המכות נוחתות על ברן: הפסדים, פרישת בכירים והפסקת פרויקט

ימים סוערים עוברים על קבוצת ההנדסה הגדולה בישראל, ברן . לאחר תקופה לא קצרה שהתאפיינה בנסיגה בתוצאות הפעילות, נדרשת כעת החברה להתמודד עם פרידה מפתיעה משניים ממנהליה הבכירים, והחלטת רכבת ישראל שלא להמשיך בפרויקט מרכזי שלה.

על רקע כל אלה איבדה מניית ברן כ-15% בימים האחרונים (במהלך המסחר היום איבדה המניה כ-7%), והשלימה צניחה של יותר מ-25% מתחילת השנה. ואם כל זה לא מספיק, על-פי הערכות בשוק גם מערכת היחסים בין שני בעלי המניות הגדולים בחברה, מאיר דור (היו"ר ואחד ממייסדי הקבוצה) והמשקיע הרוסי אלכסנדר נסיס, אינה טובה כבעבר.

בשבוע שעבר הודיעו שני מנהליה הבכירים של הקבוצה, המנכ"ל נחמן צבר, ומנכ"ל החברה הבת ברן ישראל, דן שנבך, על רצונם לסיים את תפקידיהם בחברה, אחרי תקופה לא ארוכה של פחות משלוש שנים. צבר (59) מונה לעמוד בראשות ברן בתחילת 2012, אחרי שכיהן בעבר, בין היתר, כמנכ"ל חברת התשתיות תהל, ואילו שנבך (52), שהצטרף באותה שנה, שימש קודם לכן כסמנכ"ל הנדסה ופרויקטים בחברת שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת.

שבועות ספורים טרם ההודעה על עזיבת השניים, סיכמה ברן את 2014 עם הפסד של 29 מיליון שקל, לאחר הפסד של 66 מיליון שקל ב-2013, שנזקף ברובו לקריסת מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס, שברן הקימה עבורו תחנות טעינה. בסיכום 2014 ירדו הכנסות ברן ב-6% ל-501 מיליון שקל, ושחיקה נרשמה גם ברווחיות הגולמית, ששיעורה מההכנסות ירד מ-17% ל-14%. עוד בולט בסיכום שנתי תזרים מזומנים שלילי של 46 מיליון שקל, כשעל רקע התוצאות הללו, קופת המזומנים של החברה התכווצה ב-40% ל-78 מיליון שקל, בעוד ההתחייבויות השוטפות שלה צמחו ב-30% ל-291 מיליון שקל.

ימים ספורים לאחר הודעת הפרישה המפתיעה, הודיעה רכבת ישראל לברן כי החליטה לסיים את ההתקשרות מולה לעבודות בפרויקט חישמול מסילות הרכבת בארץ. ברן עדכנה כי הרכבת מתכננת לצאת למכרז בינלאומי לצורך ביצוע השלב השני של הפרויקט, אחרי השלמת השלב הראשון של תכנון והוצאת מכרז לביצוע, שבוצע על-ידי חברה בת של ברן. סיום ההסכם בין הצדדים צפוי בסוף השנה, ובברן מעריכים כי יתרת התמורה שטרם מומשה מהחוזה תעמוד על 45-50 מיליון שקל שהייתה אמורה לקבל בשנים הקרובות. בסיכום 2014 הכנסות ברן מהפרויקט שביצעה לרכבת עמדו על 9 מיליון שקל.

אי סדרים ברוסיה

עיקר פעילותה של ברן הוא במתן שירותים ופתרונות הנדסיים וניהוליים לקידום וביצוע פרויקטים בתחום התשתיות, בנייה ותעשייה, אנרגיה, חקלאות ומים. באמצעות עשרות חברות בת מציעה ברן שירותי פרויקט מלאים, הכוללים תכנון, רכש, ניהול, פיקוח וביצוע. מספר העובדים של ברן עמד בסוף 2014 על 1,150.

צמד בעלי המניות הגדולים בחברה הם כאמור מאיר דור, יו"ר החברה, והמשקיע הרוסי אלכסנדר נסיס. זה האחרון ניסה למחוק, ללא הצלחה, את מניית ברן מהמסחר במהלך 2012, כשהציע לרכוש את מניותיה לפי מחיר של 29 שקל למניה - גבוה בכ-70% משווי המניה הנוכחי. הצעתו, אם הייתה מתקבלת, הייתה מייצרת לדור כ-48 מיליון שקל עבור מניותיו בחברה (כ-20%), ששוויין היום עומד על כ-30 מיליון שקל.

נסיס, המחזיק כיום 28.5% ממניות ברן, נכנס להשקעה בחברה בסוף 2007, אז רכש 12.5% ממניות החברה לפי שווי חברה של 800 מיליון שקל, לעומת שווי חברה נוכחי של כ-150 מיליון שקל בלבד. עיקר הפעילות של ברן ברוסיה ובמדינות חבר העמים לשעבר מתבצעת מול חברות של נסיס, ובדוחות האחרונים עדכנה ברן כי בדיקות שביצעה העלו כמה שינויים שנעשו בהתקשרויות בפעילות שלה ברוסיה מול חברות בשליטת נסיס, שלא אושרו בברן וכי "בכוונתה להביאן לאישור כדין בהקדם האפשרי".

"בנוסף", מציינת ברן, "נודע לקבוצה כי במהלך השנים 2013-2015 התקשרה ICM (חברה משותפת שלה ושל נסיס א' ל') עם חברות בקבוצת בעל השליטה בהתקשרויות נוספות אשר גם הן לא אושרו". בעקבות כך, בברן הוחלט "למנות צוות מקרב ההנהלה ולמנות לו יועצים משפטיים וכלכליים חיצוניים על מנת לבחון את פרטי ההתקשרויות הנוספות, ולוודא כי ההתקשרויות הנוספות והשינויים בהתקשרויות הישנות ידווחו ויאושרו כדין".

חולשה בישראל ובחו"ל

בחודשים האחרונים ניסתה ברן לספק למשקיעים בה סיבות לאופטימיות, ודיווחה על כמה חוזים רחבי היקף של מאות מיליוני דולרים, אולם אלה כפופים לכמה תנאים, ובינתיים לא נסגרו סופית. ברן סובלת בשנים האחרונות מהשפעות שליליות על הפעילות גם בישראל וגם בחו"ל.

בפעילות המקומית הציגה ברן בסיכום שנתי ירידה של 8.5% בהכנסות, שעמדו על 230 מיליון שקל, ועברה להפסד תפעולי של 2.5 מיליון שקל. בברן מציינים כי "במהלך 2014 הירידה בהכנסות הייתה בעיקר בפרויקטים בתחום הגז ותשתיות התקשורת, ובתחום התעשייה התהליכית".