מה נשאר לברצלונה ממורשת גווארדיולה?

"ברור שמשחק כזה יהיה משהו מיוחד עבורי, אחרי הכל העברתי כמעט את כל חיי בברצלונה", הסביר גווארדיולה. באוקטובר 2013 זה עדיין היה בגדר חזון לעתיד, מפגש בין באיירן מינכן שלו לקטאלונים. והערב (ד', 21:45) זה סוף-סוף קורה: פפ חוזר הביתה, אל המקום בו יצר את אחת השושלות הגדולות בהיסטוריה של הכדורגל. זמן מצוין לבדוק: האם למעלה משנתיים וחצי אחרי שיצא לשנת שבתון בניו-יורק, לפני שהמשיך לגרמניה - רוחו המקצועית של המאמן הנערץ עדיין מנשבת בקאמפ נואו.

האמת היא שלמרות החינוך של פפ וה-DNA שהותיר אחריו, ברצלונה הנוכחית היא קבוצה שונה מזו שבנה. וחלק גדול מהאשם בכך נעוץ באופן אירוני בבאיירן: בשנת הזכייה של הבווארים בצ'מפיונס ב-2012/13, הם רמסו בחצי הגמר את בארסה והנחילו להם את המפלה הגדולה בתולדות המועדון במפעלים אירופיים (0-7 בשני המשחקים). בברצלונה הבינו שהם לא יכולים להמשיך לנסות לחקות את ימי גווארדיולה. ניסיון ראשון לשיטת משחק מעודכנת בעונה שלאחר מכן, תחת הדרכתו של הארגנטיני "טאטא" מרטינו נכשל. ואולי לא קיבל מספיק זמן. ואז הגיע לואיס אנריקה שהגיע בקיץ האחרון, ולא בנה "עוד העתק בכחול-אדום", כפי שניסח זאת ב"בליצ'ר ריפורט" ג'ייסון פטיגרוב. "הבציר של אנריקה מתכונן להתבלט בזכות עצמו".

***

איזו בארסה הקים אנריקה, שקריירת האימון שלו כללה את למידת האג'נדה בברצלונה ב' בין השנים 2011-2008, ולאחר מכן התחשלות ברומא וסלטה ויגו? ובכן, קרלס ריישאק, יועץ לנשיא המועדון, הסביר ב"קיקר" כי "הסגנון עבר טרנספורמציה קלה, תדירות הפאזות שבהן המשחק אנכי וישיר עלתה. ואיתן גם ההמתנה להזדמנות למתפרצת, נשק בדוק עם חויית התקפה שכזו - לחכות ולעקוץ. ניימאר, מסי וסוארז הם שחקני אינסטינקט, מאסטרים באינטואיציה. תחת פפ היו חילופי המקומות בקבוצה מתוכנתים, כי פפ רוצה לשלוט בכל מהלך ולנטרל אינטואיציה. בארסה לא סולידית כמו באיירן, אבל פחות צפויה, עם יותר חילופי מקומות: מסי נמצא בכל מקום, גם ניימאר. לא תמיד יודעת בארסה לשלב בין שליטה וכדור לבין מתפרצות כדרוש, לפעמים סובלים בגלל הפקרת מרכז השדה - זו ההשלכה של הווריאציה".

זה אולי נשמע יותר כמו סגנון שמאפיין את ריאל מדריד מאשר של ברצלונה. אבל ריישאק מתעקש: "אנריקה שיחק עבור בארסה ועבור ריאל, הוא חי את שני הסגנונות". ואכן, בניצחון על ריאל במארס, הגנו הקטאלונים רוב המשחק, וניצחו משני שערים - האחד מכדור ארוך, השני מבעיטה נייחת.

במסיבת עיתונאים השבוע אמר גווארדיולה על בארסה: "כמובן שיש מאמן חדש, אבל הפילוסופיה, סגנון המשחק - כמעט זהה". אז אמר. האמת היא שהדוגמטיות התרככה, הטיקי-טאקה כבר לא שליט בלעדי. יש לכך כמה היבטים. הניצחון אצל אנריקה הוא העיקר, בעוד אצל גווארדיולה הוא היה תוצאה של משחק נכון. מול ריאל נסוגה בארסה והעבירה מסירות ארוכות מעבר למרכז השדה הקדוש. ועוד פרה קדושה נשחטה: בארסה מתאימה את עצמה ליריב. במסיבת העיתונאים אחרי אותו קלאסיקו, אמר אנריקה: "המטרה היא תמיד להחזיק בכדור וליצור מצבים. אבל אם היריב משתווה אליך, צריך להסתגל. ברמה הזו, לא נותנים לך לשחק כרצונך. כשנלחצנו, נאלצנו לסגת ולחפש מעברים הגנתיים טובים יותר, עם פאזות של החזקת כדור ויציבות גדולה יותר".

אבל זו לא רק שאלה של סגנון. אנריקה שינה את בסיס המשחק של הקבוצה, ואת תפקוד כל החוליות שלה. לי רודן ב-ESPN FC: "כבר אחרי חצי עונה התברר שבארסה של אנריקה מבוססת על חלוצים, הסבה משמעותית מההסתמכות על קשרים. תשכחו ממרכז השדה: שחרור היכולת המבריקה של האינדיבידואליים בחולייה הקדמית, זה מה שבארסה הנוכחית נבנית עבורו. יצירת מקום עבורם כדי לפגוע ביריב, זה המפתח". כבר בדצמבר, למרות שסוארז החמיץ 11 מחזורים - היה השילוב של MSN (מסי-סוארז-ניימאר) השכיח ביותר, בתקופה שבה ערך אנריקה את הניסויים שלו.

מה השתנה בהתקפה? מספרי המסירות. 670 מדויקות מתוך 738 מול קורדובה ב-0-8 על קורדובה דומות לנתוני העבר. אבל מסי, למשל, מרכזי מתמיד ולקח עליו גם תפקידים של צ'אבי כאסטרטג ומפצח הגנות במסירות קטלניות. הוא חזר להיות חלוץ ימני עם חופש לרדת לאמצע או אפילו לקישור הדפנסיבי. מספרי האסיסטים שלו ירדו לעומת 2012, עונת השיא שלו תחת פפ (29 ב-53 משחקים לעומת 37 ב-64), אבל הוא מנהל יותר מאי פעם את המשחק, והירידות שלו אחורה מאפשרות לו לנצל את מלוא היצירתיות המדהימה שלו. בנוסף, שם אנריקה דגש על משחק אגפים שמתאים לשלישיית MSN.

ממוצעי ההבקעה השנה של הקבוצה טובים אפילו מעונת ה-189 שערים בכל המסגרות ב-2011/12. אבל יותר מזה, 108 מ-159 השערים הובקעו על-ידי השלישייה הגדולה. לפני שלוש שנים היו אלה רק 103 שערים מ-189 על-ידי השלישייה המובילה (מסי 73, פברגאס 15, פדרו 15), ב-11 משחקים יותר. גם האיזון טוב יותר (מסי 51 ,ניימאר 33, וסוארס 24).

בהגנה דרש אנריקה, וקיבל, בלם עם משחק ראש (ז'רמי מתייה) טוב בנוסף לפיקה. במקביל העביר את הקבוצה לשמירה אישית במצבים נייחים. התוצאה? ספיגה של רק שני שערי נגיחה בליגה, אחרי 12 בעונה שעברה (נתוני Squawka.com). דני אלבס וג'ורדי אלבה כמעט והפסיקו לעלות להתקפה בו-זמנית. יחד עם העזרה מהקישור- בארסה ספגה 19 שערים בליגה לעומת 33 בעונה שעברה ו-40 בעונה שלפני.

***

לבארסה יש עדיין חולשות ואפילו מול קורדובה שהייתה על תקן שטיח - כבשה את הראשון רק בדקה ה-42. זה עדיין לא מושלם. אבל הפרשן הטקטי מייקל קוקס מ-ZonalMarking מסביר: "זה מה שאנריקה רוצה משחקניו - מסירה מהירה לשלישייה הקדמית, ומשחק צירופים של אלה כשהם מתואמים ותומכים זה בזה. בקישור ברצלונה יותר פונקציונלית משהתרגלנו, כשהמסירות והתנועה לא מתקרבות לעידן גווארדיולה. החוליות יותר מובדלות מפעם, אבל שווה לזכור שבימי מסי, אטו ורונאלדיניו המצב לא היה בלתי דומה. היסטורית, ברצלונה הרבתה להשתמש במערך 4-3-3 כתמיכה לשלושה חלוצים סופרסטארים מהירים, ולכן חוזר בעצם אנריקה לכדורגל שברצלונה רגילה אליו".

הנשיא ברתומיאו הכריז לאחרונה ש"אנחנו קרובים לשלמות, הבנייה מחדש הצליחה באופן יוצא דופן". מעניין אם לגווארדיולה יהיה מה להגיד על זה בשבוע הקרוב.