ליקויים בפיקוח המשרד להגנת הסביבה על מפעלים מזהמים

מבקר המדינה מצביע על שורה של ליקויים מצד המשרד להגנת הסביבה בפיקוח ובאכיפה על מפעלי תעשייה מזהמים: המבקר מצא פערים במדיניות המחוזות השונים של המשרד באופן הטיפול במפעלים שמזהמים את האוויר; אי עמידה ביעדי עבודה שקבעו לעצמם בנושא זה; ופרסום נתונים בלתי מעודכנים לציבור בנוגע להיקף פליטות המזהמים שמקורן בתעשייה.

בדיקת המבקר התרכזה באופן הטיפול של המשרד להגנת הסביבה במקורות זיהום אוויר נייחים במחצבות, במפעלים ובאתרים לייצור חשמל. היא נעשתה במהלך 2014 והתמקדה במחוז דרום של המשרד, שבו הריכוז המשמעותי ביותר של אתרים תעשייתיים שפולטים לאוויר כמויות גדולות של מזהמים. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה ב-2012, במחוז הדרום קיימים 663 מפעלים ומתקנים שמדורגים בסיווג A שהם בעלי פוטנציאל רב לגרימת נזק סביבתי, ובהם מפעלי כימיה, מפעלים לציפוי מתכות, תחנות כוח, חוות של מכלי דלק ואתרים לסילוק פסולת. מספרם של אתרים אלה בכל רחבי הארץ נאמד ב-2,075.

הביקורת מצאה כי אגף איכות האוויר במשרד להגנ"ס לא עדכן במשך כשבע שנים הנחיה שהעביר למחוזות המשרד, שלפיה בקבוצת מפעלים זו יש לבצע ביקורות פתע אחת לשנתיים. המבקר מצא כי מחוז דרום של המשרד לא היה מודע כלל להנחיה כזאת וממילא לא פעל על פיה - כך שביצע את הביקורות והדיגומים במפעלים שבתחומו בהתאם לשיקול דעתו בלבד. זאת ועוד, כשהמשרד הקצה מדי שנה למחוזותיו תקציבים לביצוע דיגומי פתע בארובות המפעלים ובמתקנים שלהם פוטנציאל זיהום גבוה - אך לא עקב אחר ביצועם.

עוד נמצא בביקורת כי בשנים 2011-2013 המחוזות השונים של המשרד לא עמדו ביעדים של תוכניות העבודה שקבעו לעצמם וברוב תקופה זו, היה שיעור דיגומי הפתע של ארובות במפעלים נמוך יותר ממחצית מספר הדיגומים שתוכנן במסגרת תכניות העבודה. בהקשר זה מציין המבקר את 2013 כשנה שבולטת לרעה, כשמספר דיגומי הפתע הכולל ירד ל-15% בלבד. עוד נמצא כי במחוז חיפה, שבו נמצאים מפעלים רבים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם מרבי - כלל לא נעשו דיגומים באותה שנה. "לפיכך נפגמה מאוד יכולתו של המשרד להגנ"ס לקיים בקרה ראויה על הדיגומים התקופתיים של פליטות מוקדיות של מזהמים שמקורם במפעלים ולוודא שהם עומדים בתנאים שהוטלו עליהם ברישיון העסק או בהיתר הפליטה שניתן להם לפי חוק אוויר נקי לעניין פליטות מוקדיות של מזהמים", נקבע בדוח.

המבקר מצא עוד כי 21% מהמפעלים ברחבי הארץ לא קיימו את הנדרש מהם ולא ביצעו את כל הדיגומים התקופתיים שהיו אמורים לבצע: בין סוף 2012 ל-2014, כך העלתה הביקורת, כל מחוזות המשרד כמעט ולא נקטו בצעדי אכיפה נגד מפעלים שלא הגישו להם נתונים על דיגום תקופתי של פליטות מזהמים מארובותיהם - כפי שנדרש.

ביקורת נמתחה על המשרד להגנת הסביבה גם על טיב המידע ועדכניותו על אודות היקף הפליטות של מזהמים שמקורם בתעשייה, המוצג באתר האינטרנט שלו. המבקר מצא כי מידע שהופיע באתר מסוף 2013 ועד אוקטובר 2014 לא היה עדכני, ולא הוזנו בו נתונים חדשים. "המידע על הפליטות שנמצאו בדגימות במפעלים ומוצג באתר- אינו ברור למשתמש לא מקצועי, וגם ההסברים וההערכות שמצורפים לו אינם מבהירים אותו", נכתב בדוח. המבקר העיר כי עד חודש אוקטובר 2014 הסתפק המשרד להגנת הסביבה בפרסום נתונים שנאספו כפי שהם- ולא פרסם דוחות הכוללים ריכוז נתונים ערוכים של דיגומים תקופתיים בכל המפעלים ובאופן שיספק לציבור תמונת מצב ברורה לגבי הפליטות, רמת החריגות וחומרתן כמצופה ממנו על פי חוק אוויר נקי.

עוד נמצא כי אין במשרד להגנת הסביבה אמות מידה אחידות לאכיפה במקרה של פליטת מזהמים ממפעלים: המבקר מצביע על הבדלים ניכרים בדרכי הטיפול של המחוזות השונים בבעלי מקורות פליטה נייחים שמפרים את חוק אוויר נקי. המבקר קבע כי אין למשרד להגנ"ס הנחיות ברורות שמחייבות את כל המחוזות בתחום מקורות הפליטה הנייחים וכי כל מחוז פועל לפי שיקוליו. עוד עולה מהדוח כי המחוזות השונים של המשרד ממעטים ליזום הטלת עיצומים כספיים על מי שהפר את חוק אוויר נקי. המבקר מצא כי חלק מהמחוזות כלל לא השתמשו בהליך אכיפה זה ומחוזות שכן עשו בו שימוש - לא הקפידו להשלימו.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "דוח המבקר מראה לאן הובילה מדיניות הקיצוץ במאבק בזיהום האוויר המסכן את חייהם של אלפי בני אדם בישראל. המשרד להגנת הסביבה הכין תוכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר בתקציב של 680 מיליון שקל אך לאחר קיצוצי הממשלה הוקצבו לתוכנית רק 100 מיליון שקל. המשרד הצליח להביא להפחתה של עשרות אחוזים בזיהום האוויר מפליטות תעשייה, והמפעלים נדרשים לעמוד בתקנים מהמחמירים באירופה. הליך סיווג המפעלים על פי השפעותיהם על הסביבה הושלם והמשרד מבצע בדיקות פתע בארובות מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר גבוה בכפוף למגבלות התקציב והמשאבים. המשרד פועל באופן שוטף לשיפור הרגולציה הסביבתית בתעשייה".