שני הישראלים שהקימו חברת תרופות בינלאומית מנצחת

"ההנפקה לא התחילה ברוד-שואו", מספר דב תומרקין, מנכ"ל חברת התרופות מבוססות-הקצף פואמיקס, הנסחרת היום בנאסד"ק לפי שווי של 314 מיליון דולר, לאחר שגייסה כ-100 מיליון דולר במהלך חצי שנה. "הרעיון נבט כאשר ראינו את התוצאות הקליניות של שני המוצרים המובילים שלנו. הבנו שמוצרים כאלה צריכים להישאר בידיים שלנו, ושאנחנו נביא אותם לשוק. אז הפנמנו שאנחנו לא יכולים להישאר חברה קטנה מארץ קטנה, אלא להפוך לחברה בינלאומית".

בתזמון מעניין, התרחש באותה עת אירוע נוסף שאפשר לחברה לעשות קפיצת מדרגה. חברת דרמטולוגיה ציבורית אמריקאית ששיתפה פעולה עם פואמיקס בעבר, וורנר צ'ילקוט שמה, נמכרה לחברת אקטביס, והצוות הבכיר של וורנר צ'ילקוט - איש השיווק, איש הרגולציה ואיש הפיתוח - ביקשו להקים חברה חדשה בתחום הדרמטולוגיה. הם נפגשו עם פואמיקס כדי לבחון אפשרות של רכישת פרויקטים מהחברה, ופואמיקס הציעה 'מדוע שלא תקימו עבורנו את פואמיקס ארה"ב?'.

החסם של חוסר ניסיון בשוק האמריקאי נחשב לאחת המגבלות העיקריות של חברות ישראליות, בעיקר אלה שמעוניינות להגיע בעצמן עד שלב השיווק ופועלות בשווקים תחרותיים. ואולם, גיוס של מנכ"ל אמריקאי לחברה ישראלית שצמחה מהיסוד ושרדה 20 שנה של רעב למימון, עלול להוות מכה לתרבות הארגונית של החברה. הכניסה של צוות וורנר צ'ילקוט פתרה לפואמיקס את הבעיה הזו, לפחות חלקית, שכן הניהול נותר בידי המייסדים תומרקין ומנחם עיני (סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה), ואילו הצוות של פואמיקס ארה"ב הם שכירים לכל דבר בחברה.

תומרקין מספר כי "נוכחותם מאוד עזרה לנו במהלך ההנפקה. אנחנו חיים ממש בשלום עם המבטא הישראלי שלנו, אבל כמו שבחרנו לדבר עם ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) בשפה שלה, גם כאן מול וול סטריט המומחים האמריקאים שלנו היו נכס נהדר. אנחנו חלילה לא מסתירים את ההנהלה הישראלית, אבל גם לא את הבכירים שגייסנו".

"אם תנפיקו שוב, תקראו לנו"

מי שמכיר את פואמיקס מהעבר, זוכר חברה קטנה, צנועה מאוד בהוצאותיה, שמתקדמת עקב בצד אגודל ומממנת את מוצריה החדשים באמצעות הסכמי שיתופי פעולה על מוצריה הוותיקים. במובן הזה החברה הייתה מאוד ישראלית - חיה מרגע לרגע, אמנם עם חזון לטווח הרחוק, אבל כמעט לעולם בלי מספיק מימון כדי באמת להוציאו לפועל. על כך אומר תומרקין: "החיים שלנו השתנו מאוד לטובה. סוף סוף אנחנו לא מתאמצים על חיי היומיום".

- בהנפקה הראשונה נאלצתם להתפשר על היקף ושווי, והנה בהנפקה השנייה, לאחר חצי שנה, סגרתם את הפער ויותר מכך. מה השתנה?

תומרקין: "היינו חברה ישראלית לא מוכרת בארה"ב, שאין בה משקיעים מוסדיים אמריקאים ולא משקיעים גדולים מהארץ שתומכים בהנפקה בסכומים גדולים. אבל בגיוס הראשון נכנסו גופים כמו בייקר בראדרז, ג'יי. פי מורגן, ג'ניסון ואחרים. המשכנו בקשר איתם ועדכנו אותם בהתקדמות העקבית שלנו, שכל הזמן עמדה בתוכניות. הגופים התחילו לרמוז לנו ש'אם תנפיקו שוב, תקראו לנו'.

"בהנפקה השנייה היו ביקושים של פי 5-6 על הכסף, ונאלצנו לתת לכל אחד את חלקו היחסי. נכנסו קרנות כמו Visium, פרנקלין, וגם משקיעי ההנפקה הראשונה. ביקושים ב-30 מיליון דולר הגיעו ממשקיעים ישראלים, דרך חברת רוסאריו, ודאגנו שהם יקבלו יותר ממשקלם היחסי".

- בדרך כלל חברות עושות ג'סטה דווקא למוסדיים הגדולים מחו"ל, החברים של החתמים.

עיני: "זו הייתה מלחמה".

תומרקין: "זו לא הייתה מלחמה אלא עמדה ברורה. רצינו להעביר לישראלים מסר של רצינות כלפיהם".

- הכסף צפוי להספיק לתוכנית הקלינית שלכם. ומה לגבי שיווק?

תומרקין: "לתחום הדרמטולוגיה דרוש צוות מכירות של 50-70 תועמלנים בלבד. זה לא בשמיים אם המוצרים יצליחו. אם יידרש פרסום לצרכן, ניתן לעשות זאת באופן ממוקד ולא יקר. אנחנו מרגישים שנוכל לממן זאת אם נרצה. השוק מעריך אותנו על הרצון שלנו לבנות חברה".

מוצר חדש לאקנה

המוצר המוביל של פואמיקס הוא תרופה אנטיביוטית לפצעי בגרות אשר כיום ניטלת דרך הפה, והקצף של פואמיקס מאפשר לה להיות יציבה במתן על גבי העור. השוק של מוצרים דומים מגלגל כמיליארד דולר בשנה. שלב III של הניסויים הקליניים יחל ברבעון השני של השנה, וייערך בשני שלבים, שבכל אחד מהם 500 חולים. תוצאות צפויות במחצית 2016. ההשוואה בניסוי תהיה לקבוצת ביקורת, אולם הצלחה בשוק תגיע אם תופעות הלוואי יהיו קלות משמעותית משל הגלולה הניתנת בבליעה.

בניסוי שלב II שערכה החברה נמצא שהאפקט מתחיל להיות מורגש לאחר שלושה שבועות (לעומת 12 בתרופות בבליעה), ואחרי 6 שבועות מדובר בשינוי מובהק ביותר (p-0.007) לעומת קבוצת הביקורת. לתרופות האנטיביוטיות הניתנות בבליעה קיים היום שיפוי ביטוחי בארה"ב, בהיקף של 1000 דולר לחולה. המוצר במשחה נמכר בכ-350 דולר, ופואמיקס תתמקם בין שניהם.

במוצר לטיפול במחלת העור הזיהומית אימפיטיגו, העוברת בין ילדים, משתמשת פואמיקס באותה אנטיביוטיקה במינון קצת שונה. שלב II הסתיים בריפוי מלא ב-100% מהמקרים תוך 14 יום, והשלב הבא הוא פגישה עם מחלקת המחלות הזיהומיות של ה-FDA, כדי לגבש פרוטוקול לשלב III.

מוצר לטיפול במחלת רוזציאה, שוק של 1.2 מיליארד דולר, אמור להתחיל שלב II בקרוב, ומוצר נוסף המיועד לטיפול בתופעות לוואי דרמטולוגיות של תרופות לסרטן, נמצא בשלב II של הניסויים הקליניים, ותוצאותיו צפויות בתחילת הרבעון הרביעי.

- אתם פועלים גם בשיתופי פעולה עם חברות גדולות. האם חשתם שהמוצרים בצנרות שלהן לא מתקדמים בהן כמו שצריך, ולכן עליכם לפעול לבד?

תומרקין: "ממש לא, רוב ההסכמים שלנו דווקא מתקדמים יפה. המוביל בהם הוא הסכם עם חברת באייר למוצר לרוזציאה, המבוסס על תרופת בסיס שונה מזו של המוצר שאנחנו מפתחים לבד. התרופה הקיימת של באייר לרוזציאה נמכרת ב-150 מיליון דולר בשנה, ובעוד שנתיים יפוג הפטנט עליה. אנחנו, עם הקצף, נהיה הדור הבא שלה. אנחנו מעריכים כי ממועד ההשקה נוכל לקבל תמלוגים של 10 מיליון דולר בשנה, ישר לרווח הנקי.

"יש עוד פרויקטים בשלבי II או III, והם מהווים בונוס נפלא לפעילותנו, אבל לא מהם מגיע הערך של החברה".

פואמיקס הוקמה על ידי תומרקין ועיני לאחר שבשנים 1987-91 עבדו בחברת כלילקו שהקים עיני ואשר שיווקה מוצר דוחה כינים. תומרקין: "ב-2002 נפגשנו שוב והחלטנו להקים חברה דרמטולוגית. המשקיעים שלנו היו כולם פרטיים. גייסנו 50 אלף דולר בהשקעה הראשונה, ואחרי כן כמה מיליונים, ומשלב מוקדם מאוד התחלנו להכניס כסף משיתופי הפעולה - עד היום כ-18 מיליון דולר".

בין המשקיעים בחברה נמנים ערי סטימצקי, איש העסקים בני שבתאי והיהלומן חיים צ'יזיק. "לא הלכנו לקרנות הון סיכון. הן אמנם שמות הרבה כסף בתחילת הדרך, אבל יש לזה מחיר".

עיני: "לאורך הדרך הסתכלו עלינו כעל עוף מוזר, אבל ידענו בדיוק לאן אנחנו רוצים להגיע. ההצלחה של היום מגיעה רק בגלל שהתווינו את הדרך לאורך זמן".