זו תוכנית-העל של משה כחלון להורדת מחירי הדירות

ההסכם הקואליציוני שנחתם בין מפלגת כולנו לבין הליכוד מעניק לשר האוצר המיועד משה כחלון סמכויות נרחבות בענף הנדל"ן ומניח את התשתית לשינויים מרחיקי לכת בענף הנדל"ן. ראשית, קובע ההסכם הקואליציוני כי מינהל התכנון במשרד הפנים יעבור לאחריות שר האוצר, וכך גם כל מוסדות התכנון האחרים לרבות הועדות המחוזיות, הוד"לים (שיוארכו לתקופה נוספת), והותמ"ל שחקיקתו המלאה, כולל הליך נטילת הקרקע, תושלם לאחר כינון הממשלה.

את השליטה במוסדות התכנון משלימה הסמכות של שר האוצר למנות את יו"ר הוועדות. כל זאת, שבוע ימים מיום כינון הממשלה במידה והדבר כרוך בהחלטת ממשלה. צעדים הדורשים תיקון חקיקה, יושלמו תוך 30 יום, מיום הקמת הממשלה, כך על-פי ההסכם.

במקביל, שר האוצר יכהן גם כיו"ר קבינט הדיור, ורשות מקרקעי ישראל תעבור להיות תחת סמכותו. צעד משמעותי נוסף, הנכלל בנספח של ההסכם הקואליציוני, כולל פרסום כל מכרזי הקרקע במדינה על-פי שיטת "מחיר למשתכן", והקצבה של עד 80% מהדירות שיוכל היזם או הקבלן לשווק ולמכור למשפחות מחוסרות דירה או בודדים מעל גיל 35 מחוסרי דירה. שאר הדירות יופנו למשפרי דיור שזו תהיה דירתם היחידה לאחר שיתחייבו למכור את דירתם הנוכחית (רוכשים שאינם משקיעים).

נציין שמדובר במעין שילוב של מכרזי מחיר למשתכן שבוטלו לפני כשנתיים לבין תוכנית מחיר מטרה, אולם מניסוח ההסכם הקואליציוני לא מפורט המנגנון המדוייק, ולא נכללים הקריטריונים לזכאות או לבניית הדירות המוזלות. נזכיר כי במסגרת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה הוסכם כי קריטריון מיצוי כושר השתכרות שהוכנס לקריטריונים של מחיר למשתכן יבוטל, ולכן הוא ככל הנראה לא צפוי להיכלל בתוכנית הנוכחית. עוד נקבע כי מי שיהיה זכאי לדירה מוזלת במכרזי המדינה, לא יוכל למכור אותה במשך 5 שנים מיום רכישתה ויחוייב במס שבח אם ימכור אותה עד 10 שנים מיום רכישתה.

עוד בהסכם, צעדים להגדלת ההיצע, הסרת חסמים ומיסוי משקיעים. בין היתר מדובר בהטלת מס עיכוב בנייה (מס עליו המליצה גם ועדת טרכטנברג והומלץ על יישומו במסגרת דיוני קבינט הדיור בממשלה הקודמת), השלמת חקיקת הותמ"ל הנוגעת להליך חדש דמוי הפקעה לצורך קידום תוכניות למגורים ומתן סמכות נוספות לשר האוצר בתחום הפקעת הקרקעות. במקביל תמשיך לקדם הממשלה את הקמת הרשות להתחדשות עירונית.

בהסכם הקואליציוני מוזכרת גם חברת 'דירה להשכיר', ונקבע כי היא תמשיך לפעול אך עם שינוי בתפיסת הפעלתה, ותוכל לשווק גם קרקע המיועדת למכירה ולא רק להשכרה. במקביל תקודם בנייה של דיור להשכרה על קרקעות חומות (קרקע ציבורית).

במקביל מתייחס ההסכם גם לצעדים לעידוד התחדשות עירונית במסגרת פינוי בינוי, והגבלות חדשות שיקבעו תמורה ברורה וקבועה למפונים לצד הגבלות על חתימת חוזים נפרדים בין כל בעלי הדירות. ההסכם עוסק גם בסוגיית הבנייה וכח האדם המקצועי וקובע כי ייקבע מנגנון בו חברה ישראלית תוכל להתקשר עם חברת בנייה זרה. חברה זרה זו תקבל את האפשרות להביא עובדים זרים לכל פרויקט. נקודה נוספת הזוכה להתייחסות עוסקת בתקנים הקיימים היום בענף הבנייה ונקבע כי תוקם ועדה שתפעל לפישוט התקן הקיים במטרה להוזיל את עלויות הביצוע, ועדה זו תגיש את המלצותיה 90 יום לאחר הקמתה.

בהסכם גם התייחסות לתחום הדיור הציבורי, ונקבע כי הממשלה תפעל לרכוש 700 דירות לדיור הציבורי בכל שנה. כאשר הדירות יהיו מיועדות הן לזכאי הדיור הציבורי הממתינים לדירה והן לזכאי משרד הקליטה הזכאים. זאת לאחר שנים בהן לא רכשה המדינה דיור ציבורי.