דוח המבקר: מאות דירות במאגר הציבורי עומדות ריקות

זמן ההמתנה הממוצע של הזכאים לדיור ציבורי הוא כ-2.7 שנים, חלקם ממתינים יותר מ-7 שנים וחלקם אף 15 שנים ויותר. מאות דירות של מאגר הדיור הציבורי עומדות ריקות, ללא שמשרד הבינוי טרח להכשיר אותן לטובת הדיירים וגם לא מכר אותן לצורך רכישת דירות חדשות לזכאים - כך עולה מדוח מבקר המדינה, יוסף שפירא.

למרות המצוקה הקשה של דירות בדיור הציבורי, משרד הבינוי אינו מנהל ביעילות את מאגר הדירות ומזניח את הטיפול בהן, קובע המבקר שכותב כי "משרד הבינוי גם לא נקט בפעולות כדי למנוע את אי-מיצוי הזכויות של מי שזכאים לסיוע בדיור, ועיקר הנפגעים הם השכבות המוחלשות באוכלוסייה שעבורן הסיוע הוא מרכיב מהותי המאפשר להן לממש את זכותן לחיות בכבוד".

בישראל ישנם 60 אלף בתי-אב המתגוררים בדיור ציבורי, 2,570 בתי-אב שהם זכאי משרד הבינוי ועוד 27 אלף זכאי משרד הקליטה (עולים חדשים) הממתינים לקבלת דיור. 142 אלף אנשים מקבלים סיוע בשכר דירה, מחציתם עולים. היקף הסיוע בשכר דירה ב-2014 עמד על כ-1.5 מיליארד שקל.

מאז החקיקה שהעביר ח"כ רן כהן (מרצ) ב-1999 למכירת דירות הדיור הציבורי לזכאים הגרים בהן במחיר מוזל ושימוש בכסף לרכישת דירות חדשות לזכאים, ברוב השנים הוקפא יישום החוק ונערכו מדי פעם מבצעי מכירות ברוח החוק. במועד החקיקה המקורית היו בישראל 91 אלף דירות כאלה, שכאמור מספרן הידלדל עד ל-60 אלף, ללא שנעשה שימוש בהכנסות הכספיות ממבצעי המכר לצורך רכישת דירות חדשות לזכאים.

אחד ממוקדי הביקורת של המבקר היא על עצם העובדה שתחום הסיוע בדיור מצוי באחריות שני משרדי ממשלה שונים - הבינוי והקליטה - שאין ביניהם תיאום והם פועלים על-פי מערכות שונות של קריטריונים. דוגמה לכך מביא המבקר מתקופתו של אריאל אטיאס כשר הבינוי, אז נטען על העדפת האוכלוסייה החרדית: "קבעו כי סיוע שניתן עד אז רק לנכים רתוקים יינתן גם למשפחות זכאים שיש להן 6 ילדים לפחות. צעד זה, שנעשה ללא קבלת חוות-דעת משפטית מתאימה והיה מנוגד לנוהלי המשרד, העניק יתרון לזכאים אלה על-פי שאר הזכאים הממתינים בתור".

בנוסף, נמצאו ליקויים משמעותיים בטיפול של משרד הבינוי בתחום הסיוע בדיור לנזקקים. "המשרד לא קיים עבודת מטה ראויה בנוגע לרוב המרכיבים של תחום זה, וממילא לא גובשה מדיניות ארוכת טווח הקובעת כיצד ומתי יינתן מענה ראוי לזכאים לסיוע בדיור. בהיעדר תוכנית ארוכת טווח בנוגע לסיוע בשכר דירה ובהיעדר עיגונה בהסדר מפורט - הזכאים שרויים באי-ודאות ובחוסר ביטחון נוסף לפגיעה בכבודם".

לסיכום ממליץ המבקר כי "על מדינת ישראל לגבש מדיניות אסטרטגית ארוכת טווח, שוויונית ושקופה, שתכוון לזכאים בדיור תוך הבטחת הקצאת המשאבים הנדרשים ליישומה. מדיניות כזאת תאפשר לאוכלוסיות המוחלשות לממש את זכותם הבסיסית לחיות בכבוד ובביטחון".

תגובת משרד הבינוי והשיכון

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה:

"א. משרד הבינוי מסכים עם טענות מבקר המדינה כי קיים מחסור במלאי דירות הדיור הציבורי ובמתן פתרונות לזכאי הדיור הציבורי, דבר הגורר תסכול רב אשר המשרד שותף לו.
ב. בידי המשרד מידע עדכני ומפורט בכל זמן נתון, של מספר הדירות הנחוצות, מיקומן בארץ, גודלן ואפיונן. כמו כן קיים מידע עדכני ומפורט של מספר האיכלוסים לפי ישוב, מאפייני הדירה (מס' חדרים, שטח, קומה) ומאפייני המתאכלסים (ותיקים או עולים, חסרי דירה או מחליפי דירה). המשרד עוקב אחר הנתונים באופן שוטף והם אלו שהיוו בסיס לגיבוש רשימת הדירות הצפויות להירכש מתקבולי מכירת דירות הדיור הציבורי (זכויות רכישה). הפערים בין הרצוי למצוי ידועים ואף הוצגו פעמים רבות. הבעיה איננה תכנית העבודה של המשרד, אלא מקורות תקציביים למימון רכישת אלפי דירות שעלות רכישתן ותחזוקתן, מסתכמת במיליארדי שקלים. לצורך רכישת דירות עבור זכאי הדיור הציבורי לרבות אלו המטופלים על-ידי משרד הקליטה (כ-30,000 משקי בית) נדרשת המדינה להקצות 35 מיליארד שקל.
ג. במסגרת המשאבים הקיימים ברשות המשרד, פעל המשרד למיפוי כלל הדירות הפנויות בכל אזורי הארץ והורה למכור דירות פנויות באזורים שאינם אזורי ביקוש, כאשר כל התקבולים ממכירתן יועברו לרכישת דירות עבור זכאים. הנושא עוכב לבקשת המשנה ליועמ"ש לשם בדיקתו, ואושר לאחר מכן על-ידו. בנוסף, הסיר המשרד את כל מגבלות השיפוץ גם כשמדובר בעלויות גבוהות, כך שכיום כל דירה שיש לה ביקוש תשופץ ותאוכלס, למעט במקרים חריגים.
ד. המשרד שותף לדעתו של המבקר כי ניתן לעשות שימוש יעיל יותר במלאי הדיור הציבורי אך זאת תוך עירנות לקשיים הכרוכים בהעברת הדיירים מדירה לדירה שלעיתים קרובות מחייבים בנקיטת צעדים משפטיים עד כדי פסק דין לפינוי. יחד עם זאת, בתאריך 11.6.14 קיבל המשרד החלטה לפיה דייר המתגורר בעודף שטח לאור שינוי בנתוניו האישיים, תוצע לו דירה חלופית המתאימה לנתוניו ובמידה ויסרב, יידרש לשלם שכר דירה ריאלי בגין השטח העודף. העלאת שכר הדירה אינה המטרה במקרה זה, אלא אמצעי לשם השגת המטרה שהינה העברת הדיירים לדירות התואמות את גודל משפחתם ופינוי דירות גדולות למשפחות מרובות ילדים. המשרד נמצא בשלבי התארגנות מתקדמים ליישום מדיניות זו. יודגש כי המשרד לא יפנה דיירים שמשפחתם קטנה עקב נישואי ילדיהם וכו' לדירה קטנה יותר, עד שיעוגנו כלים חוקתיים לכך.
בנוסף, המשרד מפנה בהסכמה דיירים קשישים מדירות דיור ציבורי רגילות לדיור ציבורי בבית גיל הזהב, כך שהן הקשישים נהנים מדירות עם סל שירותים נרחב המיועד לאוכלוסייה זו, והן הזכאים הממתינים אשר מתפנות דירות עבורם.
במקביל לאמור לעיל, המשרד ממשיך לפעול, כפי שציין המבקר לשבח, להשבת דירות של משפחות קטנות המחזיקות יותר מדירה אחת ללא הצדקה.

ה. משרד הבינוי מקבל את עמדת המבקר לפיה יש מקום להגביר את מיצוי הזכויות של זכאי הדיור הציבורי. לאור זאת המשרד פרסם מכרז לחברות המטפלות בדיירי הדיור הציבורי, ושונה ממכרזי העבר בהם קיבלו החברות עמלות רק בגין מימוש הסיוע, כיום תקבלנה החברות עמלות בגין הוצאת תעודת זכאות, גם ללא מימושה. תכליתו של צעד זה הינה תמרוץ החברות לאתר זכאים חדשים ולמצות את זכויותיהם".