כאן וגם איומים בלפרק את החברה לא יסייעו לעניין. כמו שזה נראה עכשיו זו הולכת להיות המשימה המרכזית של שר התקשורת הבא.