בתחילת 2012 מצבה של יאהו! היה בכי רע. סימן הקריאה בסוף הלוגו שלה היה מקור לאינספור בדיחות, לאחר ש-5 מנכ"לים התחלפו תוך 5 שנים, ההכנסות היו מזעריות, ו-2,000 עובדים פוטרו בניסיון התייעלות כושל.
אך ביולי התהפכה לפתע המגמה. מריסה מאייר מונתה למנכ"לית, ובעיתונים לא נרגעו. עזיבת התפקיד הבכיר בגוגל לטובת תפקיד המנכ"לית במתחרה המדשדשת, ועוד בחודש השביעי להריונה, הסיטו את דעת הקהל ממצבה של החברה והעלו את יאהו! לכותרות בהקשרים מרעננים.
בתוך שנה התהפך מצבה של החברה. מאייר הכניסה שיק הוליוודי, החייתה את מותג האינטרנט הגוסס והזניקה את שווי המניה ב-90%. היא גם תרמה את חלקה לכותרות העיתונים, בין השאר באמצעות מהלכים דרמטיים כמו איסור על עבודה מהבית והכפלת משך חופשת הלידה לעובדיה. במיוחד התסיסה את האווירה כשהצטלמה שרועה על מיטת שיזוף למגזין "ווג" ועוררה דיון סוער על נאותות החשיפה.
כבכירה לשעבר בגוגל, שהכירה היטב את החוקיות של זרימת המידע ברשת, ניתן לשער שלצעדים אלה הייתה מטרה נוספת. מייקל פרטיק, שהוציא בימים אלה ספר על ניהול המוניטין באינטרנט, מכנה מהלכים כאלה "מסך עשן". אם זה נשמע לכם מוכר, אתם צודקים.
ספין תקשורתי הוא המצאה ישנה מאוד. הפוליטיקה למודת הספינים מפהקת למשמע עוד מבצע להחזרת השקט במזרח התיכון לפני בחירות, ורוב העולם הלך שולל אחרי ביל קלינטון - שבניסיונו לשכנע את העם האמריקאי שהוא לא קיים יחסי מין עם האישה הזאת, הצליח לשנות את הדיון מהשאלה המהותית לשאלה פילוסופית יותר: מה נחשב יחסי מין.
Carla Gannis, Selfie Drawing 23
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.