בחודשים האחרונים התחוללה דרמה בשוק קרנות הנאמנות: בסוף 2014 נוהלו בקרנות הכספיות כספים בהיקף כולל של יותר מ-54 מיליארד שקל. כעבור ארבעה חודשים, בסוף חודש אפריל 2015, נוהלו בקרנות אלה כ-35.6 מיליארד שקל בלבד - קיטון של כ-18.4 מיליארד שקל שהתאדו מקרנות אלה.
מדובר בזרימה החוצה של יותר משליש מהנכסים שנוהלו בקרנות הכספיות תוך שליש שנה, וזאת כפועל יוצא - טבעי וצפוי - מהריביות האפסיות, שאיפסו את האטרקטיביות במכשיר פיננסי זה. למעשה, התכווצות זו התרחשה רובה ככולה מאז הורדת הריבית המפתיעה לרמה של 0.1%, שהוכרזה ב-23 בפברואר. מאז התכווצו הקרנות הכספיות בכ-32% - כ-16.6 מיליארד שקל, ו"נראה כי כל עוד ריבית בנק ישראל תיוותר בגובהה הנוכחי, או מתחת לעמלת ההפצה המשולמת לבנקים בגין הקרנות הכספיות, יימשכו הפדיונות מהאפיק", כפי שמעריכים בשוק.
כך או אחרת, שוק קרנות הנאמנות המשיך לצמוח מתחילת השנה. הן בקרנות המסורתיות - שזוכות לעדנה עם יצירות של כ-3 מיליארד שקל, בהמשך לגיוסים של כ-3.55 מיליארד שקל בקרנות אלה במארס; והן בתעשייה ההולכת וגדלה של הקרנות הפסיביות המחקות, שממשיכות לצבור תאוצה.
בחודש אפריל בלבד גייס שוק הקרנות קצת יותר ממיליארד שקל. בנטרול פדיונות של כ-3.5 מיליארד שקל בכספיות - שנרשמו בהמשך למגמה שהגיעה לשיאה בחודש מארס עם פדיונות של יותר מ-11 מיליארד שקל בכספיות - גייסו הקרנות המסורתיות והמחקות כ-4.5 מיליארד שקל, וזאת בחודש עם ימי מסחר פחותים מהרגיל.
מתחילת השנה מדובר על גיוסים בהיקפים מצטברים של כ-13.5 מיליארד שקל בתעשיית הקרנות המסורתיות, כולל המחקות. גיוסים אלה כוללים גיוסים של יותר מ-7.7 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות, שנהנות מהחיפוש אחר תשואה של המשקיעים באמצעות הגדלת הסיכון, ומגיוסים של כ-5.8 מיליארד שקל בקרנות המחקות, שמנוהלות אצל שבעה בתי השקעות.
זרימת הכסף לקרנות המחקות מתרחשת במקביל לכך שגביית דמי ניהול הופכת למציאות נוכחת יותר ויותר בתחום זה: נכון להיום כ-40% מהקרנות המחקות גובות דמי ניהול (69 קרנות).
תשואה גבוהה בקרנות המנייתיות
כאמור, השינויים המצרפיים בשוק הקרנות הם במידה רבה בבואה של מציאות הריביות האפסיות הנמשכות, ללא צפי להעלאות ריבית משמעותיות בעתיד הנראה לעין. מציאות זו הביאה לפוטנציאל לא אטרקטיבי באפיקים הסופר-סולידיים, ולא רק בקרנות הכספיות, תוך זרימה של כספים לאפיקים אחרים, ובראשם קרנות אג"ח מדינה ואג"ח כללי שמשלבות אג"ח מדינה, אג"ח קונצרניות ומניות, וכן קרנות אג"ח בחו"ל וקרנות מניות - בארץ ובחו"ל.
בבחינת התשואות באפיקים השונים עולה כי קרנות מניות בחו"ל הניבו בחודש אפריל תשואה ממוצעת של כ-2%, כך שמתחילת השנה השיגו תשואה של כ-6.5% בממוצע. גם קרנות מניות בארץ נהנות ממציאות הריביות הנמוכות הנמשכת, וכתוצאה ממנה גם מחוסר ניכר בחלופות השקעה ראויות, ובאפריל הן רשמו תשואה ממוצעת של כ-1.6%, שהובילה אותן להציג מתחילת השנה תשואה של כ-12.4% בממוצע.
אלומות שוב מוביל בגיוסים באפריל
השם החם ביותר בשוק הקרנות, באפריל ועוד קודם לכן, הוא אלומות. בחודש אפריל גייסו קרנות אלומות כ-934 מיליון שקל, ונכון לסוף השליש הראשון של השנה הן כבר מנהלות בסך הכל יותר מ-9.8 מיליארד שקל.
שני הקודקודים האחרים במשולש המוביל את טבלת הגיוסים החודשית הם ילין לפידות, שבקרנות שלו מנוהלים כ-21.9 מיליארד שקל, ואלטשולר שחם, שכבר מנהל בקרנות שלו כ-24.3 מיליארד שקל. השניים גייסו באפריל כ-666 מיליון שקל וכ-583 מיליון שקל, וגם מגדל שוקי הון ואקסלנס גייסו כל אחד קצת פחות מחצי מיליארד שקל. מהצד השני, הפודה הגדול של מארס היה בית ההשקעות מיטב דש, שנפדו ממנו כ-1.1 מיליארד שקל - בגלל הקרנות הכספיות שנפדו בקצב גבוה.
אלומות ניצב גם בצמרת המגייסים מתחילת השנה, עם גיוסים של כ-3.9 מיליארד שקל, כולם בקרנות מסורתיות, ואחריו ניצבים ילין לפידות (עם גיוסים בהיקף כולל של כ-2.8 מיליארד שקל), מגדל שוקי הון (1.6 מיליארד שקל) ואלטשולר שחם (1.5 מיליארד שקל).
בנטרול גיוסים ופדיונות בקרנות כספיות ומחקות מתברר, כי אחרי אלומות וילין לפידות ניצבים בצמרת המגייסים בקרנות המסורתיות אקסלנס והראל פיא. מהצד השני, בתחתית בולטות הקרנות של אי.בי.אי, שפדה מתחילת השנה כ-1.1 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות, ופסגות - שפדה מתחילת השנה יותר מ-1.1 מיליארד שקל בקרנות אלה.
לגבי האחרונים נציין, כי אי.בי.אי פדה בעיקר בגלל שתי קרנות שהדירוג שלהן הורד, והוא ממשיך לגייס בקצב נאה לקרנות המחקות שלו, למרות שרוב הגיוסים למחקות הם בדמי ניהול. בפסגות, שבו היו פדיונות בקצב גבוה ברבעון הראשון, השתנה הכיוון באפריל, ובחודש שעבר נרשמו אצלו גיוסים של 151 מיליון שקל במסורתיות ועוד 81 מיליון שקל במחקות.
כך, המגייס הגדול בקרנות המחקות מתחילת שנה הוא בית ההשקעות מגדל שוקי הון, שגייס לקרנות אלה כ-1.9 מיליארד שקל, ולא הרחק מאחוריו ניצב אי.בי.אי, שמצליח לבלוט עם גיוסים של כ-1.3 מיליארד שקל מתחילת השנה.
השפעה דומה בתעודות הסל
ומה קורה בשוק תעודות הסל? באפריל נרשמו בתעודות הסל גיוסים בהיקף כולל של כ-263 מיליון שקל. מנתונים שהציג איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר, בניהול רונן סולומון, עולה כי גם כאן הריבית הנמוכה מכה גלים. עקב הריבית האפסית נמשכו באפריל הפדיונות בתעודות פיקדון, שעמדו על כ-570 מיליון שקל (והסתכמו לפדיונות של יותר מ-8.1 מיליארד שקל מתחילת השנה), והמשקיעים הפנו כספים לאלטרנטיבות עם סיכון גבוה יותר - באפיקים מנייתיים ואג"חיים.
עד כה ב-2015 ישנה מגמה של הפניית כספים לאפיקים מנייתים בחו"ל, ומתחילת השנה גויסו בתעודות העוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל כ-2 מיליארד שקל (למרות פדיונות קלים באפריל), תוך שבאפריל גויסו כ-243 מיליון שקל בתעודות על מדדי מניות בארץ.
כמו כן, בתעודות העוקבות אחר אג"ח בארץ נרשמו באפריל גיוסים של 468 מיליון שקל, כך שמתחילת השנה גויסו אליהן כ-834 מיליון שקל בסך הכול. כמו כן, כ-34% מכספי תעודות הסל הם במדדי מניות בחו"ל, 25% במדדי מניות בארץ, כ-19.5% במדדי אג"ח בארץ וכ-14.5% בתעודות פיקדון.
הגיוסים והפדיונות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
