הרקע: יורם קראוס, שותף בחברת ניהול הפרוייקטים SMS, הגה את הרעיון לאינפיבונד לאשר ששם לב שהתיעוד הדיגיטלי של חייו - תמונות שצילם ממסעותיו ומספורט האקסטרים בו עסק, התכתבויות חשובות עם חברים, טקסטים משמעותיים - מבוזר בין מגוון מקומות שונים, שבהם טובעים הזכרונות החשובים בתוך עומס מידע לא רלוונטי. הוא חש כי הביזור מדלל את הזכרונות, מפחית ממשמעותם, וזאת לעומת החוויה של להביט, למשל, באלבום תמונות משפחתי.
קראוס החליט להקים את אינפיבונד, רשת חברתית שתאפשר לרכז את כל הזכרונות במקום אחד, בשליטה מלאה של המשתמש, אך תוך אפשרות להצגתם בפני חברים, משפחה וקהילה ואפילו שימור שלהם לדורות הבאים.
השוק: הרשתות הפופולריות ביותר, פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, עוסקות בדרך כלל בהווה. בפייסבוק אפשר למצוא מידע רב על חיינו, אבל התיעוד הזה כולל הרבה מאוד מידע בנאלי ויומיומי. הרשת החברתית הגדולה בעולם אינה מאפשרת למשתמשיה להדגיש אירועים בעלי משמעות חריגה. בתקופה האחרונה הבינה פייסבוק את החסרונות שטמונים בארעיות והחלה לאפשר לאנשים להיזכר באירועים מהעבר.
מאז שהתיעוד שלנו הפך לדיגיטלי - צריך רק לצלם ולהפיץ - אנחנו מקדישים הרבה יותר זמן ומשאבים לצבירת הזיכרונות, והרבה פחות זמן להתרפקות עליהם, לרפלקסיה. כל זה נכון לא רק ליחידים אלא גם לקהילות. אלה מתעדות את עצמן בקבוצות שונות ברשתות החברתיות, אך גם במקרה הזה התיעוד הוא לרוב מאוד יומיומי, או שהוא רק מוזיאוני וכולל מעט עדכוני חדשות.
המוצר: אינפיבונד מציעה לנו לאצור את המיטב מן החיים הדיגיטליים שלנו, על פי בחירתנו והחלטתנו, על פני מגוון של מדיה, יחסית בקלות ובנוחות. מדובר ברשת חברתית נפרדת, אך בעלת יכולת לסרוק את הרשתות החברתיות האחרות ולהביא תוכן מרשתות אלה, כשהמשתמש מסנן את מה שהוא רוצה להשאיר. כמו כן, כאשר אנחנו מתעדים לעצמנו או משתפים באחת מהרשתות החברתיות ה"יומיומיות" תמונה או טקסט שמבחינתנו הם בולטים וייחודיים יחסית לשגרת חיינו, אנחנו יכולים להוסיף אותם מייד לאינפיבונד. הציר העיקרי שבו פועל הפרופיל הוא ציר זמן, גם בפייסבוק יש ציר זמן, כמובן, אולם הוא לא כלי הניווט העיקרי בפרופיל,הוא עמוס הרבה יותר ומהווה רק חלק מן המסך. באינפיבונד הציר מהווה כלי שליטה נוח יותר בתוכן.
לציר הזמן באינפיניבונד ניתן להוסיף גם מדיה שלא אנחנו יצרנו, למשל לחבר לשנת 2001 שיר שאהבנו לשמוע באותה השנה ומזכיר לנו מישהו מהעבר, או קטע מתוכנית טלוויזיה שהשפיע עלינו מאוד באותו הרגע. "זה נותן משמעות לחיים", אומרת קראוס. "אילו מן חיים נחיה, ללא רפלקציה? היום התיעוד הוא כמו דת, וזה לא במקרה. דת נועדה לעשות לנו סדר בחיים ולתת להם משמעות. גם אינפיבונד יכולה לעזור לנו לעשות סדר בחיים שלנו באותה הצורה".
חברים יכולים להיכנס לפרופיל, להעלות (בהרשאתנו) תמונות שלנו שהם צילמו, לספר סיפורים על דברים שקרו לנו יחד, להגיב על נושאים שהעלינו וגם ללחוץ על כפתור "אינפי" כדי להראות שהם קראו (זה לא 'לייק'. זאת כדי לאפשר תגובה גם לשיתופים שאינם שמחים).
השימוש במוצר של אינפיבונד יכול לענות על שני צרכים. הוא מאפשר לנו ליצור כיום תמונה דיגיטלית עשירה של עצמנו כפי שאנחנו רוצים להציג אותה, להתרפק עליה לפעמים ולהציג חלון ראווה מנוהל היטב שלנו לעולם. המידע יכול להתאים גם לדורות הבאים - החברה מאפשרת לשמר באופן נגיש מידע חשוב לגבי חיינו, כך שהנכדים והנינים שלנו יוכלו להכיר אותנו כפי שהיינו רוצים שיזכרו אותנו. האינפורמציה הזו יכולה לשרת גם קהילות - כך למשל, אוהדי קבוצת כדורגל יכולים להעלות כל אחד לציר הזמן את הווידאו שהוא צילם במשחק הגורלי ובחגיגות האליפות. התיעוד המגוון הזה יהיה נגיש לכל אוהד גם בעוד 10 שנים, על פני ציר הזמן, אם ירצה לשוב ולהיזכר ברגעים הגדולים ולגלות לגביהם דברים שלא ידע.
קראוס: "אני מאמינה שבעוד מאה שנה, אינפיבונד תהיה הרשת שבאמצעותה יחקרו לראשונה את ההיסטוריה מנקודת המבט של האדם מן הישוב ולא רק של אירועים דרמטיים תקשורתיים. מהבחינה הזו היא מאפשרת לכל אחד לשחק תפקיד בנצח. לכל אחד יש נכסים תרבותיים שהולכים יחד איתו, לכל אדם יש היסטוריה עשירה. לכל אדם יש סיפור חיים שחשוב שיסופר. גם ברמה המשפחתית, נוכל להסתכל איך בדיוק סבתא רבתא חגגה את פסח".
בהקשר הזה אינפיניבונד יכולה להוות פרופיל חי שממשיך לחיות גם לאחר המוות. חברים ומשפחה יכולים להמשיך ולהעלות תמונות, זכרונות ולשתף כאשר משהו ביומיום מזכיר להם את המנוח, וכל מי שמתגעגע יכול ליהנות מכך.
שלב בפעילות: החברה מעסיקה היום כ-10 עובדים. המודל העסקי של החברה מבוסס על פרסום. "אנחנו מקנים למפרסם מידע איכותי כי אצלנו האדם שומר מידע אמיתי שבאמת חשוב לו", אומרת קראוס, "והחברים אצלנו הם חברים אמיתיים, כך שהם מהווים מעגל השפעה יותר הדוק זה על זה". ברשת פעילים כ-55 אלף משתמשים, עוד לפני ההשקה הרשמית שצפויה בקרוב.
השלב הבא: "מבחינה עסקית אנחנו נהיה חברה גדולה יותר מפייסבוק. אלא אם פייסבוק ירכשו אותנו, מה שנראה לי כרגע הגיוני מאוד", אומרת קראוס.
"באשר להתפתחות הטכנולוגית, אנחנו עומלים על פיתוח ויישום אלגוריתמים לבינה מלאכותית, הסורקים את דפי ההיסטוריה האישית של המשתמש, כשהמטרה היא לחקות אותו באופן שיאפשר וליצור איתו מעין צ'אט או אפילו שיחה קולית גם לאחר מותו, או לפחות לקבל ממנו מדי פעם ד"ש ולהרגיש כאילו הוא חי. כמו כן אנחנו יכולים לתת לאנשים לתכנן משלוח מכתבים או מתנות כך שיגיעו אחרי מותם. יהיה יותר רצף בין החיים שלך למה שיקרה אחריך. זו אינפיבונד'".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.